1. בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 2.9.13.

המדובר בתביעה בגין נזקים שנגרמו כנטען לדירת המשיב, כתוצאה מנזילת מים שמקורה בדירת המבקשת.

המבקשת טוענת כי מחמת טעות אנוש לא הגיעה התביעה ליעדה ולא טופלה, ולכן לא הוגש כתב ההגנה, ובתשובתה הוסיפה וטענה כי אף לבאת כוחה חלק במחדל משטעתה להבין כי ניתנה ארכה להגשת כתב ההגנה.

המבקשת טוענת כי לפי בדיקת מפקח עבודה מטעמה בשטח ובזמן אמת, אין המדובר בנזקים הנובעים מנזילה שארעה מדירתה, שכן המשיב טוען לנזקים במטבח שאינם קשורים כלל לנזקים במקלחת, שם ארעה הנזילה כנטען על ידו.

המבקשת טוענת עוד כי הסכומים הנקובים בחוות הדעת מטעם המשיב מוגזמים לאין שיעור.

בתגובתו, מתייחס המשיב לטענות בעניין מחדל המבקשת בלבד, וטוען כי טענות אלה לא נתמכו בתצהיר כלל וכי המבקשת אינה מפרטת הסבריה למחדל.

2. כידוע, בבקשות מסוג זה, מקום שאין המדובר בפגם בהמצאה, מסורה ההכרעה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשיקול דעתו של בית המשפט, הבוחן הן את הסיבה למחדל בגינו לא הוגש כתב ההגנה וחשוב מכך, את שאלת סיכויי ההגנה.

עמדת המוצא עפ"י ההלכה הנוהגת בסוגיה, גורסת כי יש להעדיף, דרך כלל, את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה.

אמנם, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, אולם הדבר נעשה תוך שימת לב לעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר זכות הגישה לערכאות, הנתפסת כזכות בעלת אופי חוקתי, אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפיכך תוך מתן דגש על הצורך במתן יומו של בעל דין בבית המשפט.

יפים לענייננו דברי כב' הש' א' פרוקצ'יה ברע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (ניתנה ביום 27.2.01, לא פורסמה):

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו." 

במסגרת השיקולים, יש להביא בחשבון גם את מידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, ובמקרה שלא נתגבשה ציפייה כאמור יש ואפשר להכיר אף בטעות של בעל הדין (ויש הגורסים שאף בטעות העולה כדי התרשלות מצידו).

ר' בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193.

ציפייה כאמור אינה מתגבשת לשם הדוגמא כאשר עסקינן בפרק זמן קצר אשר לא הצמיח את אינטרס ההסתמכות.

3. אמנם, חדלה המבקשת משלא הגישה הגנתה, אולם, בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי הדבר נבע מתוך זניחת ההליך או זלזול בו, ובנקודה זו מצאתי כי דקדוק עם המבקשת תוך היצמדות חסרת פשרות לכללי הפרוצדורה, אינו מידתי.

יצוין, כי רבות נפסק באשר לצורך לנהוג גמישות ביישום הפרוצדורה כאשר שורת הצדק מחייבת כן, ובמיוחד מקום שניתן לרפא את הפגם ע"י פסיקת הוצאות הצד שכנגד.

עמדה כאמור, שיש בה מן האיזון הנדרש במצבים כגון אלה, הובעה בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום-הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על-ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על-ידי הזכויות המוגנות; לעתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."

4. הדברים נאמרים שכן בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, כמובן מבלי שניתן יהא לקבוע דבר לגופה של התובענה בשלב זה, הרי שמעיון בטענות המבקשת, ומבלי שתשתמע קביעת עמדה באשר לעניינים הטעונים הוכחה, עולה לכאורה תמונה של הגנה אפשרית, אשר יש בה כדי להצדיק במכלול הנסיבות מתן יומה בבית המשפט ע"י ביטול פסק הדין שניתן נגדה במעמד צד אחד.

יש לזכור, כי אין המבקשת בשלב הנוכחי נדרשת להראות כי הגנתה היא איתנה ובטוחה ודי לה אם תראה כי ההגנה אפשרית, כי שמיעת עמדתה בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שניתנה.

המבקשת הציגה במסגרת הבקשה את טענותיה, והיא חולקת הן על עצם חבותה והן על הסכום הנתבע. המבקשת אף טענה כי המשיב הוא אשר סירב לאפשר לה ביצוע התיקון שדרש, לאחר שדרש גם תיקון הקרמיקה במטבח, תיקון לו לא הסכימה המבקשת מאחר ולעמדתה אינו קשור בנזקי המקלחת.

טענות אלה, כמו גם טענות המשיב, דינן להתברר בראיות ואין מקום בשלב דיוני זה לקבוע ממצא בנוגע אליהן.

5. לאור כל האמור, ולנוכח ההלכה המקובלת לפיה יש בד"כ להעדיף את השגת המטרה העיקרית לעשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי פרוצדורה, יש מקום בנסיבות העניין לשמר את זכות הפניה לערכאות ובאיזון הנכון ליתן למבקשת יומה בבית המשפט.

לפיכך, פסק הדין שניתן כנגד המבקשת ביום 2.9.13 יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות הבקשה בסך כולל של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 20 יום מקבלת החלטה זו.

כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום.

6. מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ד, 23 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.