בפני בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר, שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לתיק ההוצאה לפועל שמספרו 0205102044, בגין שיק שנמשך על חשבונה של המבקשת בבנק הבינלאומי הראשון, על הסך של 200 ₪, בערכי קרן.

המשיבה ויתרה על חקירת המבקשת על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

יש לציין כי המבקשת כלל לא תמכה את הנימוקים לבקשה להארכת המועד בתצהיר, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

ברם, גם לגופו של עניין אין בבקשה טעם מיוחד שיירשם, הנדרש בענייננו ביתר שאת, מאחר שתיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2004, והמצאת האזהרה בוצעה לידיה של המבקשת עוד בחודש פברואר 2004, כפי שניתן ללמוד מהשוואה פשוטה של החתימה על האזהרה והחתימה על הבקשה שבפני.

איחור בוטה זה, של למעלה מ- 9 שנים!!!, בהגשת ההתנגדות, אינו מוסבר כלל על ידי המבקשת, בפירוט המתבקש בנסיבות העניין.

כל שטענה המבקשת (כאמור לעיל, ללא תצהיר), הוא ש"במשך הזמן" (מבלי לציין מתי אירע הדבר) בעלה חלה ולפיכך הייתה עסוקה בטיפול בו.

ברם, בהמשך הדברים נאמר על ידי המבקשת כי לפני חצי שנה (ממועד הגשת הבקשה), נודע לה על דבר קיומו של השיק האמור.

לעניין זה יפים דבריו של ד"ר זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמוד 891 כהאי לישנא: "טעם מיוחד שהיה קיים יכול שיפוג, אם לא הזדרז המבקש ולא ביקש הארכת מועד תוך זמן סביר לאחר שהוסרה הסיבה שמנעה אותו מלפעול. בעניין אחד הכיר בית המשפט בכך שמקרה אבל על מותו של קרוב משפחה יכול להצדיק בקשה להארכת מועד, אבל הבקשה הוגשה כעבור למעלה משנה מפטירת המנוח, ונדחתה מפאת ההשהייה" (ההדגשה שלי – י.ב.).

כלומר, אם נודע, לכאורה, למבקשת, על דבר קיומו של השיק לפני חצי שנה, הרי שאין כל הסבר בבקשתה מדוע התעכבה פרק זמן זה בהגשת ההתנגדות.

אלא שאיני מקבל טענה זו של המבקשת בדבר מועד ידיעתה על תיק ההוצאה לפועל. המשיבה ציינה בתגובתה כי המבקשת קיבלה את האזהרה לידיה, בחתימת ידה עוד בשנת 2004, והציגה את טופס האזהרה החתום. המבקשת, למרות שהתבקשה להגיב תשובה לתגובה, בחרה שלא להתייחס כלל לעניין האזהרה.

זאת ועוד, המשיבה בתגובתה צירפה החלטה של כב' רשם ההוצאה לפועל משה כהן, מיום 29/5/2005, ממנה עולה כי המבקשת בעצמה הגישה בקשה לביטול העיקול, ואף העלתה טענות לגופו של החיוב, עוד בשנת 2005. גם לעניין זה בחרה המבקשת שלא להשיב.

עולה מן המקובץ, כי כבר בשנים 2004-2005 הייתה למבקשת ידיעה מלאה וברורה על החוב הנטען נשוא תיק ההוצאה לפועל, והיא חדלה מלפעול במשך שנים ארוכות. אין בפיה טעם מיוחד לגבי תקופה ארוכה זו.

יפים לענייננו, לאור משך האיחור, הדברים הבאים מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, בעמ' 355: 
"כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)". 

לפיכך, הבקשה להארכת המועד נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשתה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

הליכי ההוצאה לפועל בתיק שמספרו 0205102044, ככל שעוכבו, ישופעלו.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ג, 04 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.