1. בפני בקשתה של המבקשת, ליתן לה רשות ערעור על החלטתה של כבוד רשמת ההוצאה לפועל עמית גולדשטיין לירן מיום 23.04.13 שניתנה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 26-07897-06-3 , בה נדחתה בקשת המבקשת לדחות את בקשתו של כונס הנכסים מיום 11.02.13 להורות כי "כלל הנספחים אשר צורפו לאישור המכר, ייחשבו כחלק מן הסכמי המכר אשר אושרו זה מכבר בהחלטה מיום 11.12.12 והחלטה מתוקנת מיום 17.12.12 .

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

2. המבקשת הינה החייבת בתיק ההוצאה לפועל, אשר נפתח כנגדה על ידי משיבה 1 , בנק מזרחי טפחות, כאשר משיב 2 מונה ככונס נכסים.

תיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש נכסים ששועבדו לטובת משיב 1 להבטחת אשראי שניתן למבקשת.

במהלך ניהול תיק ההוצאה לפועל, אישרה כבוד רשמת ההוצאה לפועל בתאריך 11.12.12 ובהחלטה מתוקנת מתאריך 17.12.12 את בקשת משיב 2 למכירת מגרשים בשפרעם, לאחר אישורי המכר לא הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור.

בתאריך 04.02.13 הגישה המבקשת בקשה דחופה לביטול אישור המכר אשר נדחתה על ידי כבוד הרשמת בתאריך 04.02.13, המבקשת הגישה רע"צ על החלטה זו העומד ותלוי בבית משפט השלום בהרצליה.

בתאריך 11.02.13 הגיש משיב 2 לכבוד רשמת ההוצאה לפועל בקשה להורות כי "כלל הנספחים אשר צורפו להסכם המכר , ייחשבו כחלק מן הסכמי המכר אשר אושרו זה מכבר בהחלטה מיום 11.12.12 והחלטה מתוקנת מיום 17.12.12. "

בתאריך 23.04.13 ניתנה החלטה נשוא הערעור דנן המקבלת את בקשת משיב 2 .

טענות המבקשת:

3. המבקשת טוענת כי מדובר בבקשה לאישור הסכמים ו/או מסמכים מהותיים ביותר , בין כונס הנכסים והרוכשים, שטרם הובאו עד כה לאישור רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, וכי הנספחים שצירופם אושר הוגשו לכבוד הרשמת ללא חתימת הרוכשים , על אף שמדובר במסמכים שחתימתם מהווה תנאי חיוני , בלעדיו אין, להתקשרות בין כונס הנכסים ובין הרוכשים, וכי בבקשתו לא נתן משיב 2 כל הסבר למחדליו המתבטאים באי הגשת נספחים חתומים ומאושרים כדין על ידי הרוכשים כחלק מהצעתם בהליכי ההתמחרות, ולאחר מכן , כחלק מבקשתו לאישורי הסכמי המכר.

המבקשת טוענת כי בשל מהותיות ההסכמים יש לראות בבקשתו של משיב 2 , לא כבקשה לתיקון טעות טכנית בהסכמי המכר, אלא כבקשה ראשונה לאישור הסכמי המכר עם הרוכשים בכללותם, וכי מחדליו של משיב 2 מהווים פגם מהותי, שנפל בהליכי ההתמחרות שנוהלו על ידי כונס הנכסים , אשר מחייב את פסילת הליכי התמחרות אלה מיסודם.

