<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד דודי ענבר

הנאשם מס' 2 בעצמו

ב"כ הנאשם 2 עו"ד אלון קריטי

<#5#>

גזר דין

ביחס לנאשם מס' 2

הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הודה במסגרת הסדר דיוני, שגובש בעיצומה של פרשת התביעה, בעובדות כתב אישום מתוקן, והורשע כפי הודייתו בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא חדא – עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה") ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 21.5.13 בסמוך לשעה 21:00, יצא שותפו של הנאשם לכתב האישום – הנאשם 1, את בית אמו בראשון לציון (להלן: "הבית"), פגש בנאשם מחוץ לבית, ברכו לשלום ומסר לו את מפתחות רכב הטויוטה מ.ר 76-374-50 (להלן: "הרכב").

הנאשם התיישב במושב הנהג, בעוד הנאשם 1 התיישב במושב לצדו והשניים החלו בנסיעה.

בהמשך לכך, סיכם הנאשם 1 עם ר.ל לספק לו סם מסוכן מסוג חשיש.

בסמוך לשעה 22:25 הגיע ר.ל לבית, התיישב על גדר אבן סמוכה והמתין לנאשמים. בסמוך לשעה 22:30 חזרו הנאשמים לבית, נכנסו לחניית הבית, חנו את הרכב ונותרו ישובים בו.

אז, ניגש ר.ל לעבר קדמת הרכב, לחלון הקדמי בצד הימני בו ישב נאשם 1, הושיט ידו לתוך הרכב ונאשם 1 מסר לו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 47.34 גרם נטו.

באותו מעמד החזיקו הנאשמים ברשותם, בצוותא חדא, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 97.55 גרם.

בהתאם להסדר הדיוני שגובש בין הצדדים, כתב האישום תוקן והנאשם הודה והורשע. בין הצדדים לא גובשה כל הסכמה לעניין העונש.

לאחר מתן הכרעת הדין ולבקשת ההגנה נשלח עניינו של הנאשם לקבלת תסקיר טרם הטיעונים לעונש.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש לתיק בית המשפט עולה כי הנאשם בן 27, מתגורר בראשון לציון ועובד מזה מספר חודשים כנהג בחברה לשיווק משקאות. הנאשם נישא בעת האחרונה ואשתו נמצאת בשלבי היריון מתקדמים.

שירות המבחן סוקר את הרקע התפקודי והתעסוקתי של הנאשם, שלמד במסגרת ישיבות דתיות ונשר מלימודיו בגיל 15, לאחר שהתרחק מהדת בהדרגה. לאחר מכן השתלב בפרויקט "הילה" ביחידה לקידום נוער, במסגרתו השלים לימודיו ל-10 שנות לימוד במקביל לעבודות מזדמנות בעיריית ראשון לציון. הנאשם לא גויס לצה"ל על רקע מעורבותו בפלילים.

בגיל 19 החל להתחזק חזרה בדת ולמד בישיבה חרדית בירושלים במשך 3 שנים. בהמשך, חזר לבית אמו ועבד במקומות עבודה שונים.

הנאשם הציג בפני שירות המבחן חוות דעת על עבודתו כאב בית באולפנה בשנת 2013, ממנה עולה כי תפקד במסירות ולשביעות רצון ממוניו. מאישורים שהציג הנאשם, עולה כי במקביל לעבודתו התנדב בחברת הובלות לאנשים נזקקים ובמוסדות דת שונים, ומתוארת מסירותו לקהילת המתפללים בבית הכנסת ולתושבי השכונה.

שירות המבחן סוקר בהרחבה את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, שהוריו התגרשו לפני 15 שנים. אביו ניהל במהלך השנים אורח חיים בלתי יציב על רקע שימוש בסמים ומעורבות פלילית, בגינה ריצה עונשי מאסר ממושכים. אמו עובדת כסייעת גננת והנאשם מתאר קשר משמעותי עמה.

בהתייחס לעברו הפלילי, מציין שירות המבחן כי הנאשם החל לבצע עבירות בגיל 15 וצבר לחובתו 6 הרשעות קודמות בתחום עבירות הרכוש, סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית ואלימות כלפי שוטרים – בגינן נדון לעונשים מגוונים, לרבות מאסר בפועל כקטין.

בשירות המבחן מסר הנאשם כי בגיל ההתבגרות חווה התלבטות סביב אמונתו הדתית. לדבריו, תחושת הבלבול התעצמה בהעדר דמויות הוריות מכוונות. על כן, חבר לחברה שולית בה מצא שייכות והחל מעורבותו בפלילים להשגת רווחים קלים.

הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן כי לפני 10 שנים מאס באורח החיים הבלתי יציב שניהל, השתלב בישיבה חרדית בירושלים ולאחר מכן ייצב את תפקודו.

לצד זאת, דיווח על שימוש תדיר בסמים מסוג חשיש החל מגיל 21, כאמצעי לרגיעה נפשית מתחושות הבלבול, הריקנות ורגשי הנחיתות שחש. הנאשם מסר כי אינו צורך סמים מזה שנה ובדיקות השתן שמסר בשירות המבחן נמצאו נקיות משרידי סם.

אשר לעבירה נשוא כתב האישום, טען הנאשם כי נאשם 1 הינו מכר, ממנו נהג לרכוש סמים מסוג חשיש. לדבריו, ביום האירוע התפתה להצעתו של נאשם 1 להסיעו למקום בו יקבל את הסם בתמורה למחיר מופחת.

הנאשם תיאר את התנהלותו כאימפולסיבית, על רקע התמכרותו לחשיש והביע חרטה על התנהגותו העבריינית. לצד זאת, שב והדגיש את התארגנותו מחדש בשנה האחרונה הכוללת ניקיון מסמים, ניתוק קשרים שוליים, עבודה יציבה וכן אחריות רבה יותר בניהול חייו על רקע נישואיו והלידה הקרבה.

שירות המבחן מתרשם מהנאשם כמי שפיתח במהלך השנים קשיים רגשיים ופגיעות, כתוצאה מהדינאמיקה המשפחתית המורכבת, בצל היעדרות אביו שניהל אורח חיים התמכרותי ועברייני, היעדר דמויות תומכות ומציבות גבול, סוגיות שעלו אצלו בהקשר הדתי, תחושות בלבול, חוסר שייכות וריקנות.

בשל כל אלה, התפתחותו הרגשית של הנאשם נפגעה והוא מאופיין בקווי אישיות תלותיים, ילדותיים ולא בשלים, המתבטאים, בין היתר, בהתנהלות אימפולסיבית וקושי בהפעלת שיקול דעת מותאם.

יחד עם זאת, שירות המבחן סבור כי לנאשם כוחות ויכולות לנהל אורח חיים נורמטיבי, לאור ריכוז מאמציו בהתייצבות במסגרות עבודה ולאור הערכתו כי חלה התמתנות במעורבות עבריינית מצד הנאשם, שכן הפסיק מעורבותו בעבירות רכוש משנת 2005 ואין לו עבירות נוספות משנת 2011.

שירות המבחן סוקר את גורמי הסיכון בעניינו של הנאשם ובהם קשייו הרגשיים, מאפייני אישיותו התלותית והלא בשלה, נטייתו לצריכת סמים מסוג חשיש, קשריו השוליים וכן נטייתו להתנהלות אימפולסיבית במצבים מסוימים, תוך קושי בהפעלת שיקול דעת בוגר. על כן, שירות המבחן מעריך כי קיים סיכון להתנהגות חסרת גבולות.

אשר לגורמי הסיכוי, מציין שירות המבחן את ההתמתנות שחלה מבחינת מעורבותו הפלילית של הנאשם, ניקיונו מסמים, החרטה שמביע על ביצוע העבירה ומאמציו להתייצבות במישור התעסוקתי. כן מתרשם שירות המבחן, כי נישואיו מהווים עבורו גורם מדרבן נוסף לניהול אורח חיים נורמטיבי וכי ההליכים המשפטיים ומעצר הבית בו היה נתון, היוו גם הם גורם מרתיע ומציב גבול.

לאור כל האמור, ממליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה במטרה לשלבו בטיפול ייעודי בתחום ההתמכרויות. לעניין הענישה, ממליצה על הטלת מאסר על תנאי וצו של"צ בהיקף של 140 שעות כענישה חינוכית-הרתעתית.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן, ממנו עולה כי הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 97 גרם, יחד עם נאשם 1, שעניינו הסתיים זה מכבר והוא נדון ל-20 חודשי מאסר בגין מעורבותו וחלקו באירוע נשוא כתב האישום.

בהגינותה ציינה כי אכן בהשוואה לנאשם 1, חלקו של הנאשם בכתב האישום קטן יותר וחמור פחות, שכן הנאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה חמורה של אספקת סם מסוכן, אך עדיין מדובר בענייננו במי שהחזיק בכמות גדולה של סמים בנסיבות מיוחדות. לשיטתה, בענייננו אין המדובר בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית "רגילה", מפני ששותפו של הנאשם לכתב האישום הורשע באספקת סם לאחר בנוכחות הנאשם. משכך, ברור כי זו הייתה המטרה של החזקת הסמים ע"י השניים.

