מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש בכתב התביעה, עולה כי בתאריך 17.11.13, הזמינה התובעת, באמצעות הנתבעת, כרטיסי טיסה לטיסה המיועדת לצאת בתאריך 22.4.13, מתל אביב לסן פרנסיסקו, משם למיאמי שבארה"ב ובחזרה לתל אביב, וזאת באמצעות חברות התעופה, הן הצדדים השלישיים.

לכל אותן הטיסות היה צריך לספק לתובעת בלון חמצן.

בתאריך 24.1.13, שילמה התובעת עבור הטיסות את מלוא המחיר הנדרש הימנה, בסך של 1,430$ ובוצע כירטוס של ההזמנה.

בתאריך 11.4.13 – 11 יום לפני המועד המתוכן לטיסה הודע לתובעת על ידי הנתבעת כי 2 חברות התעופה שנועדו להטיס את התובעת, הן הצדדים השלישיים, הודיעו לנתבעת כי אין באפשרותן לספק לתובעת חמצן, כך שתוכניתה המקורית של התובעת לטוס לחו"ל – סוכלה.

בהמשך לכך, בדקה הנתבעת עבור התובעת אפשרויות טיסה אחרות וסיפקה לתובעת מסלול טיסה אחר, שבו אכן יינתן לה החמצן הנדרש, ברם המסלול החדש שתוכנן לתובעת, ושאכן עשתה בו שימוש ונסעה בו, היה יקר יותר מהקודם ואף הצריך הוצאות נוספות אחרות ובסה"כ הפרש מחירי הכרטיסים וההוצאות הנוספות עומד על הסך של 3,823$, כמפורט בכתב התביעה.

מעבר לדרישת התובעת לפצותה בגין נזקיה המיוחדים, כפי שפורטו, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה גם בגין נזקים כלליים.

בכתב התביעה לא פירטה התובעת את עילות תביעתה כנגד הנתבעת, אך אלה עלו בכתבי הטענות האחרים ובמהלך שמיעת הראיות ומהם עולה כי הנתבעת התרשלה בטיפולה בהסדרת אספקת החמצן לתובעת.

לטענת הנתבעת, כמפורט בכתב הגנתה, היא הבהירה לתובעת באופן ברור כי עניין אספקת החמצן הינו בגדר "בקשה" בלבד, החייבת להיות מאושרת על ידי 2 חברות התעופה המובילות, הן הצדדים השלישיים.

כן טענה עוד הנתבעת כי העבירה את בקשת התובעת לעניין החמצן באופן מקצועי וראוי ובהתאם לנוהל שהיה קיים וכי פעלה כך, כפי שפעלה במקרים קודמים שבהם התובעת טסה לחו"ל ובאותן פעמים קודמות לא נוצרה כל בעיה בעניין אספקת החמצן.

לטענתה של הנתבעת, עמדתן של 2 חברות התעופה שנועדו להטיס את התובעת היתה מפתיעה ושלא כמקובל בעבר ולכן הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד 2 חברות התעופה, בטענה כי עליהן חלה האחריות לפצות את התובעת בגין נזקיה.

בכתבי ההגנה שהוגשו על ידי הצדדים השלישיים, שללו אלה רשלנות כלשהי שלהן.

הצד השלישי 1 (להלן: "בריטיש"), טענה כי כבר ביום 17.1.13 שלחה לנתבעת טופס "אישור רפואי" שהיה עליה להעביר לתובעת ועל התובעת והרופא מטעמה היה למלא את הטופס ולהחזירו לבריטיש.

רק ביום 7.4.13, כשבועיים בלבד לפני מועד ההמראה – החזירה הנתבעת את הטופס לבריטיש. בריטיש העבירה את הטופס מיד ליחידה הרפואית שלה ובתאריך 9.4.13, הודיעה היחידה כי בחלק מהטיסות שהיתה בריטיש אמורה להיות המובילה, בקטעים שבמסלול ת"א – לונדון – ת"א, כלל לא ניתן לספק לתובעת את החמצן הנדרש.

הדבר הודע לנתבעת ביום 10.4.13 ומשבחרה התובעת לבטל את כרטיס הטיסה של בריטיש – הוחזר לה על ידי בריטיש מלוא כספה, וזאת לפנים משורת הדין.

בנסיבות אלה, לטענת בריטיש, מי שכשלה בכל המתייחס לטיפול בתובעת היתה הנתבעת, כי ביצעה את הזמנת החמצן ברשלנות.

הצד השלישי 2 (להלן: "אמריקן"), טענה בהגנתה כי לא אישרה אספקת חמצן לתובעת וכי אינה נוהגת לעשות כן וזאת מאז 23.7.12.

לטענתה, היה על הנתבעת לדעת כי אמריקן אינה מספקת עוד חמצן לנוסעיה, כאשר צירפה לכתב הגנתה נספח מיום 23.7.12, המפרט את מדיניותה בקשר עם אספקת שירותי חמצן לנוסעים.

