לפני בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

1. התובע, יליד 09.01.1981, נפגע בהתאם לנטען ביום 25.06.2011 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). עם הגשת כתב התביעה, עתר התובע בבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה ובהחלטתי מיום 17.11.2014 קיבלתי הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה וקבעתי כי הבקשה למינוי נוירולוג תידון לאחר קבלת חוות הדעת בתחום האורתופדיה. מכאן הבקשה.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, ד"ר איל ריבלין, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה, קבע כי בגין התאונה נשוא התביעה נותרה לו נכות בשיעור 15%, נכות משמעותית המעידה על עוצמת הפגיעה בתאונה. עוד, טוען התובע כי לאחר התאונה החל מטופל במרפאת כאבי ראש בבית החולים איכילוב, טופל תרופתית, אולם עודנו סובל מכאבי ראש משמעותיים בעוצמתם ומשכך יש למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה אשר יחווה דעתו בתחום רפואי זה, מינוי אשר יתאפשר רק על ידי ביהמ"ש שכן עסקינן בתביעה המתנהלת בהתאם לחוק הפיצויים.
2. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר בבקשה שלישית של התובע למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, כאשר בהחלטה בנושא מינוי מומחים קבע ביהמ"ש כי לא ימונה בשלב ראשוני מומחה בתחום הנוירולוגיה. עוד, לטענת הנתבעת, תלונותיו של התובע בדבר כאבי ראש החלו רק כשנתיים לאחר התאונה, כאשר ידוע כי סובל מכאבי ראש עוד מהיותו נער כבן 16. לטענתה, ד"ר ריבלין, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה, קבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין כאבי הראש בכך שקבע בחוות דעתו כי התובע סובל מגיל 16 מכאבי ראש ואבחן כי כאבים אלה מתאימים למיגרנה. בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובע לא צרף מסמכים נוספים מעבר לאלה שצרף בעבר לבקשתו למינוי נוירולוג, עובדה המעידה על העדר רצף טיפולי ממועד התאונה ועד מועד הדיון בבקשה שכן המסמך האחרון שהוגש נושא תאריך 15.06.2014.
3. התובע השיב כי הטענה כי ד"ר ריבלין לא מצא קשר סיבתי בין התאונה לבין כאבי הראש נועדה להטעות שכן מדובר במומחה בתחום האורתופדיה אשר כאבי ראש אינם בתחום מומחיותו, ואשר לא התבקש לחוות דעתו באשר למצבו הנוירולוגי של התובע. אשר לטענת הנתבעת כי מהמסמכים שצורפו לא עולה ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הנוירולוגי, טוען התובע כי צרף לבקשה תיעוד רפואי עשיר אשר די בו כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות ולקבל הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

דיון והכרעה

1. ברע"א 963/13 פלוני נ' "הפול" חברה לביטוח בע"מ (25.05.2013), חזר ביהמ"ש העליון על ההלכה בעניין מינוי מומחים מטעם ביהמ"ש בתביעות הנדונות בהתאם לחוק הפיצויים:

"ידועה ההלכה לפיה על בית המשפט להישמר פן תחסם דרכו של תובע להוכיח את נכותו במסגרת תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 ולפיכך ראוי לנקוט בגישה ליברלית ביחס לבקשות למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בהליכים אלו. לעניין זה ראו, למשל, רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (30.5.2012), וההפניות שם." (שם, פסקה 9, עמוד 6).