בטיעוניה הדגישה התובעת את החשיבות בענישה מרתיעה ומשמעותית כחלק מהמלחמה הכוללת שהוכרזה על אלה המחצינים את העיסוק בסם אל עבר זולתם.

אשר לנאשם, הפנתה לעברו הפלילי וטענה כי הנאשם ביצע את העבירה נשוא תיק זה 4 חודשים בלבד לאחר שהסתיים עניינו בבית משפט אחר בעבירה אחרת. בהקשר זה הוסיפה, כי הנאשם ריצה בעברו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וכן עונש מאסר בעבודות שירות.

בהתייחסה לתסקיר שירות המבחן, פקפקה ב"כ המאשימה בסיכויי שיקומו של הנאשם, עקב התרשמות שירות המבחן מהנאשם כאדם בעל דפוסי התנהגות בעייתיים ואימפולסיביים, שכל גורמי הסיכוי בעניינו הינם נתונים חיצוניים בדמות חתונה והיריון. לדעתה, אין בעובדות אלה כדי למנוע מהנאשם לסטות מדרך הישר, בשים לב לעובדה כי חיי נישואין והורות טרייה מזמנים מטבעם קשיים רבים ומצבי לחץ, שבהעדר כלים טיפוליים מקצועיים להתמודדות, יובילו במהרה להידרדרות ולהתנהלות שולית אימפולסיבית וחסרת גבולות.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות ביצועה נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר. מכלול הנתונים שפורטו לעיל, מצדיקים, לשיטת המאשימה, השתת ענישה משמעותית ומרתיעה המצויה במרכזו של המתחם.

טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם פתח טיעוניו לעונש בציינו כי הנאשם הודה במהלך פרשת התביעה בעובדות כתב האישום המתוקן, שתוקן בענייננו תיקון משמעותי ומהותי, עקב קיומם של קשיים ראייתיים משמעותיים. לדבריו, חרף קשיים אלו הודה הנאשם, קיבל אחריות למעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

בטיעוניו הפנה הסנגור לתסקיר שנתקבל בעניינו של הנאשם, ממנו ניתן ללמוד כי הנאשם גדל במשפחה רב בעייתית ללא דמויות תומכות ומציבות גבול, וחי בתחושת בלבול, חוסר שייכות וריקנות.

הסנגור אינו מתעלם מעברו הפלילי של הנאשם כמו גם מהעובדה כי נהג לצרוך סמים מסוג חשיש באופן תדיר וקבוע. עם זאת, מפנה להתרשמות שירות המבחן מהנאשם כמי ששינה אורחות חייו ומיתן באופן משמעותי את מעורבותו בפלילים, ולראיה העבירה האחרונה שביצע הינה משנת 2005 ולא נפתחו לו תיקי מב"ד חדשים.

בניגוד למאשימה, טען ב"כ הנאשם כי סיכויי השיקום של הנאשם הם ממשיים וטובים. לשיטתו, אין מקום לטיעון בעלמא בדבר אפשרות עתידית שהנאשם ישוב לסורו לאור קשיים אופציונאליים בחיי הנישואין.

לעומת זאת, יש ליתן משקל משמעותי לשינוי שערך הנאשם ולעובדות, לפיהן הנאשם נישא, אשתו צפויה ללדת בקרוב, לא נפתחו נגדו תיקי מב"ד חדשים והוא שומר על ניקיון מלא. לדבריו, הנאשם הצטרף לאחרונה לקבוצה טיפולית, במסגרתה עובר טיפול פרטני וקבוצתי ומוסר בדיקות שתן. בנוסף, הנאשם עובד כיום באופן מסודר ואף צפוי לקידום במסגרת עבודתו.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה טען הסנגור, שלא רק שחלקו היחסי של הנאשם קטן משמעותית מחלקו של הנאשם 1, אלא שמדובר במעשים שונים לחלוטין. בעוד שהנאשם 1 סיפק או מכר את הסמים לאחר, הנאשם שבפנינו החזיק בסמים בלבד.

בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, טען כי מתחם העונש ההולם את העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר.

לתמיכה בדבריו אלו הגיש אסופת פסיקה.

בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ביקש מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש המצוי ברף התחתון של המתחם בדמות מאסר על תנאי וקנס כספי מתון ביותר.

