1. התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים, ובדיון ביום 10/11/13, נמחקה הנתבעת 3 לבקשת ב"כ התובעים.

הנתבעים 2,4,5,6, הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגדם, ועתרו לחיוב בהוצאות.

הנתבעים 2,4,5,6 (להלן: "המבקשים") טענו להעדר עילה והעדר יריבות כנגדם, וטענו כי מעולם לא התקשרו עם התובעים בכל התקשרות שהיא.

המבקשים טענו כי ההתקשרות הנטענת בכתב התביעה הינה בין חב' זרה המאוגדת בבולגריה, תחת השם ג'י.בי.איי לבין הנתבעת 4, אלא שלשלושת התובעים אין יריבות כלפי המבקשים.

המבקשים טוענים כי הסכסוך הינו בין התובעים לבין הנתבע 1, והם נגררו להליך שלא כדין ובהעדר עילה, ולא חתמו מעולם על הסכם, ועצם העובדה שחלקם בעלי מניות בחב' גי'.בי.איי, אין בה כשלעצמה כדי לבסס עילת תביעה אישית נגד המבקשים.

עוד טוענים המבקשים כי לא הועלתה כל טענה בכתב התביעה כנגד הנתבעת 2, שהיא חב' פרטית, בבעלות מלאה של הנתבע 5, ובין הנתבעת 2 לחב' ג'י.בי.איי או לתובעים, לא היו מעולם יחסים משפטיים.

המבקשים טוענים כי הנתבע 5 הוא בעל מניות בנתבעת 2, והנתבע 6 כיהן בעבר כמנכ"ל ודירקטור בנתבעת 2, ומעולם לא הועסק על ידי הנתבעת 4, ואין מקום להרמת מסך ההתאגדות כנגדם, הואיל ולא מתקיימים התנאים לכך, והדבר אף לא נטען בכתב התביעה.

2. התובעים הגישו תגובה לבקשה לסילוק על הסף, וטענו כי השתלשלות העניינים הייתה ידועה היטב למבקשים, וכי החב' ג'י.בי.איי לא קיימה כל פעילות, היא מהווה עד היום "קליפה ריקה". עוד טוענים התובעים בתגובתם כי הנתבעת 4 מספקת תשתית באינטרנט, וגובה מחצית מדמי הזיכיון, ולאחר מכן את המחצית השנייה.

עוד טוענים התובעים כי הנתבעים רשמו את הכתובות על שמו האישי של הנתבע 1, ולא על שם החב', ועל כן, שתפו פעלה בזדון ובתמורה כספית להונאת החב', ולגזלת המשקיעים שנתנו את הכסף לידי הנתבע 1.

עוד טוענים התובעים שהנתבעת 2 הינה המכשיר שבאמצעותו מקיימת נתבעת 4 את המערכת הפיננסית כלפי רשויות המס בישראל, ובכתב התביעה תואר שהתובע 3 הוא זה שעמד בקשר ממושך עם הנתבעים 5 ו – 6 בתור מנהלי נתבעת 4, בניסיון לפתור את המחלוקת עם נתבע 1.

עוד טוענים התובעים כי במשרדי הנתבעת 2 התקיימה פגישה לצורך פיתרון הבעיה, ועו"ד אלעד און ניהל את הפגישה במצב בו הוא מקבל את שכרו על ידי מי מהנתבעים.

התובעים טוענים כי יתברר במהלך הדיון שבעל השליטה בין בנתבעת 4 ובין בנתבעת 2, הינו הנתבע 5, כמי שמושך בלעדי בחוטים.

התובעים טוענים כי הנתבעים העבירו את כל האתר לידי הנתבע 1, בידיעה שהנושא שנוי במחלוקת, ואסור להם לתת יד למעשה הגזל, ולכן, לטענת התובעים יש להרים את מסך ההתאגדות, מאחר ונעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החב' כדי להונות, ועל כן, קיימת יריבות ועילת תביעה.

3. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, ועיינתי בבקשה ובתגובה, ובכתבי הטענות, אני קובעת כי כתב התביעה ,כפי שנוסח, איננו מגלה עילה כנגד הנתבעים 2,4,5,6.

