1. התובעת אחסנה את תכולת דירתה אצל הנתבעת שעוסקת בהובלות ובאחסון. תכולת הדירה אוחסנה אצל הנתבעת מיום 29.10.10 עד ליום 6.11.11. על פי הנטען על ידי התובעת, עת קיבלה את המטלטלין בחזרה, חלק ממנו ניזוק: המקרר החליד בחלקו העליון, מכונת הכביסה "הצהיבה", ספת עור נמצאה משופשפת וקרועה וצבע של תמונות הקיר דהה. הנתבעת מכחישה כי הפריטים ניזוקו כשהם היו בחזקתה וטוענת כי שינוי צבע הפלסטיק במכונת הכביסה והדוהי של הפריטים הנוספים הנו תהליך טבעי שאין ליחס אחריות בגינו על השומרת – הנתבעת. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לאמיתו של דבר, תביעתה של התובעת היתה לאחר שהיא דרשה תשלום השכר המגיע לה לאחר שהתובעת ביטלה חלק מהתשלום בגין העסקה, שבוצע בכרטיס אשראי.

2. כאן המקום לציין, כי הנתבעת הגישה תביעה כספית בגין יתרת חובה של התובעת ונתקבל פסק דין בהעדר הגנה המחייב את התובעת לשלם לנתבעת את החוב. התובעת הגישה בקשה לביטול פסק דין ובמסגרת דיון שהתקיים ביום 14.4.13 בפני כב' רשם נ' מוראני במסגרת תא"מ 43756-07-12 הגיעו הצדדים לידי הסכמה שלפיה לסילוק מלא וסופי של התביעה, תשלם התובעת לנתבעת סך של 4500 ₪. עוד הוסכם כי בפני התובעת תעמוד הברירה לשלם סך של 3200 ₪ בלבד, תוך ויתור על טענותיה לנזקים שנגרמו לתכולת הדירה, או להוסיף ולשלם סך של 1300 מעבר לסך של 3200 ₪ ובמקרה זה זכותה לתבוע את הנזקים אשר נגרמו לה לא תפגע. התובעת בחרה באפשרות השניה, שילמה את התשלום הנוסף בסך 1300 ₪ והגישה את תביעתה כאן. במהלך הדיון ולנוכח הצעה שהעליתי הסכימה הנתבעת להחזיר לתובעת, לפנים משורת הדין, את הסך של 1300 ₪ לסילוק תביעתה כאן.

3. במהלך הדיון חזרה התובעת על טענותיה וצירפה תמונות אשר יש בהן לדידה לתמוך בטענותיה.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להידחות. יחד עם זאת ולנוכח הסכמת הנתבעת, הסך של 1300 ₪ יוחזר לתובעת.

אפרט את מסקנתי.

5. התמונות של הספה שהוצגו על ידי התובעת בהן ניתן לראות שפשוף, הן הוכחה לכך שבספה קיים שפשוף. אולם אין בהן כדי להוכיח שהשפשוף נגרם במהלך התקופה שבה אוחסנה הספה אצל הנתבעת. גם התמונות, שלטענת התובעת צולמו לפני אחסון התכולה, שבהן אין לראות נזקים בספה, אינן יכולות להוות תמיכה לתביעתה, שכן לא ברור מתי צולמו תמונות אלה, וכמה זמן חלף מאז הן צולמו ועד לאחסון הספה אצל הנתבעת. יתר על כן, התמונות של הספה מצביעות על שפשוף וקרע קטן בה ועל פניו נראה כי המדובר בליקויים שנובעים מבלאי בגין השימוש בה.

6. כך הדברים גם לגבי המקרר. אכן ניתן לראות חלודה בתמונה שהוצגה (שבמאמר מוסגר יצוין, כי לא ניתן לזהות אם היא של מקרר) אולם אין לדעת מתי צולמה התמונה ובוודאי שאין בה כדי להוכיח כי במקרר לא היתה חלודה ערב אחסונו אצל הנתבעת. אוסיף ואציין, כי טבעם של מכשירים עשויים ממתכת להחליד והתובעת לא ביססה את טענתה כי החלודה נגרמה דווקא כאשר המקרר היה מאוחסן אצל הנתבעת.

7. אשר למכונת הכביסה, התמונה מראה כי החלקים – שככל הנראה עשויים פלסטיק, הצהיבו. אין בתמונה ואין בטיעון התובעת כדי לבסס אחריות כלשהי של הנתבעת.

8. מעבר לנדרש, התובעת גם לא הצליחה לבסס את הסכומים הנטענים על ידה. בהקשר זה קשה להלום את טענותיה של התובעת כי יש לפצותה בגין עלות המוצרים כחדשים. התובעת אף הוסיפה וטענה כי היא קנתה מכונת כביסה חדשה ואף לא בדקה אם מכונת הכביסה ש"הצהיבה" עובדת כלל.

9. לאור האמור, דין התביעה להידחות. יחד עם זאת ולאור הסכמת הנתבעת להשיב לתובעת את הסך של 1300 ₪, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 ימים מהיום, סך של 1300 ₪.

התמונות שהוצגו על ידי התובעת סומנו על ידי ת/1 ויסרקו לתיק האלקטרוני.

ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.