1. התובע, נפגע בתאונת דרכים בעת שנהג בכלי רכב דו-גלגלי. התובע נותח בגבו בתאריך 24.07.2013 לשחרור לחץ מעצבים בעמוד השדרה המותני וקיבוע חוליות L4-5-S1. ד"ר ריבלין, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה, קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 15% בגין התאונה, בשל קיבוע חלקי של עמוד השדרה המותני.
2. כתמיכה לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה צרף התובע מסמך מהמרפאה לטיפול בכאבי ראש ופנים בבית החולים "איכילוב" (להלן: "מרפאה"), נושא תאריך 01.12.2013, לפיו סובל מכאבי ראש החל מגיל 16, אשר יכולים להתאים ל"מיגרנה" ומגיבים טוב לטיפול תרופתי מסוג אופטלגין. באותו מסמך נכתב כי ביום 19.06.2012 נבדק בקופת החולים על ידי מומחה בנוירולוגיה אשר לא מצא כי סובל מבעיה הנוגעת לתחום הנוירולוגיה. עוד צורף מסמך מהמרפאה האמורה, נושא תאריך 04.02.2014, לפיו המצב ללא שינוי מהותי, אולם ביומיים האחרונים סובל מכאב ראש חזק. הוצע טיפול תרופתי נוסף לתרופות שנטל אופן קבע וטיפולי פיזיותרפיה עם תרגילי הרפיה עיסוי שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים. בעקבות ההפניה לטיפולי פיזיותרפיה, ביצע התובע עשרה טיפולים בין התאריכים 17.03.2014 – 07.05.2014. בתאריך 15.06.2014 הגיע לביקורת במרפאה לטיפול בכאבי ראש, המשיך בתלונותיו על כאבי ראש, כתף שמאל וגב. התובע דיווח כי נטל הטיפול התרופתי, אולם הטיפול החמיר כאב הראש ולכן חדל מנטילתו. כן דיווח התובע כי במהלך טיפול הפיזיותרפיה הכאבים פחתו, אולם שבו בעת שהופסקו הטיפולים. הומלץ על טיפול תרופתי נוסף, כולל טיול מנע, המשך טיפולי פיזיותרפיה וביקורת אצל אורתופד. כן צורף, סיכום ביקור במרפאת כאב בבית החולים "איכילוב" מיום 08.04.2015, לפיו נמצא במעקב וטיפול מסודר במרפאת כאבי ראש, כאשר האבחנה האפשרית היא TENSION TYPE HEADACE. התובע פנה בבקשה לטיפול על ידי קנביס רפואי, אולם רופא המרפאה קבע כי אין להמליץ על מתן הטיפול למשרד הבריאות, בהתאם להוראות הנהלת המוסד הרפואי. ביום 25.05.2015, הגיע התובע לביקורת במרפאת כאבי ראש בבית החולים "איכילוב", התלונן על המשך כאבי ראש יומיים. הומלץ על בחינת החלפת טיפול תרופתי ומתן טיפול מניעה. ביום 28.05.2015 הופנה על ידי רופאת המשפחה בקהילה ליעוץ אצל מומחה בתחום הנוירולוגיה וביום 07.06.2015 הופנה על ידי רופאת המשפחה בקהילה למרפאת כאב בבית החולים "איכילוב".
3. מהתיעוד הרפואי שצורף עולה ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הנוירולוגיה. ברי לכל כי התובע סובל כאבי ראש, מצב רפואי המצוי בתחום מומחיות הנוירולוגיה. עוד, קיומן של תלונות מעברו של התובע, כי סובל מכאבי ראש עוד מילדות, אין בה כדי לשלול כי לתובע נגרמה נכות בתחום הנוירולוגיה בגין התאונה. זה המקום למינוי מומחה, אשר יקבע קיומו או העדרו של קשר, בהתייחס למלוא תיקו הרפואי של התובע, מצבו עובר ולאחר התאונה. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א 963/13 הנזכר לעיל:

"אוסיף, כי בעיניי קיים קושי לקבוע קטגורית כבר בשלב זה כי מדובר בניסיון להשיג "רווח משני", או כי דרגות הנכות שכבר נקבעו למבקש, שאינן ניכרות, מצביעות על כך שאין הוא סובל מנכות נפשית. מדובר במסקנות הנוגעות לשאלות רפואיות מובהקות, הצריכות להיבחן על ידי מומחה רפואי, ויש קושי להגיע למסקנות האמורות בטרם תיבחנה שאלות אלה על-ידי מומחה. אכן, יתכן שבסופו של יום יסתבר שמסקנותיו אלה של בית המשפט נתמכות גם בחוות דעתו של המומחה, אך לטעמי לא ניתן להגיע אליהן ללא חוות דעת זו". (שם, פסקה 9, עמוד 7. הדגשה בקו, לא במקור).

1. לפיכך, מקבלת הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. בשכ"ט המומחה תישא בשלב זה הנתבעת. כתב מינוי והנחיות להמשך ניהול ההליך, ישוגר בנפרד.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ה, 26 יוני 2015, בהעדר הצדדים.