<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה : עו"ד עליזה שירן ועו"ד תמיר גינדין

ב"כ הנאשם: עו"ד אתי אבדר, ומתמחה אבנר אבידר

הנאשם: התייצב

פרוטוקול

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם יליד 1983, הודה והורשע בכניסה שלא כחוק ממאי 13'. בעברו הפרות של הכרזת שטח סגור, בשנת 10' הורשע בעבירה זהה, נדון למאסר למשך 3 חודשים בפועל. ספטמבר 10' נידון למאסר בפועל בגין שלוש תיקים, 3 כניסות. ריצה פעמיים מאסר מאחורי סורג ובריח, תלוי ועומד מע"ת של 3 חודשים בת"פ 6611-12-10. מתחם העונש ההולם הוא בין חודש ל-6 חודשים, הערך המוגן זכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, הנאשם נכנס פעם אחר פעם לישראל אין לו מורא מהחוק, המע"ת לא היה בו להרתעתו מהחוק, הופעל מע"ת וזה גם לא הרתיע אותו. מפנה לגזר הדין בעניין הנאשם. מגישה את גיליון ההרשעות ומע"ת.

לכן עתירת המאשימה להשית מאסר בפועל במתחם שהוצג, ברף הגבוה, לאור נסיבותיו שלה נאשם להפעלת מע"ת במצטבר, מע"ת וקנס.

הנאשם נעצר ביום 29.5.13 ושוחרר ביום 20.6.13. מאסר על תנאי מסומן ת/1.

ב"כ הנאשם לעונש:

מדבור על הערך המוגן, של עצמו ברור שצריך לעמוד מולו אך צריך לבדוק מה מידת הפגיעה, בערך המוגן הזה, וזה אנו צריכים לתת דעתינו, במה דברים אמורים.

הנאשם לא נכנס לישראל לבצע עבירות, אלא לשבור שבר, יש לו 3 ילדים, קטינים. הוריו נכים, אמו חולת סכרת ואביו גורר רגליים. מידת הרחמים מתבקשת.

הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה, לא הקשה על בימ"ש יש לזקוף לזכותו. מדובר בנאשם קשיי יום, המצב הכלכלי קשה ביותר, הוא תומך במשפחתו. בנוסף מדובר בדרגת אשם בדרגה הנמוכה, מפנה לסעיף 15(ג)(1) בת"פ 18159-09-13, מדובר באיזור מגוריו המביאה לאבטלה, לפת לחם. אין עבירות נלוות, ואין שום עבירה נוספת מעבר לכניסה עצמה. ניתן להתחשב באישיותו של הנאשם, הוא לא אדם שלילי ולא אדם שגרם נזק בכל צורה שהיא לאיזה גוף באיזה מקום.

בפסק דין 41708-07-12 עתלא מיום 24.7.12, שניתן לאחר תיקון 113 בא לקבוע את השיקולים בענישה ולא מייתר שיקול דעת בימ"ש. בימ"ש הנכבד, יש שיקול דעת נרחב, ויכול לדון כל עניין ועניין באופן אינדיבידואלי ולא להיצמד לקולקטיבי. הוסכם כי הענישה תהיה אינדיבידואלי, ותהיה תלויה בנסיבות העושה והמעשה. תיקון 113 מכיל ארגז כלים לבימ"ש.

לאחר שהנאשם ישב 23 ימים מאחורי סורג ובריח, ותנאי המעצר אינם פשוטים, קשים במיוחד, שוחרר בתנאים מגבילים עומד נגדו תנאי מאסר, נתנו בו אמון, ויש לו אישור של כניסה לקו התפר, הוא לא אדם עוין. אישור לשנה לא נותנים לכל אחד, להיכנס לגבולות ישראל לשדות שלו.

למרות מקרה זה לא הוחזר למעצר עד תום ההליכים.

שיקול השיקום- הנאשם הצליח למצוא עבודה בעבודות ריצוף, בקלקיליה. הוא עובד מספר חודשים. אם יופעל התנאי, הוא יחזור ולא יזכה לקבל עבודתו בחזרה, כשבביתו אישה שאינה עובדת, ו-3 ילדים קטינים שאין להם מה לאכול.

אין ספק כי השיקולים צריכים להיות יותר במסגרת הענישה המתחשבת מהתביעה.

בקשר לעתיד, לא נראה לי שהנאשם יכנס אי פעם לישראל ללא אישור, בין היתר שכר את שירותי משרדנו, לסדר את הסרות המניעה, והוא שכר את שירותינו על מנת לקבל אישור כדין, פתחנו לו תיק כדי שיקבל אישור בעתיד להיכנס.

