בפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 9,260 ₪ שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 01.04.13.

על-פי הנטען בתביעה, במועד הנקוב, נסע התובע בתוך כיכר, כאשר לפתע הגיח רכב הנתבע מימינו, נכנס לתוך הכיכר ופגע ברכב התובע בצדו הימני הקדמי.

התובע טוען כי בנסיבות האמורות, האחריות המלאה לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע אשר לא ציית לתמרור 'האט ותן זכות קדימה' והתפרץ אל תוך נתיב נסיעת רכב התובע בעודו נוסע בכיכר.

לתמיכה בתביעתו, צירף התובע חוות דעת שמאי שקבע, כי הנזק ברכב התובע כתוצאה מהתאונה מסתכם בסך של 7,941 ₪. עוד ביקש התובע החזר שכ"ט השמאי בסך 819 ₪ והוצאות ואגרה בסך 500 ₪, ובסה"כ 9,260 ₪.

מנגד, טוען הנתבע כי בתאונה היה מעורב רכב צד שלישי, אשר הגיח מאחורי רכב הנתבע, עקף אותו מצד שמאל וחסם את שדה הראייה של הנתבע, ועקב כך גרם להתנגשות בין כלי הרכב.

בדיון שהתקיים היום בפניי העידו הנהגים המעורבים, וכן אשתו של התובע שאישרה, למעשה, את גרסת התובע. כן הוצגו בפניי תמונות המתעדות את מקום האירוע (ת/1) ותמונות המתעדות את הנזקים לרכב התובע (ת/2).

לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ובחנתי את שלל הראיות שהונחו לפניי, אני מחליטה לקבל את התביעה, ולהלן יפורטו טעמי.

עדויות התובע ואשתו הותירו עליי רושם מהימן, גרסאותיהם היו עקביות ולא נסתרו, ומיקום הפגיעות ומיקום הרכבים המעורבים לאחר התאונה, כפי שעולה מהתמונות ת/1, מתיישבים עם גרסאותיהם.

בעדותו בפניי לא חלק הנתבע על גרסתו העובדתית של התובע לעניין נסיבות התאונה, אך טען כי בתאונה היה מעורב רכב צד שלישי שנכנס במהירות מופרזת אל תוך הכיכר וחצה אותה, ועקב כך חסם את שדה הראייה של הנתבע וגרם להתרחשות התאונה.

גרסתו של הנתבע לעניין אחריותו של צד ג' לגרם התאונה, כלל לא הוכחה.

למעט עדותו, לא הביא הנתבע ראיות לתמיכה בגרסתו זו.

התובע ואשתו שללו, מכל וכל, את טענת הנתבע בדבר הימצאות רכב צד שלישי בתוך הכיכר טרם התאונה.

יתרה מכך, הנתבע נמנע מלהביא למתן עדות את אשתו, שנסעה יחד עמו ברכב בזמן התאונה, על מנת שתעיד אודות מעורבותו של רכב צד ג' בהתרחשות התאונה, כטענת הנתבע. חזקה שזימונה היה פועל לרעת הנתבע.

לאור האמור לעיל, אני מבכרת את גרסת התובע על פני זו של הנתבע וקובעת, כי האחריות לאירוע התאונה מוטל על שכמו של האחרון.

באשר לנזק: הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית וויתר על חקירת השמאי מטעם התובע. בנסיבות אלה, אין לי אלא לאמץ חוות דעת זו.

בהקשר זה יצוין כי טענת הנתבע, לפיה פנה אל התובע וביקש לבדוק את רכבו של האחרון ע"י שמאי מטעמו טם התיקון, נטענה בעלמא וכלל לא הוכחה.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,760 ₪ (נזק ישיר + עלות השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

עוד אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300 ₪.

התשלום הנ"ל יבוצע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.