ב"כ הנאשם ביקש לקחת בחשבון בגזירת הדין את העובדה כי הנאשם נעצר בגין מעורבותו בתיק זה לתקופה של למעלה מחודש ימים.

הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה. בדברו האחרון ציין כי את מרבית העבירות ביצע בהיותו קטין, מסר כי הוא מבין שחטא ופשע מבלי כל הצדקה לכך והביע צער על מעשיו.

לדבריו, כיום הוא נמצא במקום אחר, התחתן, מצפה לילדה ועובד במקום עבודה מסודר מזה חצי שנה. הנאשם הדגיש את חשיבות שגרת העבודה עבורו והחשש שמא יאבד אותה בעטיו של העונש שייגזר עליו. לבסוף, ביקש מבית המשפט להתחשב בו ולסייע לו להתמיד בדרך החדשה בה התחיל.

דיון והכרעה

כמצוות המחוקק בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם ובהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40ב לחוק, שומה על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן הערך החברתי שנפגע בעקבות מעשיו של הנאשם הינו ההגנה על שלום הציבור מפני פגיעתם הקשה של הסמים המסוכנים.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון בע"פ 3117/12 ארביב נ' מד"י (פורסם בנבו, 6.9.12) מפי כב' השופט שהם:

"בית משפט זה עמד, לא אחת, על חומרתן היתירה של עבירות הסמים, ועל ההשלכות הקשות שיש לשימוש בסם על גופו ונפשו של המשתמש (ראו, למשל, ע"פ 6029/03 מד"י נ' שמאי, פ"ד נח(2) 734 (2004)".

בתי המשפט שבו והדגישו את הצורך להילחם בנגע הסמים ובהשלכותיו ההרסניות על החברה. המציאות מלמדת כי שימוש בסמים איננו רק עניינו של המשתמש, שכן לעיתים רבות הופך האחרון לנטל על החברה ופועל בתחומי עבריינות נוספים על מנת לממן את צריכת הסם.

ברוח זו פסק בית המשפט העליון:

"כידוע, השימוש בסם מסוכן אינו פוגע במשתמש לבדו, כי אם בבני משפחתו ובזרים לו, בסביבתו הקרובה והרחוקה, וסופה של השפעתו המחריבה להתפרס על פני החברה בכללותה".

ע"פ 1635/14 יהודה נ' מד"י (פורסם בנבו, 21.8.14).

בתי המשפט על ערכאותיהם השונות שבו וביטאו את חשיבות המאבק בעבירות הסמים וכך באו הדברים לידי ביטוי בע"פ 3172/13 סואעד נ' מד"י (פורסם בנבו, 6.1.14):

"על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו".

אין חולק כי במעשיו, פגע הנאשם בערכים המוגנים הללו. עם זאת, מידת החומרה של עבירת הסמים שביצע הנאשם ומידת הפגיעה של הנאשם בערכים החברתיים המוגנים שלעיל, נגזרות מנסיבות ביצוע העבירה.

במסגרת בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט לחוק העונשין, יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 97 גרם. לצד זאת קיימת חומרה הנובעת מנסיבות ביצוע העבירה, כאשר הנאשם בזמן ביצוע העבירה היה יחד עם אחר, כשבאותו מעמד אותו אחר סיפק ו/או סחר בסם מסוכן.

אשר לחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, וכעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, אכן חלקו של הנאשם קטן בהשוואה לחלקו של הנאשם 1, שסיפק את הסם.

בחינת נסיבות ביצוע העבירה במקרה דנן מעלה כי מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה ממשית, על אף שאינה מצויה ברף החומרה העליון.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:

