טוען...

החלטה מתאריך 11/06/13 שניתנה ע"י ד"ר עמי קובו

עמי קובו11/06/2013

1484-06-13

בפני כב' השופט ד"ר עמי קובו

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשמים

זיאד שחאדה (עציר)

<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד עמית מיכלס ועו"ד נדב רייכמן

ב"כ הנאשם: עו"ד לאה סיגלר

הנאשם: באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם מבקש להודות בעובדות כתב האישום. וכן לצרף את ת"פ 28606-05-13.

<#5#>

החלטה

לבקשת הנאשם אני מורה על צירוף ת"פ(שלום ת"א) 28606-05-13 לתיק זה.

מזכירות בימ"ש תשלח העתק ההחלטה למזכירות בימ"ש שלום ת"א.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

בימ"ש מקריא לנאשם את כתב האישום.

הנאשם:

אני מבין את עובדות כתב האישום ואני מודה באמור בו.

<#4#>

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתבי האישום כמפורט להלן:

בת"פ 1767-06-13 מורשע הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

בת"פ(שלום ת"א) 28606-05-13 מורשע הנאשם בעבירות הבאות:

1. כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

2. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

ב"כ המאשימה:

נבקש להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים במ"ת 1484-06-13 ולייתר את הדיון הקבוע בפני כב' השופטת רוטקופף להיום .

ב"כ הנאשם:

מסכימה.

<#7#>

החלטה

בהסכמת הצדדים אני מורה על מעצרו של הנאשם במ"ת 1484-06-13 עד תום ההליכים .

הדיון שקבוע בהליך המ"ת מבוטל.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם יליד 1987 הודה בצירוף של כתבי אישום בתיק של בימ"ש שלום פ"ת בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין מיום 29.5.13. כאשר הנאשם צירף תיק נוסף מבימ"ש שלום ת"א שם באותו מקרה ביום 14.5.13 שהה הנאשם בתחומי ישראל, שנדרש להזדהות בפני שוטר, מסר פרטים של קרוב משפחתו על מנת להכשיל את השוטר.

הערך החברתי הנפגע ממעשי הנאשם, הוא הפגיעה בריבונות המדינה, בזכות המדינה לקבוע מי יכנס בשעריה, ויש את עניין הפגיעה בציבור הישראלי בכך שמי שאינו מורשה ואינו עבר סינון להיכנס לישראל, שוהה במדינה. מתחם העונש הראוי לכל כניסה, עונש שינוע בין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר לא ניתן להתעלם מהעבירה הנלוות בדמות הכשלת השוטר.

אציג את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לכך שהעונש מסתמך על התיק של שלום ת"א צריך להיות קרוב לרף העליון בגין המעשים.

הנאשם צירף שני תיקים ובימ"ש יכול להתרשם שמדובר במי שנכנס לישראל במועדים סמוכים, התיק של ת"א אנו רואים את סמיכות הזמנים שבהם נכנס לישראל.

ניתן ללמוד כי הנאשם אינו נרתע מחקירה משטרתית ומעבר לכך ,גם לא מהליכים שנמצאים בבימ"ש בעניינו וחוזר ומבצע את אותה עבירה, מכאן ניתן ל השליך על מסוכנות. בהתאם לתיקון 113 עקרון הגמול בגין העבירות יש בהן להחמיר עם הנאשם.

בנסיבות שאינן קשורות מדובר במי שיש לו עבר פלילי הכולל 4 הרשעות קודמות.

מדובר בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, ב-4 מקרים, חלקם באיזור חיפה , שם נוהל תיק במחוזי חיפה והורשע הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו כאשר תלוים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים אחד מבימ"ש שלום חיפה ת"פ 27167-01-12, למשך 4 חודשים.

מאסר מותנה נוסף מבימ"ש מחוזי חיפה, ת"פ 31852-02-12. גם למשך 4 חודשים, שגם בזה לא היה להרתיע את הנאשם לחזור לישראל במספר מועדים .מגיש מאסרים מותנים מסומן ת/1, ת/2.

