נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ז. אלוני

ב"כ המשיב עו"ד אביטל פינק

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה בצירוף חוות דעת וג"ע. אבקש לתקן טעות סופר בסעיפים 6, 10 ו- 11 לתביעה, בכל מקום שכתוב אלמ"ב צריך להיות כתוב וג"ע.

מגישה עדכון חוות דעת וג"ע מה- 8.7.13.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. הטיפול הייעודי לעברייני מין מסתיים כשהעותר יסיים את המאסר, הוא החליט לא לעלות לועדת שליש.

היום צריכה להשתנות נקודת האיזון. אני חושב את זה משום שגם הדיון של היום נקבע בהסכמה עם הפרקליטות בפעם הקודמת.

אני סבור שנקודת האיזון צריכה להשתנות בשל כמה סיבות. העותר יושב שנתיים וחצי מתוך 4 שנים, את הרבע הוא סיים מזמן. העבירות שבוצעו הן עבירות כלפי האחות של אישתו. זה בוצע בין גיל 14 ל- 16 כאשר בין גיל 16 ל- 22 הוא היה יחד איתה אבל הוא זוכה מעבירה פלילית, הוא הודה ויש לכך משמעות. יש עוד משמעות לכך, אני הייתי מתרגז אילו הייתי רואה שמדובר בוג"ע קלאסי. אותי היה יותר מרגיז לו היה מדובר בסיטואציה של בין אב לבת או בין בת לדוד. האישה היום בת 38 והוא היה יכול להתחתן איתה.

וג"ע הזה הוא לא קלאסי ולכן המשקל שיש לתת לחוות דעת וג"ע הוא בשונה מעבירות רגילות כשיש דינמיקה משפחתית שהיציאה לחופשה היא בתוך המשפחה.

במהלך המשפט הוא היה משוחרר לחלוטין. הוא לא הפר תנאים ולא נפתחו תיקים. בתקופה זו הוא עבד בחברת הייטק, הוא מהנדס תוכנה, הוא שירת שירות מילואים מלא. במשך חצי שנה היה בקבוצה פסיכוחינוכית.

גם בכלא חוץ מזה שבתקופת המשפט הוא גם היה בטיפול של שנה עם אלון מרגלית, בבית הסוהר עצמו עבר קבוצה פסיכו חינוכית של מספר חודשים וגם כן סיים אותה.

העותר שולב בהקדם האפשרי בדצמ' 2012, מאז ועד היום עברו 7 חודשים כאשר הוא השתלב בקבוצה וכאשר הפרקליטות ביקשה לדחות את הדיון היום כדי לראות מה וג"ע אומר.

מב"ן בדק את המסוכנות של העותר והמליץ לחופשה בת 8 שעות בתנאים שמאזנים בין האינטרסים בחוות דעת וג"ע לבין חוות דעת מב"ן.

זה היה באמת כפי שהעותר אומר לי שבדיוק הוא סיים את הרבע. עכשיו כשאנו יודעים שמב"ן ממליץ ווג"ע מתנגד וכשהוא עבר טיפול בכלא והוא נמצא בקבוצה ייעודית ואמרו בדו"ח וג"ע הקודם עוד לא מספיק צריך עוד השתתפות ולא כתוב סיום טיפול והיום מגיע מסמך שבו הם מבקשים לסיים את ההליך הטיפולי וזאת בהינתן שלמעשה כשהוא מסיים את ההליך הוא משתחרר מלא, אחד המטרות של החופשה היא להטמיע אנשים מחוץ לכלא לאט לאט. וג"ע צריך לתת אינדיקציה איך במהלך החופשה מצב פיזי ייפגע וזה לא יקרה כי היא חיה בסקוטלנד, יש לה ילדים והיא נשואה. צריך להיות דו"ח וג"ע שמבוסס על נתונים עדכניים מהתקופה האחרונה שבאמת יש איזה שהוא חשש או חשד ואין כזה או שיש חשש לפגיעה במצב נפשי בגלל היציאה. בדו"ח וג"ע הראשון נרשם חשד להתנהגות מינית חריגה כלפי הבת. בהחלטה קודמת של ביהמ"ש, ביהמ"ש רשם גם בגלל סיבות אחרות.

השאלה על מה זה מבוסס, הרי הילדה אין מחלוקת שהיא ממשיכה להגיע לפגישות. וג"ע ביקשה להוריד את הסומכת בפגישות האלה שהיא לא תהיה יותר, הפסיכולוגית שהיה מאבק למה כי היא היתה בטיפול אצל פסיכולוגית, והיא אמרה שהיא לא רוצה יותר פסיכולוגית, האב לחש לה באוזן תעשי שביתה איטלקית, האם שמעה זאת, מה הוא עשה, הוא הסתיר זאת, הוא עשה איזה שהוא משהו?

כתוב עולם פנימי מיני רב נסתר. יש איזה שהוא אסיר שיחד איתו בחדר ואמר לו אל תדאג אני אטפל בך, הלכו ובדקו וראו שאין שום דבר בכך.

לפעמים באים ופונים לביהמ"ש ורושמים עולם פנימי נסתר, רושמים כל מיני רמזים כדי להפחיד, הם גם מסתמכים על דברים עם מב"ן שהם לא טובים ובסופו של דבר מב"ן ממליץ על החופשה.

אנחנו נמצאים במצב של אסיר שהוא פעם ראשונה נמצא בבית סוהר, וג"ע כתבו לאורך כל התקופה שהם רוצים שיעשה עוד טיפול, למה שלא ייצא לחופשה לפני שהוא מסיים את הטיפול.

צריך גם לתת לאדם שנמצא בכלא פידבק חיובי על התהליך שהוא עובר במיוחד כשהוא אומר אני לא עולה לועדת שחרורים ואני מבקש גם בתנאים מגבילים להוציאו לחופשה.

<#2#>

החלטה

העותר מרצה 4 שנות מאסר בגין עבירות מין שביצע בגיסתו הקטינה בהיותה בת 14-16 שנים והוא מבקש לצאת לחופשות בהסתמך על חוות דעת מב"ן שאפשרה לו לעשות כן בתנאים מגבילים.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על הכתוב בחלק הגלוי ובחלק החסוי של חוות דעת וג"ע כפי שעודכנה ביום 8.7.13.

מהחלק הגלוי של חוות דעת וג"ע עולה כי היא לא התעלמה מעמדת מב"ן ומכך שהעותר השתלב בקבועה ייעודית לטיפול בעברייני מין בסוף שנת 2012 אך לדעתה עדיין לא ניתן לקבל התרשמות מהתקדמות ההליך הטיפולי וניתן יהיה לעשות כן רק בסיומו.

ב"כ העותר טוען כי בתום השתתפותו של העותר בתהליך הטיפולי, הוא אמור לסיים את ריצוי מאסרו המלא, לאחר שויתר על שחרור מוקדם, ומשכך יוצא שהעותר לא ייצא לחופשות במהלך מאסרו.

גם אם כך הם פני הדברים, אין בכך כדי לשנות את עמדת וג"ע, המבוססת על התנהגותו של העותר נושא מאסרו ועל התנהגותו במהלך המאסר, גם לאור תיאור אישיותו בחוות דעת מב"ן.

לאמור בחלק הגלוי של חוות דעת וג"ע מצטרף האמור בחלק החסוי ואין בעובדה שהמתלוננת לא נמצאת בארץ כדי להפיג מסוכנות, גם אם לא פיזית, באם העותר ייצא לחופשות, וזאת בנוסף לאמור בחלק השני של החלק החסוי.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום, ג' באב תשע"ג, 10 ביולי 2013, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.