התובע עתר לחיוב הנתבעת בפיצוי, בשל טענתו כי לא שלחה לו חשבוניות מס לאחר רכישת ציוד, ובשל כך נמנעה ממנו – בהיותו בעל עסק – האפשרות לקבל זיכויים ו/או קיזוזים מרשויות המס.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע פירט בכתב התביעה 11 עסקאות, שמועדן בין השנים 2003 עד 2011, בגינן לטענתו לא ניתנו לו חשבוניות מס מקור, ובשל כך העריך את נזקו בשל אי יכולת זיכוי, בסכום של 2,601 ₪ בגין הפסד זיכוי מע"מ, ו- 6,249 ₪ בגין אי קבלת זיכוי פחת במס הכנסה, ובסה"כ 8,850 ₪ הפסד מיסים. התובע עתר לפיצוי נוסף בסך 2,000 ₪ בגין הפסד חצי יום עבודה.

2. לטענת הנתבעת, שלחה לתובע, כפי שנעשה בשגרה, חשבוניות מס מקוריות בסמוך למועד כל עסקת רכישה, וכאשר פנה אליה העבירה לו עותקים "נאמן למקור" של החשבונות שביקש. לטענתה, אם איבד התובע חשבוניות מס כלשהן ולא פנה אליה בזמן לקבל עותק "נאמן למקור", אין לו להלין אלא על עצמו. עוד טענה הנתבעת כי תביעת התובע בנוגע לחשבוניות המתייחסות לעסקאות שבוצעו לפני למעלה מ- 7 שנים התיישנה.

3. במהלך הדיון, טענו שני הצדדים. התובע טען כי קיבל רק את החשבוניות החודשיות עבור השיחות, אך העובדה שלא קיבל חשבוניות על הציוד מוכיחה שאלה לא נשלחו אליו.

עוד טען התובע כי "אני מקבל חשבוניות רבות בדואר, ואני לא יכול לעקוב אחר קבלת כל חשבונית בנפרד". כן טען כי החשבונית על הציוד במחירו הלא הועבר אליו, ולמרות זאת כלולה עלות הציוד בחשבונית החודשית – והגיש דוגמא לחשבונית חודשית, ת/1 – מה שמעיד על כך שהחשבוניות "הן פיקטיביות... הכפילות הזו מבחינתי מוכיחה שיש מרמה". בתשובתו לשאלת נציג הנתבעת הודה התובע, שיש חשבונית אחת שקיבל אותה ביום העסקה, ובגינה לא נגרם לו נזק בשל עיכוב בקבלתה.

4. נציג הנתבעת הסביר כי נשלחו חשבוניות בעת רכישת הציוד, ובכל פעם שהיתה פניה מהתובע, הודפסו עותקי חשבוניות ונשלחו אליו כמתאימים למקור. נציג הנתבעת הפנה לעמוד הראשון של החשבונית החודשית שם יש רישום בנוגע לציוד, תוך הפנייה לחיובים הנוספים בגין ציוד, ולחשבוניות שניתנו בגינם.

דיון והכרעה

5. מקובלת עלי טענת הנתבעת כי חלה התיישנות על הטענה המתייחסת לשש חשבוניות הנוגעות לעסקאות שמועדן היה למעלה מ- 7 שנים. כמו כן הובהר בדיון כי חשבונית אחת מתייחסת לעסקה שבמועדה נמסרה החשבונית, כך שאין לתובע טענה לגביה. נותר לכן לדון בטענות התובע ביחס לארבע החשבוניות הנותרות.

6. אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע,  הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים - שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולפיכך תידחה תביעתו.

במקרה דנן, התובע לא הוכיח כי החשבוניות עבור הציוד לא הגיעו אליו ואבדו לו, ולא היה בידו להסביר מדוע לא פנה בסמוך לאחר רכישת הציוד, באותה שנת מס, לבקש עותק מהחשבונית שלא קיבל לטענתו. על כן אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להוכיח מחדל או רשלנות כלשהי מצד הנתבעת.

7. מחדלו של התובע, שלא ביצע מעקב ראוי בהנהלת החשבונות שלו, אחר קבלת אסמכתאות לכל הוצאותיו, מונחת לפתחו, ואין הנתבעת אחראית להתנהלותו זו.

8. הנתבעת טענה בהגנתה, כי ניתן לתקן דו"חות מס הכנסה רטרואקטיבית עד 7 שנים, ולכן לא מנוע התובע גם כעת מלבקש הכרה בהוצאה שהוצאה במהלך תקופה זו. התובע לא השיב לטענה זו ולא הביא תשובה כלשהי או מסמך מיועץ המס שלו, לשלול את האמור. על כן, נראה כי יש בידי התובע – גם כיום – לצמצם את נזקיו בשל אי הכללת הוצאות רכישות הציוד בדו"חות הכספיים שהגיש. לפיכך, גם הנזק הנטען לא הוכח כראוי.

9. אני דוחה את טענת התובע כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות: החשבונית עבור הציוד עומדת בפני עצמה, והפנייה אליה בחשבון החודשי אינה מהווה כפילות או מרמה. בעמוד הראשון של החשבונית החודשית נרשם, לאחר פירוט החיוב עבור השירות החודשי, כך: "בנוסף, יחוייב חשבונך ביתרת תשלומים חודשיים עבור מכשיר/ים ו/או אביזרים בסך... לנוחותך, טבלת פירוט חיובים נוספים בהמשך החשבונית". בהמשך, בעמ' 3 של החשבונית, יש פירוט של חיובים נוספים בגין ציוד שרכש התובע, ובפירוט זה ישנה הפניה, ביחד לכל פריט ציוד, למספר חשבונית המס שהופקה בגין אותה עסקה.

סוף דבר

10. התביעה נדחית.

11. אני מחייבת את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעת בסכום של 700 ₪, אשר ישולם על ידו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.