המבקשת טוענת כי על ראש ההוצאה לפועל לבדוק את תוכן הסכם המכר, תנאיו וכו' , בטרם יאשר מכר במסגרת הליכי הוצאה לפועל על ידי כונס נכסים, וכי מלכתחילה הגיש משיב 2 את כל בקשותיו , כבקשות לאישור הסכמי מכר ולכן ברור כי הסמכות העניינית לאשר את הסכמי המכר נתונה לראש ההוצאה לפועל, ואפילו צירוף נספחים מאוחר יותר טעון אישור ראש ההוצאה לפועל, וכי במועד הגשת הבקשה המקורית של משיב 2 לאישור, בחודש דצמבר 2012, לא צורפו הנספחים, ולכן לא היוו חלק מההסכמים שאושרו ולפיכך עסקינן בהסכמים חדשים המובאים לאישור, וכי טעתה כבוד הרשמת באשר נתנה החלטה טרם נתקבלו תגובות כל רוכשי המגרשים, וכי טעתה כבוד הרשמת כאשר נתנה החלטה תוך התעלמות מהראיות הראשוניות בדבר הפרות חלק מהסכמי המכר, וכי היה על כבוד הרשמת לקיים דיון במחלוקת במעמד שני הצדדים, וכי התעלמה כבוד הרשמת מהעובדה שמדובר במחלוקת מורכבת, בהיקף כספי ניכר ובעיקר במחלוקת בה מעורבות סוגיות משפטיות אך גם עובדתיות .

המבקשת טוענת כי ההחלטה דנן סותרת את לשון החוק, את החלטותיה הקודמות של כבוד הרשמת ופוגעת פגיעה קשה בזכויותיה הקנייניות.

תגובת המשיבים:

4. המשיבים טוענים כי בקשת רשות הערעור הוגשה לכאורה על החלטת כבוד הרשמת מתאריך 23.04.13 , החלטה זו דחתה את בקשת המבקשת לקיום דיון בעניין מכירת מגרשי שפרעם, כאשר בבקשה דנן מנסה המבקשת ליצור את הרושם השגוי כאילו ההחלטה עליה היא מבקשת לערער עוסקת בשאלת צירוף נספחים ולא היא, וכי עיון בבקשת המבקשת לקיום הדיון אשר בה ניתנה ההחלטה מלמד כי אין שום קשר בין הבקשה לקביעת דיון לבין בקשת רשות הערעור.

המשיבים טוענים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף וזאת כיוון שהמבקשת לא צירפה את הרוכשים אשר היו צד להחלטת כבוד הרשמת נשוא בקשת רשות הערעור וזאת בניגוד לתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ובניגוד לתקנה 120 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל, וכי יש לדחות את בקשת רשות הערעור משום שהמועד להגשתה על ההחלטות המאשרות את צירוף הנספחים חלף לפני למעלה מ3 חודשים ועסקינן בהחלטות חלוטות, וכי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף כיוון שהמבקשת מנסה להטעות באומרה שהחלטת כבוד הרשמת מתאריך 23.04.13 עוסקת בבקשתה לדחות את בקשת כונס הנכסים בעניין הנספחים, ואולם ההחלטה ניתנה על תגובת משיב 2 לבקשה לקיום דיון.

המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהיא מבוססת על טענות שכלל לא הועלו בערכאה דלמטה, שכן הבקשה לקיום דיון בגינה ניתנה ההחלטה אינה עוסקת בטענותיה של המבקשת אודות הבקשה בעניין הנספחים, שכן טענות אלה מועלות לראשונה בבקשת רשות הערעור, וכי המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, וכי המכירה כבר אושרה ומדובר במעשה עשוי.

דיון והכרעה:

5. לאחר עיון מעמיק בתיק שלפניי , מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים שאפרט להלן.

המבקשת טוענת כי בקשת רשות הערעור מוגשת עקב דחיית בקשתה לדחות את בקשתו של משיב 2 כי כלל הנספחים אשר צורפו להסכמי המכר, ייחשבו כחלק מן הסכמי המכר אשר אושרו זה מכבר בהחלטה מיום 11.12.12 והחלטה מתוקנת מיום 17.12.12, אולם ניתן לראות כי ההחלטות המאשרות את בקשתו של משיב 2 מתאריך 11.02.13 , ניתנו בתאריכים 13.02.13 ו -04.03.13, כלומר החלטות אלו ניתנו לפני למעלה מארבעה חודשים, והינן החלטות חלוטות אשר המועד להגשת ערעור בגינן עבר, למבקשת הייתה האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לאחר ההחלטה הראשונה בעניין הנספחים אשר ניתנה בתאריך 13.02.13 ולאחר ההחלטה השנייה המאשרת את הסכמת כונס הנכסים והרוכשים בעניין הנספחים אשר ניתנה בתאריך 04.03.12.