לגבי הפיקדון, היות ואני עוסק בתחום זה במת"ק קלקיליה לא נותנים אישור בלי אישור מזכירות. בדיונים הקודם לא הוצא בקשה כזו, הוא הלך עם פרוטוקול.

בפעמים הקודמות שרצה להגיע, הוא פנה ולא נתנו לו אישור. שוחחתי עם מפקד המת"ק והם לא נותנים אישור, עם פרוטוקול, רק על הזמנה.

הכספים הוא חייב אותם כהלוואה, המצב שלו יעמיק אם כת הכספים לא יקבל חזרה, ואם חלילה ייכנס לבית הסוהר. המשפחה שלו בקושי תוכל פיתה ושמן זית.

אני מבקש לבטל את החילוט של העירבון.

לגבי הענישה, אבקש מבימ"ש להסתפק במאסר שישב, להאריך את המע"ת, אנו מטפלים בתיק שלו. להשית קנס כספי לא גדול, אפשר לחלט מהפיקדון.

הנאשם מתחייב לא להיכנס לישראל ללא אישור בשום צורה שהיא.

מגישה שני מסמכים ביחס למצבה הרפואי של אשתו בתקופה שהוא לא הגיע לדיונים כאן וזה הקשה על ההתנהלות שלו מול בימ"ש. הוא עשה כל מה שיכל לעשות על מנת להגיע לדיון.

מגישה אישור רפואי. מסומן נ/1.

ב"כ המאשימה:

בימ"ש כתב כי ככל שב"כ הנאשם יציג אישור על כך שפנה למת"ק והנאשם לא הציג.

ב"כ הנאשם:

שהנאשם פונה למת"ק לא מביאים לו אישור שהגיע ולא קיבל אישור, אי אפשר להוכיח כי פנה ולא קיבל.

הנאשם:

מתי תפסו אותי בפעם הזאת היו לי שני ילדים, אחת בת שנתיים והשניה בת 9 חודשים, ואשתי הייתה בהיריון, הייתי חייב לעבוד להביא כסף בבית, ונשארתי בכלא 23 יום. הלוויתי 10,000 ש"ח אני הייתי בכלא, אחרי השתחררתי, לא היה לי כסף בבית, ההורים שלי בני 60 הם אין להם כסף בבית. הייתי חייב לעבוד. שהשתחררתי ישבתי בבית חודשיים, ואחרי חיפשתי עודה. עד שאגמור את התנאי לבוא לישראל עם אישורים. אני מצטער מאוד.

<#2#>

גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום ביום 29.5.13, בסמוך לקיבוץ עינת שהה הנאשם בישראל שלא כחוק.

הערך המוגן הינו זכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

מידת הפגיעה בערך המוגן, אינה רבה וזאת הואיל ולא בוצעו עבירות נלוות.

הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה הינן רצונו של הנאשם להביא פרנסה למשפחתו.

מתחם העונש ההולם הינו החל מחודש מאסר בפועל ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל כאשר לעיתים ניתן להסתפק במאסר על תנאי.

במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שלחובתו של הנאשם מספר הרשעות קודמות.

בשנת 13' הורשע בבית משפט צבאי בהפרת הכרזת שטח סגור.

שנת 2010, הורשע הנאשם בכניסה לישראל שלא כחוק ונדון לעונש מאסר בפועל לאחר שהופעל תנאי קודם.

קודם לכן בשנת 2010, הורשע הנאשם ב-3 כניסות לישראל שלא כחוק.

היום תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה של 3 חודשים אשר לא היה בו כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולהיכנס לישראל שלא כחוק.

מנגד נתתי דעתי למצבו הכלכלי והמשפחתי הקשה של הנאשם ולנסיבותיו האישיות כפי שהוצגו על ידי בא כוחו.

באיזון בין השיקולים השונים, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להארכת התנאי. יחד עם זאת סבורני כי ניתן להטיל עונש מאסר בחופף ברובו המכריע להפעלת התנאי.

בכל הנוגע לעתירת ההגנה לביטול חילוט הערבון, ולנוכח התייצבות הנאשם לדיון היום, אני מורה כי לאחר התייצבות הנאשם לתחילת ריצוי מאסרו תבוטל ההחלטה בדבר חילוט העירבון, והעירבון יושב למפקיד.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך חודש ויום.

2. הפעלת עונש מאסר על תנאי של 3 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 6611-12-10. המאסר על תנאי יוטל חלקו בחופף וחלקו במצטבר לעונש שמוטל בגין תיק זה, כך שסה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 3 חודשים ויום וזאת בניכוי מעצרו מיום 29.5.13 ועד ליום 20.6.13. תחילת המאסר היום.

3. שלושה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר תשע"ד, 23/02/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נועה לוי - פ"ת