ביום 23.05.13 הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבעות המצוינות לעיל.

נתבעת 2 הגישה כתב הגנה מטעמה ואילו נתבעות 1 ו – 3 לא עשו כן. תשומת לבו של התובע הוסבה לעניין זה כאמור בהחלטה מיום 28.08.13.

ביום 11.12.13 המציא התובע הודעתו לבית המשפט לפיה מעוניין הוא לסגור את התיק בפשרה בסך של 68,000 שקלים ללא צו להוצאות וככל שיעמדו על הוצאות, ימשיך לנהל תביעתו. נוכח עמימותה של ההודעה, התבקשו ב"כ הצדדים להודיע באם נתונה הסכמתם לבקשה זו של התובע.

ביום 29.12.13 המציאה נתבעת 2 הודעתה במסגרתה צוין כי התובע הגיע להסדר פשרה עם נתבעות 1 ו – 3 מבלי שהיא תהא שותפה למו"מ שהתנהל. משכך, עתרה היא להוצאות בגין איסוף רפואי וכן סך של 3,236 שקלים בצירוף מע"מ בגין שכ"ט עו"ד.

בעקבות הודעה זו התבקש התובע למצות הידברותו עם הנתבעים כולם ולאחר תזכורת מטעם בית המשפט הודיע הוא ביום 09.02.14 כי הסכמתו לפשרה ניתנה על בסיס הסכמתה של נתבעת 2 וככל שאין היא מקבלת הסכמת הפשרה הרי מבוטל ההסכם. התובע התבקש שוב ע"י בית המשפט לפנות לנתבעת 2 אך ללא הועיל.

בסופו של יום, נמחקה תובענה זו מחמת חוסר מעש בהתאם להחלטתי מיום 29.04.14 זאת משלא הוגשה הבהרת התובע כנדרש הימנו כאמור בהחלטה מיום 06.04.14 תוך שלפנים משורת הדין לא נפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה חרף התנהלותו בתיק לרבות התעלמות מהחלטות בית המשפט.

הנתבעת 2 עומדת עתה על חיוב התובע בהוצאות כמפורט בבקשתה מיום 14.05.14, בהתאם להחלטתי מיום 19.05.14 ניתנה לתובע הזכות להתייחס לבקשה זו אך הוא לא ניצלה חרף חלוף חודשים מאז הומצאה לו ההחלטה.

בנסיבות העניין ובהינתן הדעת להשתלשלות העניינים בתיק כמפורט לעיל, מצאתי מקום עתה להידרש לבקשת הנתבעת 2 ולהענות לה:

הכלל הנוהג בפסיקה הינו כי בעל דין אשר זכה לסעד המבוקש על ידו, זכאי להוצאותיו. ראה: ע"א 428/83 "אורט" ישראל נ' בנימין מזרחי ואח' (31.12.83); ד"ר זוסמן/ סדר הדין האזרחי, מהדורה רביעית, פסקה 640; ע"א 270/60 וולטר ויינשטיין נ. פקיד השומה ת"א 1, פד"י טו' 558.

בענייננו, נמחקה התביעה כנגד הנתבעת 2 ללא קבלת סעד בעניינה ואין בידי בית המשפט להבין נסיונו של התובע לכפות על הנתבעת 2 אי קבלת הוצאותיה ותוך התניית הסכמתו להסדר עם האחרים בהסכמת הנתבעת 2 לוויתור על הוצאות. לשם כך חובה על התובע לבוא בדברים ישירות עם הנתבעת 2 ולשכנעה בכך, דבר כפי הנראה, לא נעשה.

מחמת שכך ונוכח הטרחת נתבעת 2 בכל הכרוך בניהול התיק והשלב המוקדם יחסית בו נמחק ההליך, הנני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות לטובתה בסך של 3,000 שקלים שישולמו תוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ד, 15 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.