טוען...

החלטה

אברהם טל16/06/2013

לפני כב' השופט אברהם טל, סג"נ

העותר

מאיר יעקב

נגד

המשיב

שירות בתי הסוהר

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד רותם טובול

ב"כ המשיב עו"ד מיטל אילן

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה בצירוף חוות דעת גלויה וחסויה של וג"ע. מונחות שתי חוות דעת של מב"ן ושל וג"ע, מב"ן לא מתנגדים ווג"ע מתנגדים. וג"ע מפנה לדו"ח החסוי וגם לענין חופשה חריגה אני מפנה לחלק החסוי. במצב דברים זה אנו סבורים שההחלטה סבירה ומבקשים שלא להתערב בה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. המקרה כאן הוא שונה עם דגש על נסיבות שונות בעניינו של העותר, כאשר אני מפנה לעובדה שגם מדובר בחופשה חריגה בתחילה לבת מצווה של בתו כאשר זו חולה במחלת הסרטן מלנומה והיא לא מזמן גם עברה ניתוח וגם לניתוח הוא לא יצא וישנם מסמכים רפואיים המצורפים לעתירה.

ועדת גילוי עריות כפי שכבר טענו, גם בדיון הקודם ביהמ"ש העיר להם על כך שצריך לתקן את העבירות עצמן, ושוב פעם מקבלים את אותה ועדת גילוי עריות כאשר הם העתק אחד על השני מבלי שעשו שינויים. ועדת גילוי עריות מסתמכת על דו"ח עו"ס מפב' שאז העותר היה בסך הכל חודשיים בטיפול והיום הוא למעלה מחמישה חודשים כבר נמצא בטיפול, ואין לי ספק שזה לא אותו האדם שהיה מונח בפניהם בתחילת דרכו כאשר אנחנו רואים שועדת גילוי עריות בסוף חוות הדעת מסכמת בדיוק באותם מילים שהיא סיכמה לפני שבעצם היא רוצה לראות את ההתקדמות שלו. מדובר בטיפול ייעודי עד 18 חודשים. העותר נמצא בטיפול כבר 6 חודשים.

חלפה תקופה של מחצית מתקופת המאסר. ביהמ"ש הורה בפעם קודמת לזרז את הטיפול, הוא סיים את הקבוצה הקודמת שהיתה הכנה, מדובר במי שעושה הכל לפי הספר וטרם כניסתו למאסר גם היה משוחרר ולא היתה כל הפרה או פגיעה, מי שלוקח אחריות, נכנס לטיפול וגם ביקשתי ושלחתי לחברתי ולקצין העתירות שאולי יביאו דו"ח עו"ס שמתאר מי הוא האדם, למה להתבסס רק על ועדת גילוי עריות ועל מב"ן שהם ממליצים כבר מהפגישה הראשונה, אם היה מונח בפני ביהמ"ש יכולת ההתרשמות היום יכול להיות שאפשר היה לראות את התמונה, ועדת גילוי עריות מתכנסת אחת לשנה ואם באפריל היא מתכנסת מדוע שתראה דו"ח מפב' ולא תמונה יותר עדכנית.

התנהגותו של העותר חיובית והמשפחה מוכנה ללוות את האסיר, בתו הגדולה נמצאת כאן היום.

הילדה הקטנה נמצאת בפרויקט פרח יחד עם האסיר ומגיעה לבית הסוהר, אמנם קצת עכשיו פחות בשל המחלה, אבל היא לוקחת חלק פעיל במפגשים עם האבא לבד. קורבן העבירה לא הולכת להיות במסיבה. היא לא גרה עם המשפחה אלא עם משפחה אחרת.

הקשר עם המשפחה הוא קשה מאוד, הילדה נפגשת עם האם אך ורק באמצעות הרווחה. הקשר היחיד זה לפחות לנסות להתחיל כי האמא מדי פעם פונה אליה ומנסה ליצור איתה קשר, הילדה מנותקת לגמרי וכרגע מחפשים אותה מהמשטרה כיוון שלא התגייסה, יש לה צו מעצר, אנחנו לא שמים את מקומנו על הקשר של האמא עם הילדה כאשר האמא מנסה כן ליצור קשר, אפשר להבין את הילדה למה היא לא מעוניינת אבל כרגע היום צריך לבחון זה אם אסיר שבא ועושה כל מה שהפקודה אומרת ומתאמץ, וחברתי הפנתה לפסיקה של מי שלא עבר טיפול ומכחיש עבירה.

