לפני בקשה לביטול פס"ד מיום 10/6/15 שמחק את בקשת החייבת להכרזה.

המבקשת לא התייצבה לדיון שנקבע בבקשתה להכרזתה כפושטת רגל. הדיון התקיים במעמד ב"כ החייבת שמסר כי החייבת לא התייצבה עקב טעות.

לקראת הדיון הגיש המנהל המיוחד חוות דעת. החייבת הצהירה על חובות בסך 43 אש"ח ל – 7 נושים, הוגשו נגדה 4 תביעות חוב על סך 39,650 ₪. המנהל המיוחד בדק את תביעות החוב ואישר סך של 7,224 ₪. הכנסות החייבת נעות בין 6,000 – 8,000 ₪ לחודש. ההוצאות 4,500-6,000 ₪. המנהל המיוחד המליץ על הכרזתה של החייבת כפושטת רגל ועל תכנית פירעון, במסגרתה תשלם 100% דיבידנד של תביעות החוב שאושרו.

בדיון, הודיע ב"כ החייבת בשמה, כי היא איננה מסכימה לתכנית הפירעון שהומלצה על ידי המנהל המיוחד.

בהתחשב בעמדתה המתנגדת של החייב לתכנית הפירעון, ניתן פסק דין המוחק את בקשתה להכרזה. צוין שאין זה סביר שבית המשפט יוטרח לנהל תיק פש"ר בשל חובות שאושרו בסך 7,224 ₪, כאשר החייבת איננה מסכימה לפרוע חוב זה. לפיכך, נמחקה בקשתה.

בבקשתה טענה החייבת כי עקב טעות לא התייצבה לדיון (נסעה לבית המשפט בחיפה במקום לנצרת) וכי היא מוכנה כעת לפרוע את חובותיה לפי תכנית הפירעון שהגיש המנהל המיוחד.

למרות שהכנ"ר לא הגיש תגובה, אינני סבור שיש הצדקה לביטול פסק הדין.

כאמור, פסק הדין הורה על מחיקת הבקשה ולא על דחייתה.

המבקשת איננה טוענת שההתנגדות שהביע בא כוחה בדיון, לתכנית הפירעון שהציע המנהל המיוחד לא היתה על דעתה.

כל שהיא טוענת הוא שלאחר שהתברר לה כי ניתן פסק דין והוסבר לה תוכנו, כעת היא מוכנה לשלם.

לחייבת היה את יומה בבית המשפט. אין הצדקה לביטול פסק הדין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.