זוהי תביעה לפיצויים בגין נזק לא ממוני בשל פגיעה בשם טוב וביטול זמן שנגרמו לתובעים עקב פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידי הנתבעת.

טענות התובעים

1. התובעת 1 (להלן: "התובעת") החזיקה בכרטיס אשראי שהונפק על ידי הנתבעת. התובעת החליטה לבטל את כרטיס האשראי וביקשה מהנתבעת לבצע חיוב במזומן של כל החיובים הנדחים בכרטיס האשראי, אך הנתבעת התמהמהה ולא עשתה כן.
2. לאחר שבקשות התובעת לא נענו, ביטלה התובעת בלית ברירה את הוראת הקבע של החיוב החודשי.
3. לאחר ביטול הוראת הקבע, יצר נציג הנתבעת קשר עם התובעת על מנת להסדיר את עניין חיוב התשלומים הנדחים, תוך הבטחה למתן פיצוי מינורי לתובעת בגין התעלמות הנתבעת מפניותיה.
4. ביום 29.2.12 שילמה התובעת את החיובים הנדחים שהצטברו בכרטיס האשראי וסברה כי בכך הסתיים הקשר שלה עם הנתבעת.
5. לפתע קיבלה התובעת מכתב התראה מאת הנתבעת ובו דרישה לתשלום חוב. התובע 2 (להלן: "התובע"), שהינו בעלה של התובעת, פנה לב"כ הנתבעת וטען כי התובעת שילמה את כל חיוביה לנתבעת. הנתבעת לא בדקה את טענות התובע ופתחה תיק הוצאה לפועל כנגד התובעת. לאחר פתיחת התיק, החלו התובעים בחיפוש אחר טופס הפקדת הכספים לנתבעת, ולצורך איתור הטופס השקיעו משאבים רבים. רק לאחר ששלחה התובעת לב"כ הנתבעת את הטופס, נסגר תיק ההוצאה לפועל נגד התובעת.
6. התובעת טוענת כי נפגעה קשות בשל פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה והדבר גרם לפגיעה בשמה הטוב, ועל כן דורשים התובעים פיצוי בגין ביטול זמנם ועגמת נפש בסכום של 15,000 ₪.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת מודה כי בשל תקלה לא בוטל כרטיס האשראי של התובעת באופן מיידי. התובעת ביטלה את הוראת הקבע לחיוב חשבונה בגין השימושים בכרטיס האשראי, אך לא הודיעה לנתבעת על הביטול. משחזרו חיובי התובעת, נשלחה לתובעת הודעה ודרישה לתשלום החוב. בהודעה זו צוין, כי ככל שתשלום החוב ייעשה באמצעות העברה בנקאית, יש להעביר לנתבעת אישור על ביצוע התשלום, אחרת לא יהיה באפשרות הנתבעת לתקן את רישומיה.
2. ביום 29.2.12 אכן שילמה התובעת את חובה לנתבעת, אך לא הודיעה לנתבעת על ביצוע התשלום, כפי שנדרשה לעשות בהודעת החיוב.
3. טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל נשלח לתובעת מכתב התראה, אותו לא דרשה. משנשלח לנתבעת אישור על הפקדת הכספים, פעלה מיידית לסגירת תיק ההוצאה לפועל.
4. הנתבעת טוענת כי התובעת היא האחראית לנזקיה, שכן לא שלחה לנתבעת אישור על הפקדת הכספים והתעלמה ממכתב ההתראה שנשלח אליה.

דיון והכרעה

1. השאלה הטעונה הכרעה בתביעה זו היא האם תיק ההוצאה לפועל כנגד התובעת נפתח ברשלנות והאם זכאים התובעים לפיצוי בגין ביטול זמנם ונזק לא ממוני בגין פגיעה בשמם הטוב.