לעניין המתחם מפנה לע"פ מחוזי מרכז 36129-03-13.

מציג לבימ"ש פסיקה נוספת עפ"ג 15671-02-12 בנוגע להפעלת המאסרים, שראוי להפעיל מאסרים במצטבר, שבימ"ש יחפוף בין העונשים יש צורך בתנאים מיוחדים. לפי סעי 38 לחוק העונשין.

בנסיבות העניין הכוללות, המאשימה מבקשת להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל משמעותית בגין תיקים אלו, הפעלת המאסרים המותנים במצטבר אחד לשני ולעונש בגין תיקים אלו. כמו כן להטיל קנס בגובה 2,000 ₪ שיקוזז מהתיק בת"א שם הפקיד הנאשם 2,000 ₪.

הראית לחברתי את המאסרים על תנאי.

ב"כ הנאשם לעונש:

חברי טען למתחם הענישה לפי תיקון 113, כאשר בתוך התיקון בשל הנסיבות של הנאשם אי אפשר להתייחס לדברים שבאים לידי ביטוי לקולא מבחינת הנאשם, כך למשל אין דרך להוכיח אלא מפיו את הפגיעה במשפחתו, בו במספר עצום של ילדים שהוא מפרנס. איני יכולה להפנות אותו לתסקיר, איני יכולה להביא אישורים רפואיים. ואבקש כי בימ"ש יקח זאת בחשבון. לו יכולתי להביא אישורים, לקבל היתרים להיכנס לישראל ואת המצב הרפואי של הוריו, ושל הילדים שהוא מפרנס, הוא היחיד שעובד שם, אני משוכנעת שבימ"ש היה מתייחס לכך לקולא.

הנאשם בן 26. מבחינת נטילת אחריות חסך זמן שיפוטי יקר.

לעניין ההתחזות, הנאשם הודה ומדובר בפרק זמן אצל שוטר הסיור, מיד התחרט ואמר את שמו. לא היה צריך בילוש.

הנאשם שהה בארץ 10 דקות הוא היה מרוחק מהמקום שמותר לו מאות מטרים, הוא לא הגיע לכאן על מנת לחזור ולעבוד, בתיק של ת"א נותר אותו סכום כסף מזערי. מפנה לעבר הפלילי של הנאשם, מעולם הוא לא העלה על דעתו לסכן את הציבור בישראל, לא נכנס משום סיבה מעבר לרצון אובייקטיבי וסובייקטיבי לפרנס את משפחתו. באשר לעבירות הנלוות, הוא לא בא לפרוץ ולא לגנוב.

לעניין המאסר על תנאי מאסר על תנאי אחד נקבע לפני התיקון ואחר אחרי, מאסר על תנאי של 4 חודשים קצת גבוה למאסרים על תנאי. אני מבקשת מבימ"ש להתחשב בכך שהתיק של ת"א אבד. בתיק של פ"ת הוא היה מרוחק מאות מטרים ואולי שהה בישראל 10 דקות, האם דינו צריך להיות כמי ששהה כאן שבועיים? בנסיבות העניין אבקש להתחשב במה שצוין בהתחשב בכך שלא התכוון לפגוע בביטחון המדינה. אבקש כי התנאי יושת בחופף האחד לשני, אני מקווה שמקרה זה לא ישנה פעם נוספת. לא מדובר במאה כניסות.

הנאשם:

אני לא באתי לפגוע במישהו, אני באתי לעבוד. יש לנו 10 נפשות בבית. גם שתפסו אותי בת"א תפסו אותי בעבודה. היה פתיחה קטנה שם, למה הם לא סוגרים שם, כדי שיכנסו ? באתי לעבוד ולא לשום דבר.