השאלה אם זה האסיר שנשלול ממנו, צריך לבחון אותו אט אט, לתת לו משהו קטן, להבין וגם איני מתביישת לומר שגם לתת לאחרים הצופים מן הצד בבתי הסוהר שיראו שאסירים שכן נרתמים להליך טיפולי וכן עושים הכל לפי הפקודה כן זוכים לצאת לחופשה.

אפשר להוציא את העותר גם לחופשות מרוחקות מהאזור, אפשר להוציאו לאירוע עצמו כשהוא בליווי לשעה שעתיים ולא להיות כל הערב, אפשר להוציאו למפגש בבית עם הילדה שיחגוג איתה, אפשר למצוא הרבה איזונים מבלי לפגוע בקורבן העבירה.

עדיף לנו שהילדה קורבן העבירה יחד עם הרווחה ויחד עם הקשר שמנסים לעבוד עם המשפחה שהדברים יהיו מאוזנים ושגם לא ביום אחד היא תשמע שאביה משתחרר מהכלא וזה גם נכון להליך הטיפולי, וככל שיחזור בחזרה למשפחה והילדה תראה זאת ואולי בעזרת הטיפול בחוץ נוכל לקדם את אינטרס הציבור.

החלטה

העותר מרצה 5 שנות מאסר בגין מעשים מגונים שביצע בבתו, שהיום היא בת 19, והוא מבקש לצאת לחופשה חריגה לרגל חגיגת בת המצווה של בתו הקטנה, אשר לוקה במחלת הסרטן.

לטענת ב"כ העותר, תפקודו של העותר לפני ובזמן מאסרו הוא תקין, הוא שולב בקבוצת עברייני מין ייעודית ובמהלך 6 חודשים הוא מתפקד בה באופן תקין.

לטענת ב"כ העותר, בתו, קורבן העבירה, לא תהיה נוכחת בחגיגת בת המצווה מאחר ואינה בקשר עם בני המשפחה ולא הוזמנה והשתתפותו של העותר בחגיגה תסייע לו ולבתו החוגגת את בת המצווה.

המשיב מתנגד ליציאת העותר לחופשה החריגה, למרות הסכמת מב"ן ליציאת העותר לחופשות בכלל, ולחופשה החריגה בפרט, וסומך התנגדותו על חוות דעת וג"ע שהוצגה בפני לפיה אמנם מזה כשנה מתחיל העותר לקחת אחריות על חלק ממעשיו הפוגעניים, הוא השתלב בקבוצה פסיכו חינוכית וכעת הוא משולב, כאמור, בטיפול ייעודי לעברייני מין אך טרם בשלו התנאים להמליץ על יציאותיו לחופשות שכן עליו להעמיק ולהתמיד בטיפוןל ייעודי לעברייני מין לצורך רכישת כלים ומודעות למעשיו הקשים ולהשלכותיהם על בתוך.

גם אם באמור לעיל אין כדי למנוע את יציאת העותר לחופשה מיוחדת על מנת שישתתף בחגיגת בת המצווה של בתו החולה, שעל חשיבות השתתפותו בה אין מחלוקת, הרי יש באמור בחלק החסוי של חוות דעת וג"ע כדי להצדיק את עמדת המשיב שלא להוציא את העותר לחופשה המיוחדת שכן השתתפותו באותה חגיגה, במהלך חופשה מיוחדת, עלול לפגוע פגיעה משמעותית שהמרחק לא יכול למנוע אותה, על אחרת.

בסיפא החלטתי אני מעיר לוג"ע על כך שבפתח חוות הדעת תחת כותרת "סיווג האסיר" מופיעות עבירות שונות בתכלית מהעבירות בהן הורשע העותר ושבגינן הוא מרצה את עונש המאסר.

ב"כ המשיב תעביר ההחלטה לוג"ע וחזקה עליה שתעשה הכל כדי להימנע מטעות משמעותית זו שכן אחרת ישקול ביהמ"ש התייחסות לכלל חוות הדעת כהתייחסות לנתונים השגויים המופיעים בפתח חוות הדעת.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ד' בתמוז תשע"ג, 12 ביוני 2013, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

אברהם טל, שופט

סג"נ