בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום ברמלה (כב' הרשמת הבכירה צ' גרדשטיין- פפקין), לפיו נדחתה בקשת המבקשת, למתן צו לחברת הסלולר להנפקת שיחות יוצאות ונכנסות ודו"ח איכון.

רקע הבקשה והתובענה שביסודה הוא, תביעת המשיבה בסדר דין מהיר כנגד המבקשת והמשיב 2 בגין תאונת דרכים (נזק רכוש). במסגרת ההליכים בתיק הוגשה על ידי המבקשת בקשה לדוחות איכון, זאת על מנת לבסס עמדתה לפיה מסרו המשיב 2 כמו גם מבוטח המבקשת, גרסה כוזבת המעלה תמיהות רבות בנסיון לקבל במירמה תגמולי ביטוח. לטענת המבקשת, גרסת המשיב 2 לגבי תרחישי האירוע והאופן בו נגרר הרכב ממקום התאונה, מעוררים ספקות ודוחו"ת האיכון המתבקשים יכולים לשפוך אור אודות נסיבות האירוע.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה 1 ולתשובה, אשר לא נתקבלה. במועד שנקבע להוכחות עתר ב"כ המבקשת לדחיית הדיון, זאת נוכח העובדה כי לא היה ערוך לו, וכן ביקש להיעתר לבקשתו לקבלת דוחות האיכון. המשיבה 1 התנגדה למבוקש.

בית המשפט קמא ציין כי עפ"י דו"ח החקירה שהוצג לו מדובר בהשערות בלבד, ללא כל ראיות אוביקטיביות ממשיות, אלא סתירות ותהיות גרידא. בנוסף ציין בית המשפט כי מבוטח התובעת אינו בעל דין, מדובר בצו כלפי צד שלישי ואף צו האיכון מתפרס על פני 10 ימים. בנסיבות אלה לא מצא לנכון להיעתר למתן צו האיכון. החלטה זו היא נושא הבקשה שלפני.

תמצית טענות המבקשת היא, כי שלא כהתרשמות בית המשפט, המדובר בחשדות בעלות בסיס איתן נוכח התנהגות הנהגים ודו"ח האיכון ופלטי השיחות יוכיחו אם אכן מדובר בהשערות בלבד או בטענות מוצדקות, ושומה על ביהמ"ש לחתור לעקרון חשיפת האמת בעיקר כשהראיה אינה פוגעת בצד כלשהו (שכן לא נחשפות תוכנן של השיחות אלא רק המיקום והמספרים שחויגו). כן טוענת המבקשת כי ביהמ"ש קמא לא נימק החלטתו כדבעי ולא ברורה איפוא הסיבה לדחיית הבקשה.

אחר עיון בבקשה ונספחיה ובהחלטת ביהמ"ש קמא, לא מצאתי להיעתר לה. מדובר בהחלטה דיונית מובהקת הקשורה לאופן ניהול הדיון ואשר ככלל, אין דרכו של בימ"ש של ערעור להתערב בהחלטות ביניים מסוג זה של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שענייננו אינו נמנה עליהם.

גם לגופו של עניין, מלמד עיון בבקשה המקורית שהוגשה לפני בית המשפט קמא, כי המדובר בבקשה ערטילאית ולאקונית, ללא כל פירוט כיצד יוכלו דוחות האיכון לבסס את טענות המבקשת וגרסתה. זאת ועוד, אינני רואה עין בעין עם ב"כ המבקשת את טענתו לפיה לא פוגע כביכול הצו בצד לדיון. גם צו שבו נחשף מיקום ומספרי טלפון יש בו פגיעה, קל וחומר שחלקו של הצו המתבקש נוגע לגורם שאינו צד לדיון כלל. מדובר בתביעה כספית בסכום נמוך יחסית, ואינני סבור שיש מקום לתת צו כאמור תוך פגיעה בגורמים המחזיקים את הטלפונים ובהעמסת יתר שתכליתה אינו ברור והטרדת הרשויות הנוגעות בדבר. אם נוסיף לאמור את התרשמותו המסוייגת של בית המשפט קמא מדו"ח החקירה שהוצג לו, לא נראה כי שגה משסירב להיעתר לצו המבוקש, בין בשל העובדה כי לא ברורה כלל נחיצותו ובין בשל הפגיעה האפשרית בפרטיות שאינה מידתית לנדרש.

בנסיבות אלה נדחית הבקשה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.