<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובע – עו"ד ליאור איזנפלד

התובע – בעצמו

ב"כ הנתבעות – עו"ד בנימין סעדון

הנתבעת 1 – בהעדר

הנתבעת 2 - בהעדר

פרוטוקול לנתבעת 2

ב"כ התובע: אנו התיצבנו, אך אין התיצבות מטעם המבקשת – הנתבעת 2.

[בשלב זה, שעה 09:43, מתיצב עו"ד בנימין סעדון, ב"כ הנתבעת 2]

ב"כ הנתבעת 2: אני מתנצל, סברתי בטעות שהדיון בשעה 10:00 למרות שבהזמנה נרשם בשעה 09:00.

לא התיצב מצהיר מטעמנו היות שהעובדה שכתב ההגנה לא הוגש במועד נבעה מטעות שלי. אני העו"ד היחיד במשרד ולא יכולתי לאמת זאת בתצהיר, אך אני מצהיר על כך כעת בפני בית המשפט. הייתי בחופשה בחו"ל, חזרתי מהחופשה ביום ראשון, הנחתי שיש לי אפשרות להגיש כתב הגנה רק ביום שני, ביום שני התקשרתי לחברי ובקשתי מחברי ארכה לעוד מספר ימים, חברי הודיע לי כי כבר הגיש בקשה למתן פסק דין וכי ניתן כבר פסק הדין. מבקש לבטל את פסק הדין. הנסיבות מחיבות את ביטול פסק הדין. הפסיקה קובעת שתי סיבות שבעטין ניתן לבטל את פסק הדין, האחד מחדל ולא הוגש כתב הגנה בזמן השני סיכויי התביעה בתיק, על אחת כמה וכמה שמדובר ברשות ציבורית ובכסף ציבורי, מגיע לה יומה, זו זכות חוקתית של צד לטעון בפני בית המשפט, לא היה זלזול בשום צד מדובר. זה לא משהו קולגיאלי "לחטוף פסק דין" ויום למחרת להגיד שכבר ניתן פסק דין. ביום שני כבר הגשתי את כתב ההגנה, לשאלה האם מדובר בכתב ההגנה המתאים, אני משיב שלפחות חברי קיבל את כתב ההגנה המתאים. הוגשה טיוטה של כתב ההגנה במקום כתב ההגנה עצמו.

ב"כ התובע: כל ההתנהלות של העיריה מגלה זלזול בבית המשפט. לא זלזול בכוונת מכוון, אבל עדין זלזול. אני לא מסכים לבקשה. לגבי הסיבה למחדל, חברי היה בחו"ל 8 ימים ולא 30 ימים. ברור שכתב ההגנה לא היה מוכן לאור הצורה בה הוגש, ביום שני. אני מקבל את דברי חברי לענין הנסיבות למרות שלא הוגש תצהיר, וגם אם אני מקבל את הנסיבות, עדין לא מדובר במחדל שלא ניתן לשלוט עליו, ולא בגלל טעות אוביקטיבית. הזלזול נמשך גם היום, אנו הגענה בשעה 09:00 וחברי הגיע בשעה 09:45, למרות שההזמנה היתה במפורש לשעה 09:00. למזלו של חברי הדיונים התעכבו היום, אלמלא היו מתעכבים לא היינו כאן. הבקשה לביטול כפי שהוגשה לא היו בה נימוקי הגנה רלוונטיים לתיק זה. לא לוותה בתצהיר לגבי סיכויי ההגנה. בתשובה לבקשה לביטול הוגש תצהיר שגם הוא לא מתיחס באופן ישיר לנסיבות הענין. גם המצהיר לא התיצב ולכן כאילו התצהיר לא קיים. העיריה לא הציגה סיכוי הגנה בפני בית המשפט. אין תצהיר התומך בטענות ההגנה, בבקשה לביטול חייבים לתמוך הטענות בתצהיר.

מפנה לרע"א 1957/12. אם אין ראיות לסיכויי הגנה, אז אין טעם בביטול פסק הדין.