2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת, אשר החליטה לבטל את כרטיס האשראי שהונפק על ידי הנתבעת, פנתה לנתבעת וביקשה לשלם את החיובים הנדחים בתשלום אחד. כך גם אין מחלוקת כי הנתבעת לא טיפלה בבקשת התובעת תוך זמן סביר והשתהתה בטיפול בפנייתה, כפי שהדברים עולים ממכתב הנתבעת מיום 9.2.12 (נספח 1 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת), בו התנצלה הנתבעת בפני התובעת על העיכוב בטיפול בבקשתה מיום 3.11.11 לפירעון יתרת החוב בכרטיס האשראי. לפיכך, ביטלה התובעת את הוראת הקבע של החיוב החודשי.
3. עוד מוסכם בין הצדדים, כי לאחר ביטול הוראת החיוב החודשי, נעשתה ביום 28.12.11 פנייה מטעם הנתבעת אל התובעת לתשלום החוב, ותובעת הסכימה לשלם את החוב שנוצר בכרטיס האשראי. החוב שולם על ידי התובעת ביום 29.2.12 באמצעות העברה בנקאית לחשבון הנתבעת.
4. אין גם מחלוקת כי בחלוף מספר כששה חודשים, ביום 19.9.12 נשלח אל התובעת מכתב התראה לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל נגדה.
5. כאמור, הנתבעת טוענת כי היה על התובעת למסור לה הודעה על תשלום החוב, ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה, וכי תיק ההוצאה לפועל נפתח נגדה כדין.
6. אם כן, השאלות הטעונות הכרעה הן: האם הודיעה התובעת או מי מטעמה לנתבעת על תשלום החוב, וככל שלא נמסרה הודעה כאמור לנתבעת, האם פעלה הנתבעת ברשלנות משפתחה תיק הוצאה לפועל כנגד הנתבעת לגביית החוב.
7. בעניין זה העיד התובע, כי לאחר ביצוע התשלום הודיע לנתבעת כי החוב שולם באמצעות העברה בנקאית. התובע ציין בעדותו כי אינ זוכרו האם ההודעה לנתבעת נעשתה טלפונית או באמצעות הפקס (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 22 -24).
8. עוד העיד התובע, כי לאחר תקופה פנה אליו עו"ד כאמל דרש את תשלום החוב ואיים בנקיטת הליכים משפטיים, והתובע השיב לו כי החוב שולם, וכי הוא מבקש כי ב"כ הנתבעת יבדוק את הדברים טרם נקיטת ההליכים המשפטיים. חרף זאת נפתח תיק הוצאה לפועל, ואז נאלצו התובעים לפעול לאיתור טופס ההעברה הבנקאית, ורק משזה נשלח לב"כ הנתבעת נסגר התיק. לדברי התובע, פנייתו של עו"ד כאמל נעשתה לפני שקיבל את מכתב ההתראה.
9. מנגד העידה הגב' מרסל דביר, מנהלת פניות הצבור של הנתבעת, כי התובע לא פנה אל הנתבעת והודיע על פרעון החוב, כפי שנדרש לעשות ועל כן נפתח תיק ההוצאה לפועל נגד התובעת.
10. ראשית, אציין, כי אכן בהודעה לתשלום החוב שנשלחה לתובעת, צוין כי אם יוסדר החוב באמצעות העברה בנקאית, על התובעת להעביר אישור הבנק על ביצוע התשלום לפקס שמספרו צוין בהודעה.
11. התובעים לא הציגו אישור כי שלחו באמצעות הפקס הודעה על ביצוע תשלום החוב לנתבעת. התובע העיד כאמור כי אינו זוכר את הפרטים במדויק ויתכן כי ההודעה לנציג הנתבעת נעשתה טלפונית.
12. בעניין זה אציין, כי יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה שלא הציגה תיעוד של פניות התובעים אליה טלפונית, וזאת כאשר הגב' דביר הודתה בעדותה כי קיים תיעוד של פניות טלפוניות ברישומי הנתבעת, שכן תיעוד זה היה יכול בנקל להפריך, או לחילופין לאשש את טענת התובעים כי הודיעו טלפונית על ביצוע התשלום.
