<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת – עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיבה – עו"ד מיטל מור

אין הופעה למערערת

פרוטוקול

ב"כ המערערת: ביקשנו תשלומים של הקנס.

ב"כ המשיבה: הקנס הוא בסה"כ 1,200 ₪.

ב"כ המערערת: אני חוזר מהערעור.

<#3#>

פסק דין

קבע בית המשפט העליון יותר מפעם אחת, בין היתר ברע"פ 3850/13 (טרם פורסם, מיום 10.06.13) חוסאם נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות – רשות האכיפה והגבייה, כהי לישנה:

"שונה דינה של בקשה לביטול תוספת פיגורים, היא בקשה לפריסת תשלום החוב או דחייתו. בעוד שהראשונה מסורה בידי בית המשפט, שגזר את דינו של המבקש, כאשר החלטתו ניתנת לערעור החלטה אחרת של אותו בית משפט בעניין אזרחי, הרי שהאחרונה מסורה בידי המרכז לגביית קנסות (סעיף 5(ב) לחוק המרכז)...".

הנה כי כן, לא הייתה לבית משפט קמא סמכות לדון בבקשה, כמו שאין סמכות לערכאה הנוכחית. נכון שהסנגור הגניב בערעורו גם בקשה להקל בעונש, אך ככל שזה הוגש, ער בוודאי עו"ד גולן לכך שהוגש באיחור ולכן הוגנב לשורות שהוגשו לבית משפט זה. עם כל הסימפטיה שיש לי לגב' הגר ימיני, לא אוכל להיעתר לערעור והוא נדחה, אך מבלי להתייחס לסעיף 208 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, בהינתן שלא מצאה דרכה לבית משפט זה.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ט תמוז תשע"ג, 27/06/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי