מונחת לפני בקשת התובעת,(להלן: "המבקשת"), ילידת 1966, למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בהתאם לסעיף 6 א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") אשר יחוו דעתם בשאלת הנזק הגופני, אשר נגרם לתובעת לטענתה ביום 18.8.07 כתוצאה מתאונת דרכים בה היתה מעורבת.

לכתב התביעה צרפה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי וכן צרפה תיעוד רפואי.

הנתבעים, (להלן: "המשיבים"), לא התנגדו למינוי מומחה בתחום האורתופדי אולם הגישו התנגדותם לבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי, וטענו בין היתר כי אין ולו בדל ראשית ראיה אשר מצדיקה מינוי מומחים רפואיים בתחומים הללו.

עיינתי בבקשה והתגובה וכן בתיעוד הרפואי אשר צורף.

אכן מהתיעוד אשר צורף עולה כי ביום למחרת התאונה הנטענת פנתה המבקשת למחלקת מיון בבית החולים אי.מ.מ.אס, ובטופס השחרור נרשם כך: "לדבריה אתמול בזמן ירידה מרכב נחבלה במרפק ימין" שם בוצע לתובעת צילום אשר לא העלה ממצא חריף מלבד נפיחות והתובעת שוחררה לביתה עם המלצה למנוחה במשך שבוע ונטילת משככי כאבים.

התובעת המשיכה להתלונן על כאבים ולפיכך עברה צילום נוסף ביום 13.9.07, אז אובחן שבר בראש הרדיוס ימין. התובעת עברה טיפולי פיזיותרפיה לצורך שיפור טווח התנועות, אולם מאז מתלוננת היא על הגבלה בהפעלת המרפק ועל הגבלת טווח התנועות.

מהאמור עולה כי קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית בתחום האורתופדיה ולפיכך מורה אני על מינוי של מומחה רפואי בתחום זה.

החלטה על מינויי תינתן בנפרד.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, הטענה היא לנזק נוירולוגי הנובע מהפגיעה במרפק. לא מצאתי בתיעוד הרפואי כל ראיה באשר לנזק נוירולוגי או ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה. עם זאת, משהוריתי על מינוי מומחה בתחום האורתופדי, אורה למומחה בתחום זה להתייחס לשאלת הצורך במינוי נוירולוג.

אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אחר שעיינתי בתיעוד הרפואי לא מצאתי כל תיעוד המתייחס למגבלה או הפרעה כלשהי בתחום זה ולפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.