נתבע 3 נדרש להגיש כתב הגנה (פעמיים) והודעה לצד ג'. בא כוחו התייצב לישיבת קדם משפט אחת.

בגישור שהתקיים בין התובעים לנתבעים 1 – 2 הושגו הסכמות בעקבותיהן הודיעו שיגישו בקשה לדחיית התביעה. הנתבע 3 מיאן להשתתף בגישור בטענה שלא בוססה כלפיו חבות מלכתחילה. כעת הוא עומד על פסיקת הוצאות לטובתו. התובעים והנתבעים 1 – 2 מתנגדים ומודיעים שפסיקת הוצאות תסכל את ההסכמות שהושגו בגישור. לטענתם הסכימו ביניהם על סכומים מבלי להביא בחשבון הוצאות נטענות של נתבע 3. לו היה מסכים להשתתף בגישור, יכול היה להעלות את טענותיו לפני המגשר וככל הנראה היו מגיעים ביניהם להבנות גם בעניינו.

אמנם הנתבע 3 יכול היה להעלות את טענותיו בפני המגשר, לו חפץ להשתתף בגישור אך בכך אין למנוע ממנו להעלות טענותיו בפני בית המשפט, כפי שאכן עשה.

לבית המשפט שיקול דעת בפסיקת הוצאות ואינו כבול, ודאי לא באופן גורף, להסכם שכ"ט בין בעל דין לבא כוחו. בין השיקולים, השלב הדיוני בו הושגו ההבנות וכמות העבודה שהושקעה עד אז. שיקול נוסף הוא עידוד פשרות וחיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של בעלי הדין. בנסיבות העניין מצאתי לפסוק לנתבע 3 שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ו, 07 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.