לטענתה של אמריקן, רק ביום 9.4.12, פנתה הנתבעת אליה בשאלה לגבי אספקת החמצן ונענתה כי בהתאם למדיניותה המיושמת מיום 23.7.12 – לא ניתן להיענות לבקשה.

אף אמריקן הפנתה לכך שמלוא הסכום ששילמה התובעת בגין הסעתה על ידי אמריקן – הוחזר לה במלואו.

לאחר שהובאו בפני ביהמ"ש מלוא הראיות והטענות, הנני קובעת כדלקמן:

מלוא כספה של התובעת, כפי ששולם על ידה לגבי המסלול המקורי – הוחזר לה.

כאשר הנתבעת טענה, בטענות שלא נסתרו, כי המסלול החדש שהוכן לתובעת הוא המסלול המיטבי שהיה אפשר לבחור בו, גם אם התובעת היתה מקבלת את עמדת חברות התעופה עוד בשלב מוקדם יותר, הרי שהתובעת לא הוכיחה כי נדרשה לשלם מחיר גבוה יותר מחמת שהודעות חברות התעופה הגיעו אליה באיחור.

בכל מקרה, אם אכן עמדה התובעת על רצונה לטוס – היתה צריכה לבחור במסלול חדש זה ולשלם את העלויות הנדרשות לכך וזאת, כאמור, גם אם ההודעה על אי היכולת לספק את החמצן, כנדרש, היתה מתקבלת מיד בסמוך לאחר ההזמנה.

התובעת בחרה שלא לבטל את טיסתה, בהתאם לתוכנית המקורית, למרות שהיתה יכולה לעשות כן, בלא שייגרם לה הפסד כספי וכאשר מלוא הסכום ששילמה בגין הכרטיס – הוחזר לה, כך שתביעתה לגבי הנזקים המיוחדים שנגרמו לה עקב ביטול הטיסה במסלול הראשון – לא הוכחה.

ברם, לקביעתי, זכאית התובעת לפיצוי כללי, הוא הפיצוי שהיתה זכאית לו במידה שלא היתה בוחרת לנסוע במסלול החדש והיקר יותר ונאלצת, עקב אי אספקת החמצן, לבטל כליל את טיסתה המתוכננת.

הנני קובעת את הפיצוי הכללי בגין כך בסך של 7,500 ₪.

כן הנני קובעת כי הוכח שהנתבעת ואף כל אחת משתי חברות התעופה התרשלו בהתנהלותן כלפי התובעת, כפי שיפורט:

בריטיש – התרשלה בכך שלא פירטה בטופס הרפואי ששלחה לנתבעת, על מנת שימולא על ידי התובעת והרופא מטעמה, עד מתי יש להחזירו אליה.

כן לא פירטה באותו טופס תוך כמה זמן לפני המועד המתוכנן של הטיסה חייב הטופס להיות מוחזר אליה.

אמריקן – התרשלה בכך שלא הודיעה במפורש לנציגת הנתבעת על כך שאינה מספקת עוד חמצן בטיסותיה, כאשר הנני מקבלת כמהימנות עליי את טענותיה של הגב' מיכל גיא כי אכן התקשרה לאמריקן ולא נאמר לה דבר על שינוי הנוהל בכל המתייחס להטסת נוסע הזקוק לחמצן.

הנני קובעת כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הבהירה חד משמעית עם נציגת בריטיש עד מתי עליה להחזיר לה את הטופס הרפואי ומצאה לנכון להחזירו לחב' התעופה 11 יום בלבד לפני מועד הטיסה. לקביעתי, היה על הנתבעת לצפות אפשרות כי פרק זמן זה אינו מספיק כדי להסדיר אספקת החמצן לתובעת, מה עוד שנציגת הנתבעת טענה בביהמ"ש כי נאמר לה להחזיר את הטופס חודש לפני מועד הטיסה וזה הוחזר, בפועל, 11 יום לפני הטיסה.

כן התרשלה הנתבעת בכך שלא בדקה דרך קבע את פרסומי אמריקן, באתר שלה, ובגין כך לא ראתה את הפרסום על כך שאכן מתאריך 23.7.12, שוב אין אמריקן מספקת חמצן בטיסותיה.

הנני קובעת את אחריותה של הנתבעת בפיצוי התובעת בשיעור של 50% מנזקיה, כפי שנקבעו על ידי וכל אחת מהצדדים השלישיים תישא ב-25%.

משמע, הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 3,750 ₪ ואילו כל אחת מהצדדים השלישיים תפצה את התובעת בסך של 1,875 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 3,750 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 750 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנני מחייבת כל אחת מהצדדים השלישיים לשלם לתובעת את הסך של 1,875 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת כל אחת מהצדדים השלישיים לשלם לתובעת את הסך של 250 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.