במקרה דנן מדובר על נספחים אשר צורפו למסמכי ההזמנה להציע הצעות וכעת ביקש משיב 2 שהם ייחשבו כחלק מהסכמי המכר אשר אושרו , ואין המבקשת יכולה להסיק מכך כי מדובר בבקשה ראשונה לאישור הסכמי המכר עם הרוכשים , שכן נספחים אלה מצויים בתוך מסגרת אישור המכר מתאריך 11.12.12, ואין נכונה טענתה כי מחדליו של משיב 2 מהווים פגם מהותי שנפל בהליכי ההתמחרות שנוהלו על ידי כונס הנכסים , אשר מחייב את פסילת הליכי התמחרות אלה מיסודם ומביא בכך לביטול אישור המכר, שכן, מדובר בנספחים אשר צורפו למסמכי ההזמנה להציע הצעות שהגישו המציעים השונים, אשר היוו מלכתחילה חלק מהסכמי המכר.

אין מדובר בבקשה ראשונה לאישור הסכמי המכר, וזוהי בקשה טכנית במהותה, ואין מניעה כי עכשיו יחתמו הרוכשים על הנספחים, כאשר כבר בשעת חתימתם על הסכמי המכר ידעו כי הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מהסכמי המכר .

המכירה של המגרשים בשפרעם כבר אושרה, מדובר במעשה עשוי, הושלמו הליכי המכר, הרוכשים שילמו את מלוא התמורה ונרשמה לטובתם הערת אזהרה. ולכן בהחלטה הנכונה והמנומקת של כבוד הרשמת ראתה לנכון לקבוע כך: "לכן, כשברור שמציע תם לב הסתמך על אישור המכר ושינה מצבו לרעה, שיקול זה גובר בעיני על שיקולים רבים אחרים , כדי שלא לאפשר ביטול אישור מכר בלתי אם מדובר בפגם היורד לשורש העניין המצדיק פגיעה באותו צד ג' תם לב. לא זה המקרה דכאן . לא נפל כל פגם בהליך המכר, בהליך אישור המכר וכל כיו"ב".

"ככלל, אין לבטל מכר מקרקעין, אשר ניתן לו אישורו הסופי של ראש ההוצאה לפועל, אלא מקום בו נפלו פגמים מהותיים בהליכי המכר". ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והליכות, מהדורה שישית, בעמ' 600 -602(א). רע"א 10085/07 אבו חמוד נ' בנק הפועלים, (פורסם בנבו, 11.08.08) וכן ר' רע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 20.07.04 ), רע"א 2404/01 וקנין נ' בראון, (פורסם בנבו, 04.11.01 )

הלכה היא שאין ראש ההוצל"פ רשאי להורות על ביטול מכר שכבר אושר, אלא במקרים חריגים וקיצוניים בהם היתה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, פגמים מהותיים בהליך המכר, או במקרים של תרמית והונאה. בע"א 5551/71, אמסרטרדם נ' מוסקוביץ, פד"י כ"ו 793, דחה ביהמ"ש בקשה להורות על ביטול אישור מכר שכבר אושר, "מטרת חוק ההוצל"פ, תשכ"ז – 1967, והתקנות שהותקנו לפיו - להחיש ולפשט את הליכי ההוצל"פ. סחבת בהליכים אלה מעודדת אי קיום התחייבויות ופוגעת ללא צדק בנושים, ... טובת החייבים שנכסיהם מוצעים למכירה פומבית דורשת שמציעים רבים ישתתפו במכירה, כדי שיציעו מחירים שאינם נופלים מהשווי של הנכסים, דבר כזה לא יושג אלא אם המציע ידע, שתוך זמן קצר יוברר אם הוא זכה בנכס והוא לא יהיה צפוי לאחר מכן לסכנה שהמכירה תבוטל".

ככל שיבוטל הסכם המכר בהחלטה בבר"ע שעדין לא הוכרעה, ממילא יבוטלו גם הנספחים המהווים חלק מהסכם המכר.

סיכום:

6. אני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

המבקשת תשלם הוצאות הבקשה לידי המשיבים על סך 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ג, 04 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.