עיון בכתב התביעה מלמד כי לא נרשמה בה כל טענה שהיא כנגד הנתבעת 2 , ודי בכך כדי להורות על סילוק התביעה נגד נתבעת 2 על הסף.

יתר על כן, גם בדיון לא הצביע ב"כ התובעים על עילת תביעה משפטית כנגד נתבעת 2, והעובדה שהתקיימה פגישה במשרדי הנתבעת 2, איננה מקימה, כשלעצמה, עילת תביעה.

לעניין הנתבעים 4,5,6, לא מצביע כתב התביעה על עילת תביעה משפטית כנגדם.

בדיון, טען ב"כ התובעים כי מדובר בתרמית והונאה של מנהלים שמצדיקה את הרמת המסך.

עיון בכתב התביעה מלמד כי הניתוח המשפטי של עילות התביעה בעמ' 8 לכתב התביעה, עוסק רובו ככולו בנתבע 1, ובטענה כי באחזקתו של הנתבע 1 את הכתובות השייכות לתובעים, יש משום גזל והפרת עוולה הקבועה בסעיף 52 לפקודות הנזיקין.

מכאן, עולה שהסכסוך שיש לתובעים הינו מול הנתבע 1, ולא מול הנתבעים האחרים.

כנגד הנתבעת 4, טוענים התובעים לשיתוף פעולה עם נתבע 1, ולגרם הפרת חוזה בין התובעים לנתבע 1, וכנגד נתבעים 5,6, טוענים התובעים להפרת חובת זהירות המוטלת עליהם כלפי צדדים שלישיים, ועל כן, יש לחייבם בגין הרשלנות באחריות אישית ולהרים את סמך ההתאגדות.

דא עקא, שעיון בכתב התביעה איננו מלמד על התחייבות כלשהי שיש לנתבעים 4,5,6 כלפי התובעים, ואיננו מפרט את התשתית העובדתית שנטענת ביסוד הטענה המשפטית של גרם הפרת חוזה והפרת חובת זהירות של מנהלים.

יתר על כן, לא צורף לכתב התביעה כל הסכם בוררות, ואף לא הסכם בכתב מול נתבע 1, ואף לא הסכם כלשהו עם נתבעים 4,5,6.

הלכה פסוקה היא כי כתב התביעה יפרט את התשתית העובדתית המתאימה, היוצקת תוכן בעילת התביעה המשפטית.

אלא, שבמקרה דנן, אין די באמירות כלליות של "שיתוף פעולה" מצד נתבעת 4 (סעיף ז' 10 לכתב התביעה) כדי להקים עילת תביעה משפטית של גרם הפרת חוזה, ואין די באמירה כללית שהמנהלים, נתבעים 5,6, "נתנו ידם לכל העוולות" (סעיף ז' 1.17 לכתב התביעה) כדי להקים עילת תביעה משפטית של הרמת מסך כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות תשנ"ט – 1999.

אמנם, הלכה פסוקה היא כי לא בנקל יסלק בית המשפט תביעה על הסף, ותמיד יעדיף לברר את התביעה לגופה, אלא שאין הדבר פוטר את התובעים מלפרט בכתב תביעתם תשתית עובדתית מינימאלית העומדת בבסיס העילה המשפטית.

לפיכך, עיון בכתב התביעה כפי שהוגש, איננו מלמד על פירוט תשתית עובדתית מתאימה שעומדת ביסוד הטענות המשפטיות הנטענות כנגד הנתבעים 2,4,5,6, ועל כן, יש להורות על מחיקה על הסף של כתב התביעה כנגד נתבעים אלה.

4. אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נמחקת בזה על הסף כנגד הנתבעים 2,4,5,6.

התובעים ביחד ישלמו לכל אחד מהנתבעים 2,4,5,6, הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ (+ מע"מ), וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

לעניין הנתבע 1, המזכירות תזמן את הצדדים לקדם משפט ליום 25.6.14 בשעה 9.00.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.