1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.3.13 בכפר סבא.

2. לטענת התובעת, רכב הנתבעת יצא מחניה ללא נקיטה באמצעי זהירות וגרם נזק לצד ימין של רכב התובעת.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי ישבה ברכבה בעצירה מלאה עם מנוע דומם וחיכתה לחברה ללימודים. בעודה עומדת הגיח רכב התובעת, פנה ימינה על מנת לבצע פניית פרסה שמאלה, ותוך כדי כך פגע ברכב בפינה השמאלי קדמית.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה יצאה ממקום חניה בצד שמאל של הכביש ונסעה ישר בכביש. לפתע, ללא התראה או איתות יצא רכב הנתבעת מצד ימין ופגע בצדו האמצעי של רכבה. התובעת טענה כי לאחר רכב הנתבעת חנו רכבים נוספים ולא היה באפשרותה לבצע פרסה כפי שתיארה בגרסתה הנתבעת.

5. הנתבעת העידה וטענה כי רכב התובעת יצא מחניה מצד שמאל בעוד היא עומדת בעצירה מלאה וממתינה לחברה בחניה מצד ימין. רכב התובעת ביקש לבצע פרסה ופנה ימינה לפני רכבה תוך שהוא פוגע בו. בתשובה לשאלה בית המשפט השיבה הנתבעת כי אותתה שמאלה בעת התאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה יצאה מחניה ונסעה ישר בכביש כאשר לפתע רכב הנתבעת יצא מחניה מצד שמאל ללא איתות.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בצד ימין של רכב התובעת עם חלקו השמאלי קדמי של רכב הנתבעת.

שלישית, מצאתי סתירות בגרסת הנתבעת כך טענה בכתב התביעה כי רכבה עמד בעצירה מלאה עם מנוע דומם בעוד בדיון שבפניי טענה כי אותתה שמאלה בעת התאונה ולרכב אורות נסיעה.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבעת שיצאה מחניה להבחין בתובעת הנוסעת בכביש ולהימנע מהיציאה לכביש עד אשר הדרך תהיה פנויה ובכך למנוע את התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,004 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 2.6.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, תשא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ד, 11 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.