<#11#>

גזר דין

רקע

  1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בת"פ (פ"ת) 1467-06-13 בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
  2. על-פי המתואר בכתב האישום בתאריך 29.5.13 בכביש 5 בכיוון מחלף אורנית לכיוון מערב, ברכב, נכנס ושהה הנאשם כאשר אין בידו אישור שהייה בישראל.
  3. הנאשם צירף תיק נוסף (ת"פ (ת"א) 1467-06-13), ובו הורשע בעבירות הבאות:
  4. א. כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל.
  5. ב. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
  6. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף, בתאריך 14.5.13, שהה הנאשם בישראל, בתל-אביב, שלא כדין. משנדרש הנאשם להזדהות בפני שוטר, מסר הנאשם פרטים של קרוב משפחתו, וזאת בכוונה להכשיל את השוטר במילוי תפקידו.
  7. לטענת המאשימה יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ולהפעיל את עונשי המאסר על תנאי במצטבר לצד קנס כספי.
  8. לטענת ההגנה, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולהסתפק בהפעלת התנאים בחופף.

דיון וגזירת הדין

  1. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, ולצדה להורות על הפעלת עונשי מאסר על תנאי, חלקם בחופף וחלקם במצטבר.
  2. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, הינו זכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. הערך המוגן בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הינו ההגנה על פעולתה התקינה של משטרה ישראל.
  3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר ברף שאינו חמור של הפגיעה בערך המוגן. הנאשם נכנס לישראל במקרה אחד לזמן קצר, ובמקרה השני נכנס לצרכי עבודה בלבד.
  4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל בהתאם למתחם, וזאת לצד הפעלת עונשי מאסר על תנאי.
  5. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
  6. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם נכנס לישראל במקרה אחד לצרכי פרנסה ובמקרה השני כדי לגבות חוב.
  7. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), ועל-פי פסיקת בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מתחם העונש ההולם הינו החל מחודש ועד לשישה חודשים, לכל אחד מהתיקים.
  8. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.
  9. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
  10. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו ובמשפחתו; ניכר כי עונש מאסר יפגע בנאשם, וכן במשפחתו.
  11. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה באשמה בהזדמנות הראשונה, ונטל אחריות מלאה למעשיו, ואף צירף תיק נוסף. בנוגע להפרעה לשוטר, הרי שזמן קצר לאחר שמסר לשוטר שם אחר, חזר בו מהנאשם מכך, ומסר לשוטר את שמו האמיתי.
  12. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; נסיבות חייו של הנאשם והצורך במציאת פרנסה, עומדים ביסוד העבירות הנוכחיות.
  13. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. לחובתו של הנאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק. תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי, שהם חבי-הפעלה, של 4 חודשים כל אחד, ולא היה בהם כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולהיכנס לישראל שלא כדין.
  14. באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בגדרי המתחם, ולצד זאת להורות על הפעלת עונשי המאסר על תנאי, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, לצד קנס כספי.
  15. סוף דבר
  16. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
  17. חודש וחצי מאסר בפועל, שמניינו מיום מעצרו 29.5.13, וכן מיום 14.5.13 עד 20.5.13.
  18. אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי של 4 חודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ (מח' חיפה) 31852-02-12.
  19. אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי של 4 חודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום חיפה) 27167-01-12.
  20. המאסרים על תנאי יופעלו בחופף ובמצטבר לעונש שמוטל בגין תיק זה, וכן ביניהם, כך שסך הכול ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו.
  21. 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
  22. קנס בסך 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז, לבקשת ההגנה, ממ"ת 28616-05-13, וככל שלא קיימת הפקדה, ישולם הקנס עד ליום 1.7.13. ככל כקיימת יתרה, תושב למפקיד.
  23. ככל שקיימים מוצגים, יושמדו או יחולטו לפי שיקול דעת המאשימה.
  24. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

<#17#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

הוקלד על ידי נועה לוי

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
11/06/2013 החלטה מתאריך 11/06/13 שניתנה ע"י ד"ר עמי קובו עמי קובו צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל עמית איסמן, עמית מיכלס
נאשם 1 זיאד שחאדה (עציר) לאה סיגלר-חנן