ניתנה ביום 07 יולי 2013

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום 27.5.2013 (עב 14007-09-10; השופט דניאל גולדברג), בה התקבלה באופן חלקי בקשת המשיבה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
2. הרקע לבקשה:
   1. המבקש, אשר הועסק כעובד ניקיון ב"מוסדות דיסקין" באמצעות המשיבה, הגיש לבית הדין האזורי תביעה לזכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו וסיומה.
   2. בפסק הדין מיום 8.4.2013 בית הדין האזורי קיבל ברובה את התביעה. נקבע כי המבקש הועסק במוסדות דיסקין ברציפות מחודש מרץ 2005 עד חודש פברואר 2007, כאשר מעסיקתו האחרונה הייתה המשיבה. נפסק כי המשיבה תשלם למבקש את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.2007 עד לתשלום בפועל: פיצויי פיטורים בסך של 7,172 ₪; גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 22,206 ₪; דמי חגים בסך של 1,200 ₪; דמי הבראה בסך של 1,200 ₪; פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 5,088 ₪; תוספת וותק בסך של 1,562 ₪; דמי נסיעות בסך של 648 ₪. עוד נפסק כי לא מגיעים למבקש הפרשי שכר; המשיבה רשאית לקזז מן התשלומים שחויבה בהם סך של 2,263.67 ₪ אותו שילמה למבקש; המשיבה תשלם למבקש שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.
   3. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בטענה כי היא עתידה להגיש ערעור על פסק הדין. המשיבה פירטה כי במסגרת הערעור היא תטען בדבר טעויות בית הדין בעניין תקופת עבודתו של המבקש, בעניין קבלת התביעה לגמול שעות נוספות, וכן שבית הדין הפך את נטל ההוכחה ופטר את המבקש מהוכחת חלקים נכבדים מתביעתו; מדובר בערעור בעל סיכויים טובים היות והוא עוסק בשאלה משפטית ובפרשנות מסמכים; המבקש הוא עולה חדש מאתיופיה, מתקשה לדבר עברית ועובד ניקיון, ועל פניו מצבו הכלכלי אינו טוב, ואם יקבל את הכספים לרשותו לא יוכל להשיבם. כמו כן, המבקש, אף לדבריו הוא, אינו בעל אמצעים, ולכן אם יתקבל הערעור לא תוכל המשיבה לגבות בחזרה סכום כלשהו אותו תשלם למבקש. הבקשה נתמכה בתצהיר של מר אלי הלר, מנהל במשיבה.
   4. המבקש טען בתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע כי הכלל הוא שפסק דין נתון לביצוע מיידי ואין לעכבו אף אם מוגש עליו ערעור. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת חריג, והנימוקים המפורטים בבקשת המבקשת אינם מצדיקים סטייה מביצוע מיידי של פסק הדין; בקשת המשיבה נעדרת פירוט הרכיבים לגביהם מבוקש עיכוב הביצוע; כאשר מדובר בחיוב כספי הכלל הוא כי אין נטייה לעכב ביצוע פסק הדין מלבד במקרים בהם ישכנע המבקש זאת כי לא יוכל להיפרע מהצד שכנגד אם יצליח בערעור. לשם כך אין די באמירה בעלמא, אלא יש להניח תשתית עובדתית מספקת אותה יש לפרט בתצהיר. הטענות בעניין מצבו הכלכלי של המבקש נטענו באופן סתמי וללא תימוכין. כמו כן, המצהיר מטעם המשיבה, מר הלר, איננו בקשר עם המבקש ואין לו כל ידיעה אמיתית בנוגע למצבו הכלכלי. לפיכך, המשיבה לא עמדה בנטל; המשיבה אף לא טענה כי הנזק אשר ייגרם לה אם תידחה הבקשה לעיכוב ביצוע גדול מהנזק שעלול להיגרם לה אם יבוצע פסק הדין; מאזן הנוחות נוטה לטובת ביצועו המיידי של פסק הדין גם מהטעם שלאור המצב בשוק קבלני הניקיון והאבטחה קיימת סבירות סטטיסטית כי עד למועד מתן פסק הדין בערעור, המשיבה תהפוך חדלת פירעון או תפורק; סיכויי הערעור קלושים. הערעור עוסק בעיקר בקביעות עובדתיות וכן בשאלות מהימנות, ועל פי הפסיקה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהם. בית הדין קיבל את גרסת המבקש בהסתמך על ראיות שהוצגו מטעמו, בעוד שהמשיבה לא הציגה כל ראייה. כמו כן, בפסק הדין אין זכר לטענה כי בית הדין הפך את נטל הראייה, ולכן אין בסיס לטענה זו של המשיבה.
   5. בהחלטה מיום 27.5.2013 קבע בית הדין כי הוא מניח כי סיכויי הערעור אינם נטולי יסוד, כך שההכרעה בבקשה תיעשה על פי בחינת מאזן האינטרסים; לגבי מאזן הנוחות נקבע כי הכרעה בבקשה מחייבת איזון בין עניינו של המבקש במימוש זכייתו לבין עניינה של המשיבה לנהל הליך ערעור בעל משמעות מעשית, כל זאת על יסוד גישה לפיה ככלל פסק דין ניתן למימוש מיד עם נתינתו ואין מעכבים אותו אלא אם אי עיכוב הביצוע עלול לסכל קיומו של הליך ערעור בעל משמעות; בית הדין קיבל את טענת המשיבה כי מצבו הכלכלי של המבקש על רקע הכנסותיו מעורר חשש להיעדר יכולת פירעון של סכומים שהוא עשוי להתחייב בהשבתם אם המשיבה תזכה בערעורה. מנגד, הסכומים שנפסקו הם כולם בגין זכויות המבוססות על משפט העבודה המגן ואף אם סיכויי הערעור אינם נטולי יסוד, הסיכויים כי ייקבע כי דין תביעת המבקש היה להידחות מכל וכל – אינם גבוהים; לפיכך, הוחלט להיעתר באופן חלקי ומותנה לבקשה, כך שככל שהמשיבה תפקיד בקופת בית הדין סך של 20,000 ₪ או ערבות בנקאית על סך זה בתוך 30 יום, וזאת להבטחת תשלום חלק זה של פסק הדין אם יידחה ערעורה, יעוכב ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לסכום זה. ככל שיופקדו כספים או ערבות בנקאית כאמור, יינתן צו עיכוב ביצוע חלקי בהתאם.

החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שבפניי.

• 1. נציין, כי בהחלטה מיום 6.6.2013 קבע בית הדין האזורי כי מאחר שהמשיבה הפקידה סך של 20,000 ש"ח כאמור בהחלטה מיום 27.5.2013, ניתן צו לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מיום 8.4.2013 על סך של 20,000 ש"ח.
  2. המשיבה הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, במסגרתו היא ערערה על כלל קביעותיו של בית הדין האזורי (ע"ע 36780-05-13).

1. בבקשת רשות הערעור חזר המבקש על כל טענותיו שפורטו בתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית הדין האזורי, כמפורט בסעיף 2.4 לעיל, וכן הוסיף כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו בעניין מצבו הכלכלי של המבקש, שכן לא הונחו בפני בית הדין ראיות כלשהן על מצבו הכלכלי של המבקש כיום, או בנוגע לאופי עבודתו. לכן, לא ברורה קביעת בית הדין כי מצבו הכלכלי של המבקש על רקע הכנסותיו מעורר חשש להיעדר יכולת פירעון של סכומים שהוא עשוי להתחייב בהשבתם אם המשיבה תזכה בערעורה. זאת, במיוחד לאור העובדה שהמערער סיים את עבודתו שעניינה נדון בהליך זה בחודש פברואר 2007, היינו לפני למעלה משש שנים. לפיכך, המשיבה לא הוכיחה כי לא תוכל להיפרע מן המבקש ככל שתזכה בערעור. כמו כן, העובדה שבית הדין האזורי לא ציין לאלו רכיבים מתייחס עיכוב הביצוע אלא נקט בסכום גלובאלי מהווה טעם נוסף לקבלת בקשת רשות הערעור.
2. לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבה. לא מצאתי כי יש בהחלטת בית הדין האזורי טעות משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור. חזקה על הערכאה הדיונית, אשר התיק נדון בפניה, כי הביאה בחשבון את מכלול הנתונים שבפניה טרם קביעתה כי סיכויי הערעור אינם נטולי יסוד, וכי מצבו הכלכלי של המבקש מעורר חשש להיעדר יכולת פירעון אם יתקבל הערעור. במקרה הנדון לא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, אשר על פני הדברים, איזן באופן ראוי בין זכות המבקש לממש את פסק דינו לבין העובדה כי לאור סיכויי הערעור ובעיקר לאור מצבו הכלכלי של המבקש קיים חשש כי הוא לא יוכל לעמוד בתשלום, אם הערעור או חלקו יתקבל. בהתאם לכך, לא עוכב כל הסכום שנפסק לזכות המבקש, אלא הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין התקבלה באופן חלקי, ורק לאחר שהמשיבה הפקידה סך של 20,000 ₪, עוכב ביצוע תשלום בסכום זהה לסכום המופקד. בהפקדת הסכום, הובטח כי המבקש יוכל לממש את זכייתו לאחר מתן פסק הדין בערעור, ללא תלות במצבה הכלכלי של המשיבה במועד מתן פסק הדין בערעור.
3. סוף דבר - הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
4. לאור העובדה שניתן צו עיכוב ביצוע חלקי, המזכירות תפעל להקדמת מועד הדיון בערעור.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג (07 ביולי 2013) בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.