<#1#>

נוכחים:

ב"כ התביעה עו"ד מרינה טוניצקי ועו"ד יעל גבריאלי

ב"כ הנאשם עו"ד נגואן שביטה

הנאשם

פרוטוקול

התובעת טוענת לעונש: התביעה עותרת להרשעה. מדובר באירוע מכוער. השוטר כותב דו"ח על נהיגה בשכרות. בתעוזה הוא חוטף את הדוחות וקורע אותם. שיא חומרת האירוע היא בתחנה. הנאשם התנגד למעצר. שוב מנסה לברוח. רק שהפעם זה מלווה באלימות. אני מפנה לאלימות שננקטת. הוא נוגח בראשו של השוטר ונושך את ידו. מדובר בהתנהגות משולחת רסן ללא כל מורא מאנשי אכיפת החוק. זה התנגדות למעצר אקטיבית להישכב על הרצפה. כתב האישום אמנם תוקן. זה התנגדות מהרף העליון. מבחינת הערכים המוגנים מדובר בפגיעה בשלום הגוף ובשמירה על סדרי משטר ושלטון ועבודה תקינה של הרשות. המתחם לשיטתנו הוא בין מאסר על תנאי לשנה מאסר. הנאשם יליד 85, נעדר עבר. מהתסקיר אני לא רואה שקיימת פגיעה קונקרטית. הוא מעוניין ללמוד קורס. בשים לב לאמור, אנו עותרים לרף התחתון של המתחם. נבקש מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשוטר שברגיל לא נתקל באלימות מסוג כזה.

הסניגורית טוענת לעונש: אני מתפלאה על טיעוני חברי. היא מתעלמת מהתיקון המשמעותי שנעשה בכתב האישום. הנאשם בזמן מעצרו התנפלו עליו השוטרים. הוא ניסה לקום. כנראה שהראש שלו פגע באחד מהשוטרים. הוא לא התכוון לתקוף שוטרים. לא בכדי כתב האישום תוקן והעבירה שונתה. התקבל תסקיר מאוד חיובי, תסקיר מדהים בעניינו של הנאשם. בזמן ביצוע העבירה היה כבן 27, אין לחובתו הרשעה קודמת. מדובר בבן למשפחה אתיופית מרובת ילדים. הוא הצליח לעמוד על רגליו ולסיים 12 שנות לימוד. הוא עוזר בכלכלת משפחתו ותומך באמו ובאחיו שסובל מבעיות נפשיות. לאחרונה הוא התחתן ונולד לו תינוק בן חודשיים. מאז הוא לא הסתבך בפלילים. אני אציין שבעקבות אותו אירוע, הוגש נגדו מכתב אישום בביהמ"ש לתעבורה. שם הוא נענש בצורה מאוד חמורה. אני מציגה את כתב האישום ואת גזה"ד. אני חושבת שזה נתון משמעותי שיש לקחת אותו בחשבון. אני כן מודעת לכללים שנקבעו בהלכת כתב. מסתמנת בפסיקה לאחרונה גישה לפיה כאשר מדובר בנאשם שהינו צעיר אין לדרוש דרישה מפלגת לעניין הפגיעה הקונקרטית. בהתחשב בגילו בזמן ביצוע העבירה, נסיבות העבירה, העדר עבר פלילי, וכן חלוף הזמן, אבקש להימנע מהרשעתו של הנאשם.

הנאשם: התחתנתי לפני שנתיים. נולד לי בן ראשון לפני חודשיים. כבר קיבלתי את התובנות שלי. לא אגיע למקרים האלה. אבקש את סליחה.