לענין יישום אותה הלכה של בית המשפט העליון מפנה לת.א. 27801-12-09. לפיכך דין הבקשה להידחות. כשמגישים בקשה לביטול באותו אופן, אין סיבה לבטל.

ב"כ הנתבעת 2: יש לי אישור פקס מיום 18/6, יום אחרי שהוגשה הבקשה מטעם העיריה למתן פסק דין. לבקשה זו צורף כתב ההגנה. מאז שמונה לעיריה חשב מלווה, קובעת פקודת העיריות 142 ג '1 שיש חובה להגיש לחשב העתק מכתב בי דין שהתובע מגיש כנגד העיריה, חייב להגיש העתק לחשב המלווה. מפנה את בית המשפט לסעיף האמור.

לשאלה בנוגע לפירוט סיכויי ההגנה, אני משיב שכתב התביעה עצמו לא מראה עילת תביעה נגד העיריה. בתצהיר אנו חוזרים על מה שנאמר בכתב ההגנה. אין מחלוקת שלא נחתם כל חוזה בין העיריה לתובע. גם התובע לא כותב בכתב התביעה שפנה לעירה בבקשה כלשהי. אין מחלוקת שהחשבון הסופי שהגיע התובע, מי שחתום עליו זה הנתבעת 1, והיא זו שהלוגו שלה מתנוסס על גבי החשבון. מדובר בסיכויי הגנה לכאורה. חברי רוצה להרוויח יתרון דיוני בשלב שהוא לא נכון וזה לא הוגן. היום להגיע לחקור את המצהיר. המצהיר היום לא יכול היה להגיע. המועד האחרון להגיש כתב הגנה היה ביום ראשון. התקנות קובעות שאם המועד האחרון היה ביום שישי.... חברי הגיש בקשה ביום ראשון בערב, ואני ביום שני הגשתי כתב הגנה. לא עולה שום עילה חוזית כנגד העיריה. הגזבר לא היה מוסיף דבר על מה שנטען בכתב התביעה. מדובר בקבלן משנה של קבלן משנה שעבד מול העיריה. הקבלן הראשי קיבל את כל מה שמגיע לו, יש פה התעשרות שלא כדין על חשבון העיריה.

פסק הדין כפי שהוגש לא יכולה לעמוד, הוא תבע פעמיים. הפסיקתא הוגשה לא נכון.

ב"כ התובע: העילה היתה בעשית עושר. אין הכחשה של ביצוע העבודות. אין הכחשה שביקשו לבצע עבודות נוספות לאחר גמר ביצוע העבודות נשוא החוזה.

ב"כ הצדדים: שמענו את דברי בית המשפט ונצא להפסקה קצרה בנסיון להגיע להסכמה.

[בית המשפט יוצא להפסקה]

[לאחר הפסקה]

ב"כ התובע: לא הגענו להסכמה. אין בבקשה פירוט של הכחשת העבודות.

ב"כ הנתבעת 2: יש הכחשה. מצרף פסיקה.

<#3#>

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין, מטעם הנתבעת 2.

ביום 14/05/13 הוגשה על ידי התובע, קבלן עבודות בנין, תביעה נגד הנתבעת 1, חברה פרטית, והנתבעת 2, רשות מקומית, כאשר עילת התביעה הינה אי תשלום בעבור עבודות שבוצעו, על פי הטענה, בהתאם לחוזה שנחתם עם הנתבעת 1, בהזמנה ומימון הנתבעת 2. סכום התביעה 577,643 ₪.

משלא הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת 2, עתר התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה, וביום 17/06/13, ניתן פסק דין חלקי נגד הנתבעת 2.

באותו היום ממש, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, וכן הוגש כתב הגנה, אם כי הוברר לאחר מכן כי המדובר בטיוטה של כתב הגנה ולא בכתב ההגנה הנכון.

הנתבעת 2 עותרת לביטול פסק הדין, כאשר לטענתה, לא הוגש כתב ההגנה במועד עקב טעות משרדית של בא כוחה.