1. ת"פ 51123-01-12 מד"י נ' חוטוריאנסקי (פורסם בנבו, 23.3.14): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 97.25 גרם נטו וקוביה של הסם האמור במשקל 2.33 גרם נטו – והכל שלא לצריכה עצמית. נקבע, כי מתחם העונש ההולם הינו החל במאסר על תנאי וכלה ב-8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר דינו של הנאשם ל-3 חודשי מאסר, הפעיל מאסר על תנאי בן 3 חודשים במצטבר – והורה על ריצוי העונש בעבודות שירות. לצד זאת נגזרו מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
2. ת"פ 37340-06-12 מד"י נ' בוחניק (פורסם בנבו, 4.2.14): הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים שלא לצריכה עצמית והחזקת סם לצריכה עצמית. בסך הכל, החזיק הנאשם למעלה מ-300 גרם נטו של סם מסוג חשיש. נקבע, כי מתחם העונש נע בין מאסר בפועל של מספר חודשים ועד שנה. בית המשפט חרג לקולא מן המתחם לאור הליך השיקום, העמיד את הנאשם בצו מבחן וגזר עונשו למאסר על תנאי ושל"צ.
3. ת"פ 16046-05-13 מד"י נ' פלוני (פורסם בנבו, 29.10.13): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בהחזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 96.89 גרם נטו – שלא לצריכתו העצמית. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובאופן חריג, נגזר דינו למאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
4. ת"פ 25938-01-12 מד"י נ' סעד (פורסם בנבו, 30.5.13): הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ובכך שהנאשם מצוי בעיצומו של הליך שיקומי ושומר על ניקיון מסמים, אימץ בית המשפט את הסדר הטיעון והאריך מאסר על תנאי בן 10 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם למשך שנתיים, צו מבחן והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.
5. ת"פ 24068-12-11 מד"י נ' שמייב (פורסם בנבו, 11.12.13): הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בתיק נוסף שצירף הנאשם, הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית. הנאשם החזיק, שלא לצריכה עצמית סם מסוג קנבוס במשקל 16.06 גרם נטו וכן בסם מסוג חשיש במשקל 111.15 גרם נטו. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון בין הצדדים והפעיל את המאסר על תנאי בן 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילת רישיון בפועל, פסילת רישיון על תנאי וקנס.
6. ת"פ 45791-03-13 מד"י נ' קרנץ (פורסם בנבו, 25.12.13): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והחזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 345 גרם – שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר. נוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל 23 הרשעות קודמות, נגזר דינו ל-10 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים במצטבר, מאסר על תנאי, הפעלת פסילת רישיון על תנאי ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
7. ת"פ 24156-11-12 מד"י נ' גבריאל (פורסם בנבו, 15.1.13): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בהחזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 117.36 גרם נטו – שלא לצריכה עצמית. בהתחשב בעברו הפלילי הרלוונטי של הנאשם, בית המשפט גזר את דינו ל-8 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים – חודשיים מתוכם במצטבר, מאסר על תנאי וקנס.
8. ת"פ 20127-06-11 מד"י נ' אברמוב (פורסם בנבו, 2.10.11): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהפרת הוראה חוקית. הנאשם החזיק סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 77.68 גרם, ונדון ל-5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
9. ת"פ 50987-05-13 מד"י נ' בראונשטיין (פורסם בנבו, 11.7.13): הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סם לצריכה עצמית. הנאשם החזיק ב-83.5 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש שלא לצריכה עצמית וכן ב-10.3 גרם של הסם האמור לצריכתו העצמית. בית המשפט גזר דינו ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון על תנאי.
10. ת"פ 25938-01-12 מד"י נ' סעד (פורסם בנבו, 30.5.13): הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 71.96 גרם. המאסר על תנאי שהיה תלוי נגד הנאשם הוארך, וכן הוטל עליו צו מבחן למשך שנה.
11. ת"פ 33690-02-12 מד"י נ' אפלמן (פורסם בנבו, 11.12.13): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 47.4 גרם. בית המשפט גזר על נאשם עונש של מאסר על תנאי, צו של"צ בהיקף של 220 שעות וצו מבחן למשך שנה.

מכל האמור, באה אני לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, נע בין מאסר על תנאי ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל.

במקרה דנן לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם, לחומרא או לקולא. בענישה שתוטל, שלא תחרוג ממתחם העונש ההולם, יש להתחשב בצורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירות נוספות ובצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות מן הסוג שביצע הנאשם.

בגזירת העונש המתאים לנאשם שמלפניי וכמצוות המחוקק בסעיף 40יא לחוק העונשין, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירה.

התחנה הראשונה לבחינת העונש לו ראוי הנאשם היא עברו הפלילי. עיון בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם מעלה כי אין זו היתקלותו הראשונה עם החוק. לחובת הנאשם 6 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית ועבירות כלפי שוטרים, בגינן נשא בעונשים מגוונים, לרבות עונשי מאסר הן מאחורי סורג ובריח והן בדרך של עבודות שירות.

עולה כי לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד למדי בהתחשב בגילו.

עם זאת, יש לציין כי הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2013 בגין עבירה שביצע בשנת 2011 וכי אין בעברו הרשעות בעבירות סמים.

גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם משקף התמתנות מבחינת מעורבות בפלילים.

התחנה השנייה לבחינת העונש המתאים לנאשם היא נסיבותיו האישיות. הנאשם הינו בחור צעיר כבן 27, גדל במשפחה מורכבת ורב בעייתית כמפורט בתסקיר, כשחוויות הילדות הקשות השפיעו על התפתחותו וחרטו בו קווי אישיות בעייתיים.

מדובר בנאשם שגדל בצל אורח החיים העברייני וההתמכרותי שניהל אביו וללא דמויות הוריות תומכות ומציבות גבול.

לצד זאת, חווה התלבטות סביב אמונתו הדתית, חבר לחברה שולית והחל מעורבותו בפלילים להשגת רווחים קלים. מדובר בנאשם שמאז גיל 21 עושה שימוש תדיר בסמים מסוג חשיש. אין ספק כי לנסיבות חייו הקשות של הנאשם הייתה השפעה על ביצוע מעשה העבירה.

לאחרונה נישא הנאשם ובני הזוג מצפים לילד. הנאשם השתלב בעבודה מסודרת וייצב את תפקודו ומובן כי עונש מאסר יפגע בו ובבת זוגו.

הנאשם נטל אחריות למעשיו הן בבית המשפט והן בפני שירות המבחן.

כאמור, הנאשם נישא ומצפה לילד, השתלב במקום עבודה מסודר, מדווח על ניקיון מסמים מזה כשנה ומספר בדיקות שתן שמסר בשירות המבחן נמצאו נקיות משרידי סם. דומה כי הנאשם אכן עושה מאמץ לחזור למוטב ולשנות אורחותיו כשחיי הנישואין מהווים עבורו גורם מדרבן נוסף, וההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבול.

בחנתי אם ראוי לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם כעתירת ההגנה, ואולם סבורני כי אין מקום לעשות כן. מדובר בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בכמות בלתי מבוטלת (כ-100 גרם) ובנסיבות שאינן פשוטות של חבירה לאחר שבאותו מעמד סיפק ו/או סחר בסם. ברור מהנסיבות, ולא רק מהכמות, שאין המדובר בצריכה עצמית.

עוד לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי המכביד של הנאשם ומהעובדה כי שירות המבחן מתרשם כי בשים לב לקווי אישיותו של הנאשם ונטייתו לצריכת סמים קיים סיכון להתנהגות חסרת גבולות, חרף ההתמתנות שחלה אצל הנאשם וחרף המאמצים שעושה לחזור למוטב.

העונש שייגזר איפוא על הנאשם יביא לידי ביטוי מחד, את חומרת העבירה בנסיבות ביצועה ואת מכלול השיקולים לחומרא, לרבות בהיבט הגמול וההרתעה, ומן הצד השני יתחשב במכלול השיקולים לקולא, כמפורט לעיל, ובעיקר נתוניו האישיותיים המורכבים של הנאשם, השפעת העונש עליו ועל התא המשפחתי וקיומו של אופק שיקומי.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות ולצידו קנס כספי משמעותי ומאסר על תנאי, אשר יעבירו לנאשם מסר מפורש וחד משמעי וירתיעו אותו מפני ביצוע עבירות סמים.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

הנאשם ירצה את עבודות השירות בעמותת פתחון לב ברח' לישנסקי 9 ראשון לציון, 5 ימים בשבוע 8.5 שעות עבודה יומיות החל מיום 7.01.15.

על הנאשם להתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 7.01.15 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות, מפקדת מחוז מרכז, ת.ד. 81 רמלה.

מובהר לנאשם כי ניקיון מסמים הינו חלק מתנאי עבודות השירות, וכי אם תתגלה מעורבות פעילה, יהווה הדבר הפרה של תנאי השירות שתגרור הפסקתם וריצוי העונש במאסר ממש.

1. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.
2. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים.
3. קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. הראשון שבהם ביום 1.12.14 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט חשוון תשע"ה, 12/11/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

יש הפקדה בתיק המעצר מ"ת 59156-05-13 בסך 10,000 ₪ , אבקש שמתוך סכום זה יקוזז סכום הקנס והיתרה תושב למפקיד.

<#7#>

החלטה

ככל שקיים פיקדון בתיק מ"ת 59156-05-13 יקוזז הקנס מאותו פיקדון והיתרה תוחזר למפקיד.

ככל שלא קיים פיקדון, ההוראות בענין הקנס ומועדי תשלומו, בעינן.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ט חשוון תשע"ה, 12/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חדווה ינר