13. מכל מקום, אין לפני ראיה שעל יסודה ניתן לקבוע כי התובעים הודיעו לנתבעת על פרעון החוב.
14. האם יש באמור כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל? עמדתי היא כי יש להשיב על כך בשלילה.
15. כך, בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל היה על הנתבעת לוודא במערכותיה בכל הדרכים האפשריות, כי אכן קיים חוב שלא שולם, בין באמצעות פנייה נוספת לבעל החוב על מנת לברר האם החוב שולם, או בין בדרכים אחרות של בדיקה במערכותיה. הנתבעת אינה יכולה לצאת ידי חובתה על ידי העברת החובה למסור הודעה על תשלום החוב לבעל החוב, ומשלא התקבלה הודעה אצלה על פרעון החוב, לפתוח תיק הוצאה לפועל, מבלי לוודא כי אכן קיים חוב שלא שולם.
16. בעניין זה, העידה הגב' דביר, כי כאשר מתקבל במערכות הנתבעת תקבול שאין יודעים את מקורו, נעשית על ידי הנתבעת פנייה לבנק ממנו הועבר הכסף על מנת לוודא את זהות המשלם. במקרה זה, לא היתה יכולה הגב' דביר להציג מכתב כזה לבירור מקור התשלום.
17. על הנתבעת היה לעשות ככל שביכולתה על מנת לוודא האם התקבלו תקבולים לפרעון החוב, בטרם העבירה את גביית החוב לטיפול משפטי, קל וחומר במקרה זה, בו המקור להיווצרות חוב שלא שולם הוא במחדלה של הנתבעת.
18. כאמור, תחילתה של כל הפרשה הוא בטיפול רשלני מצד הנתבעת, אשר לא טיפלה בבקשת התובעת לביטול כרטיס האשראי תוך פירעון כל החיובים בכרטיס באופן מיידי, ואלמלא רשלנותה של הנתבעת בטיפול בבקשת התובעת, היתה נמנעת כל השתלשלות העניינים, ולא היה נוצר חוב שלא שולם. אין המדובר במקרה זה בחייב רגיל, אשר מתחמק מתשלום חובו, אלא בחייב שביקש לשלם את חובו עוד בתחילה. בנסיבות אלה, טרם העברת החוב לטיפול משפטי, היה על מחלקת הגבייה לפעול ביתר זהירות על מנת לוודא כי החוב לא שולם, בפרט כאשר בפני נציגיה עומד תיעוד של השיחות הקודמות עם התובעים.
19. לאור האמור, אני קובעת, כי הנתבעת פעלה באופן רשלני משפתחה תיק הוצאה לפועל כנגד התובעת בגין חוב ששולם, מבלי לערוך את כל הבדיקות והבירורים הנדרשים טרם פתיחת התיק.
20. אין ספק כי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד אדם מן היישוב, בפרט כאשר מדובר בתיק שנפתח בגין חוב ששולם, גורמת לפגיעה בשם טוב ולעגמת נפש רבה. במקרה זה, אף נגרם לתובעים ביטול זמן לנוכח העובדה שמתחילת הפרשה נאלצו לנהל שיחות רבות עם הנתבעת בשל מחדלה ובהמשך גם עם בא כוחה, עד לסגירת התיק.
21. לפיכך, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בגין ביטול זמנם ועגמת הנפש שנגרמה להם. יחד עם זאת, בקביעת סכום הפיצוי, יש להביא בחשבון את אשמם התורם של התובעים, אשר לא הודיעו לנתבעת באמצעות הפקס על ביצוע התשלום, כפי שנדרשו לעשות, ואף לא דרשו את מכתב ההתראה שנשלח אליהם טרם פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל, כפי שעולה מנספח 3 לכתב ההגנה, ובכך היו יכולים אף הם להקטין את נזקם.
22. בנסיבות העניין, אני סבורה כי יש להעמיד את סכום הפיצוי לו זכאים התובעים על סך של 7,500 ₪.
23. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 7,500 ₪. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסכום 751 של ובשכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ה, 25 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.