התובע מתנגד לביטול פסק הדין, בין היתר, הדגיש ב"כ התובע המלומד, כי הבקשה לוקה בפגמים מבחינת סדרי הדין: לא צורף תצהיר מאמת (צורף לאחר מכן רק לכתב התשובה מטעם הנתבעת 2); לא פורטו סיכויי הגנה. כן טוען ב"כ התובע, כי רצף המחדלים מטעם הנתבעת 2 עולים עד כדי זלזול, גם אם לא מכוון, בערכאות השיפוטיות. מכל הנימוקים במצטבר, נטען כי התובעת אינה זכאית לקבלת הסעד של ביטול פסק דין.

לאחר שעינתי בכתבי הטענות ושמעתי טענות הצדדים, מצאתי לקבל הבקשה.

אמנם, יש ממש בטענות ב"כ התובע בנוגע להתנהלות הנתבעת ובא כוחה, לליקויים הפרוצדורליים בבקשה, ובנוגע לכך שלא פורטו סיכויי ההגנה בבקשה.

יחד עם זאת, משמדובר בתביעה שהוגשה על סכום משמעותי, האמור להשתלם מתוך כספי הציבור; משהוברר, במהלך הדיון, כי לנתבעת 2 טענות הגנה, ובין היתר – כי אין המדובר בנתבעת העיקרית, באשר לא נכרת חוזה בכתב בינה לבין התובע, ועילת התביעה המרכזית נגדה מבוססת על טענה של עשית עושר ולא במשפט; ומשהאיחור בהגשת כתב ההגנה לא היה משמעותי – ראיתי כי הכף נוטה לכיוון מתן יומה של הנתבעת 2 בבית המשפט. מה גם, ממילא קבוע התיק לדיון בענינה של הנתבעת 1.

לאור המחדלים הדיוניים המתמשכים בהתנהלות הנתבעת 2, ראיתי להתנות הביטול בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לידי התובע, וכן בהפקדת ערובה שתבטיח הוצאותיו בעתיד. בקביעת אופן הפקדת הערובה, ילקח בחשבון, כי הנתבעת 2 הינה רשות מקומית.

לפיכך, הנני להורות על ביטול פסק הדין החלקי מיום 17/06/13, בתנאים כדלקמן:

1. הנתבעת 2 תעביר, בתוך 30 יום מהיום, לידי התובע, באמצעות ב"כ, הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪;
2. הנתבעת 2 תמציא לבית המשפט, בתוך 30 יום מהיום, כתב ערובה, מאושר על ידי הגורמים המוסמכים, על סך 15,000 ₪, להבטחת הוצאות התובע בהמשך ההליך.

לא ימולאו התנאים האמורים לעיל בתוך 30 יום מהיום – יעמוד פסק הדין בעינו.

ימולאו התנאים כאמור לעיל – הודע לב"כ הנתבעת 2 מועד דיון קדם משפט הקבוע ליום כה' חשון תשע"ד – 29/10/13, שעה 10:30, וכן הודע לב"כ הנתבעת 2 תוכן ההחלטה מיום ה' תמוז תשע"ג – 13/06/13, כאשר עד למועד הדיון שנקבע, על הנתבעת 2 לקיים אחר האמור בהחלטה זו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ד, 11/09/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנתבעת 2: ביום שנקבע לדיון אני מופיע בדיון בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתיק מס' 48914-09-11 בשעה 11:30.

ב"כ התובע: לא אתנגד לדחיה אם חברי יתאם מועדים בצורה מסודרת לרבות עם ב"כ הנתבעת 1.

<#5#>

החלטה

ב"כ הנתבעת 2 רשאי להגיש בקשה לשינוי מועד הדיון לאחר שיתאם מועדים המוסכמים עם יתר בעלי הדין. המועדים יהיו בימים ב' ג' ד' בשבוע. כל עוד לא ניתנה החלטה על ידי בית המשפט - עומד המועד שנקבע בעינו.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ד, 11/09/2013 במעמד הנוכחים.