<#2#>

גזר דין

1. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של התנגדות למעצר לפי סעיף47(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן- פקודת סדר דין פלילי) ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין). בהתאם לעובדות בהן הודה, ביום 13.1.12, בשעה 05:30, לאחר שנתבקש לעצור את רכבו לבדיקה שגרתית, לא נענה הנאשם לקריאותיו של השוטר, המשיך בנסיעה ונעצר רק לאחר ששוטר נסע אחריו. באותן נסיבות, בעת ששוטר אחר החל לכתוב לנאשם דו"ח בגין נהיגה בשכרות, חטף הנאשם מידיו את הדו"חות וקרע אותם. לאחר שנעצר והובא לחדר חקירות, ניסה הנאשם לצאת בכוח מהחדר חקירות והתנגד למעצרו בכך שנגח בראשו של אחד השוטרים ונשך אותו בידו.
2. לבקשת ההגנה, הופנה הנאשם, לשירות המבחן על מנת שתיבחן שאלת ביטול הרשעתו בדין. במסגרת תסקיר שירות המבחן מיום 8.3.15 פורטו בהרחבה נסיבות חייו של הנאשם, בן 30, נשוי ואב לתינוק, ועובד כאתת מנופאי, לרבות נסיבות עלייתו לארץ מאתיופיה בגיל שש והרקע המשפחתי ממנו בא. אשר לעבירות בהן הודה, התרשם השירות כי בוצעו, בין היתר, על רקע היותו תחת השפעת אלכוהול, וכי הנאשם לוקח אחריות ומביע חרטה על מעשיו. עוד צוין, כי הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום האלכוהול והאלימות וכי ההליך המשפטי המתנהל כנגדו מציב גבול ברור להתנהגותו. בתום האבחון ולאחר הערכת גורמי סיכון וסיכוי, סבור השירות כי קיימת רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות אלימה בעתיד. אשר לשאלת ההרשעה, מציע השירות לבטלה בשל רצונו של הנאשם ללמוד קורס מנופאים ולהתפתח בתחום לצד חיובו של הנאשם בצו של"צ בהיקף של 140 שעות.

דיון והכרעה

1. הכלל הוא כי מבצע העבירה יורשע במיוחס לו, ורק במקרים חריגים במיוחד, בהם אין יחס סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות להימנע מהרשעת הנאשם. המבחן המקובל, כפי שנקבע בע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל, הוא כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני פרמטרים: הראשון – סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים; השני – על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בעתידו של הנאשם או בשיקומו.
2. בחינת עניינו של הנאשם הביאה אותי למסקנה כי לא ניתן להורות על ביטול ההרשעה, כפי שמבקשת ההגנה. ביטול הרשעה בעבירות נגד שוטרים המתבצעות כלפיהם במסגרת עבודתם ובזיקה לעבודתם ייעשה במקרים חריגים במיוחד, שאחרת נמצא עצמנו משדרים מסר מוטעה בדבר חומרתן של העבירות והצורך במתן הגנה לשוטרים המבצעים את תפקידם לצורך שמירה על הסדר הציבורי והגנה על ביטחון הציבור כולו. מקרה זה, לאור המסכת בה הודה הנאשם והתנהגותו במהלך האירוע, אינו נמנה על אותם חריגים המאפשרים ביטול ההרשעה. יש לזכור, כי מעבר לקריאת הדו"ח, התנגד הנאשם למעצר, תוך שימשו באלימות כלפי השוטרים.

לכאורה, די באמור עד כה כדי לדחות את העתירה לבטל הרשעה, אלא שיש לציין כי ממילא לא עלה בידי ההגנה להצביע על פגיעתה של ההרשעה בנאשם באופן העולה בקנה אחד עם הלכת כתב. אמנם הנאשם הביע רצון להשתלב בתחום המנופאות, אלא שלא הוכח כי הרשעה תפגע בו בהקשר זה, מה גם שמדובר בשאיפה תאורטית, שיכול ותתממש ויכול שלא.

1. כעת, יש לגזור את דינו של הנאשם בהתאם למסלול המדורג שנקבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, שתחילתו בקביעת מתחם העונש ההולם, וסופו בקביעת העונש המתאים. אשר למתחם הענישה, דומני, לאור מדיניות הענישה הנהוגה והדברים שפורטו לעיל בקשר לנושא ההרשעה, כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה וקנס כספי ועד למאסר למשך שמונה חודשים.
2. בהינתן המתחם שנקבע ובהתחשב בנטילת האחריות, העדר עבר פלילי, חלוף הזמן והנסיבות האישיות שפורטו בתסקיר, לרבות העובדה שהנאשם התחתן ולאחרונה נולד לו בן, יש לגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לרף התחתון של מתחם הענישה.
3. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה אחרת כלפי שוטרים או עובדי ציבור.
   2. קנס בסך 700 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.5.15.
4. ניתן צו כללי למוצגים.
5. ככל שהופקד פיקדון בתיק על-ידי הנאשם ובהיעדר מניעה על-פי דין, יש להחזירו לידיו או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' אדר תשע"ה, 11/03/2015 במעמד הנוכחים.