1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 3/2/14, לפיו התקבלה תביעתו של התובע והנתבעת חויבה לשלם סך של 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן חויבה הנתבעת, לשלם לתובע סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 300 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
2. הנתבעת הגישה בקשה, אשר נתמכה בתצהיר מטעמה וכן בתצהיר בנה, וטענה כי הינה בת 51, אינה דוברת וקוראת עברית, וכי לפני כשלושה חודשים עברה אירוע מטלטל כאשר אמה נפטרה ממחלה קשה, ומשכך לטענתה לא התייצבה היא לדיון.
3. עוד טוענת הנתבעת כי בנה, אשר משרת בשירות סדיר בצה"ל, חזר לביתו רק ביום 10/2/14 וראה את פסק הדין אשר ניתן בתיק זה כנגד הנתבעת.
4. בנוסף, מבקשת הנתבעת כי בנה ייצג אותה במסגרת תובענה זו הואיל, ולטענה, אינה דוברת השפה העברית.
5. בתצהיר מטעם בנה של הנתבעת, מסביר הבן כי הינו משרת בצבא, וכי מאחר ואמו אינה דוברת את השפה, מטפל הוא ברוב ענייניה, ומשכך טוען כי, רק ביום 10/2/14 ראה הוא את פסק הדין.
6. עוד עולה מתצהירו של הבן כי קיבלו הם את הזימון לדיון, אך טוען כי האירוע הטרגי בדבר פטירת סבתו הוא שגרם לאי התייצבות אמו לדיון אשר עד היום, לא הצליחה להתאושש מאירוע זה.
7. התובע בתגובתו לבקשה טוען כי אינו מקבל את טענות הנתבעת לפיה, עקב מות אמה, לא התייצבה היא לדיון.
8. עם זאת, עולה מתגובתו כי מבקש הוא לקיים דיון "בנוכחות כל הגורמים המתאימים", כאשר לכאורה עולה כי התובע אינו מתנגד לבקשת הנתבעת.
9. התובע בתגובתו לא התייחס לבקשת הנתבעת בדבר ייצוגה על-ידי בנה בתביעה זו.
10. בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ועל כן שומה על מבקש ביטול פסק הדין להגיש בקשתו במועד הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 [להלן: "התקנות"], דהיינו בתוך 7 ימים ממועד שנודע לו על פסק הדין.
    יצויין כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גמישה, על מנת לאפשר למבקש את בירור התובענה לגופה.
11. לטענת הנתבעת, ידעה על מתן פסק הדין רק ביום 10/2/14, זאת כאשר בנה חזר לביתו מהצבא. משכך הנתבעת הגישה הבקשה לביטול פסק הדין, במתחם הזמנים המותר בחוק.
12. הנתבעת מאשרת, כעולה מתצהיר בנה, כי קיבלה זימון לדיון, אך מסבירה את אי התייצבותה במצב בו הייתה שרויה בעקבות מות אמה.
13. לאחר ששקלתי את האינטרסים השונים של הצדדים ואת נסיבות העניין, ולו מחמת הספק, אני סבורה שיש לאפשר לנתבעת להוכיח את טענותיה בבית המשפט ולאפשר לה את יומה.
14. פסק הדין שניתן מיום 3/2/14 מבוטל בזאת, וזאת כפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעים בסך של 500₪ אשר יופקדו בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 13/3/14.
15. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי פסק הדין יבוטל רק באם תפקיד הנתבעת עד ליום 13/3/14 את ההוצאות שפסקתי, לטובת התובע. ככל שהנתבעת תפקיד את סכום הכסף שקבעתי עד ליום 13/3/14 יבוטל פסק הדין והתיק יקבע בשנית להוכחות. באם הנתבעת לא תפעל להפקדת ההוצאות שפסקתי, במועד שקבעתי, פסק הדין יוותר על כנו.
16. ככל שהנתבעת תפקיד את סכום ההוצאות שפסקתי לטובת התובע, תפעל המזכירות להעברת הכספים לידי התובע.
17. לעניין בקשת הנתבעת למתן היתר ייצוג על-ידי בנה. לאחר ששקלתי את נימוקי הנתבעת בבקשתה זו ובהעדר תגובה מטעם התובע בעניין זה, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה. משכך, בכפוף להפקת הסכום האמור בהתאם לסעיפים 14-15 לעיל, הנני מתירה את ייצוג הנתבעת במסגרת תובענה זו על-ידי בנה, טימור מוחדיסוב.
18. המזכירות תודיע ותשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.