לפניי תביעה להשבת סך של 33,200 ש"ח ששילם התובע לנתבע כשכר טרחת עורך דין. עילת התביעה – עוולות של מרמה, כפייה ועושק שביצע הנתבע כלפי התובע, וכן חוסר תום לב בניהול משא ומתן.

1. אלו העובדות כפי שתוארו בכתה התביעה ובסיכומים מטעם התובע: התובע, הלוקה לדבריו בדיסלקציה, היה בעיצומו של סכסוך גירושין שהתברר בבית משפט לענייני משפחה. לצורך ייצוגו שכר הנתבע את שירותיה של עורכת הדין רות דיין-וולפנר (להלן – "עו"ד דיין"), ושילם לה סך של 50,000 ש"ח למפרע כשכר טרחה. בעוד התיק מתנהל, השופט שדן בו הביע עמדה לכאורית בשאלה מסוימת שהייתה במחלוקת, ולאחר שהתובע הביע חשש מדבריו, הפנתה אותו עו"ד דיין לקבל חוות דעת משפטית נוספת בנושא, ולו כדי להפיס את דעתו. התובע גלש במרשתת בניסיון לאתר עורך דין הבקיא בתחום שיוכל לחוות דעה בנושא, ולאחר שהחל להתכתב עם הנתבע – הזמין אותו האחרון למשרדו. לטענת התובע, הנתבע דיבר ארוכות בשבח עצמו; אמר לו כי עו"ד דיין אינה מנהלת את התיק כהלכה; כי היא תסב לו נזק; והציע לייצגו במקומה. כשהתובע השיב שכבר שילם לה 50,000 ש"ח ואין ברצונו לשלם שכר טרחה כפול, הציע הנתבע כי יגיש עבורו תובענה נגד עו"ד דיין להשבת חלק מהסכום ששולם לה. על יסוד הצעה זו – ועל בסיסה בלבד – הסכים התובע, לדבריו, להחליף את הייצוג ולהתקשר עם הנתבע בהסכם. בו ביום נחתם הסכם שכר טרחה שזו לשונו:

מהות העניין:

טיפול בתביעה כנגד [...] בתמ"ש [...] בבית המשפט לענייני משפחה ב[...].

שכר טרחה:

שכר הטרחה המוסכם יהיה סך של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין, וכן כל סכום שיושג בחזרה מעו"ד רות דיין, עד לסך של 20,000 ש"ח (ובסך הכל עד 50,000 ש"ח) בצירוף מע"מ כדין, וכן 20% בצירוף מע"מ מכל סכום שיושג.

אופן התשלום:

שכר הטרחה (המקדמה) ישולם בתשלום אחד ביום 26.6.09.

סכום שיושג מעו"ד רות דיין ישולם עם קבלתו.

שכר הטרחה הנ"ל יכלול את כל הטיפול הנדרש בתיק.

שכר הטרחה אינו כולל אגרות והוצאות, והוא יתווסף לשכר הטרחה שייפסק על ידי בית המשפט.

שכר הטרחה אינו כולל הוצאה לפועל ו/או ערעור ו/או כינוס.

הלקוח נותן הוראה בלתי חוזרת לפיה ישולם לו כל סכום ו/או תשלום ו/או טובת הנאה דרך משרד עורכי הדין.

לאחר שנחתם ההסכם ניסח הנתבע עבור התובע מכתב פיטורין לעו"ד דיין; התובע מסר לה את המכתב, והנתבע החל לייצגו במקומה.

1. לימים התכחש הנתבע להתחייבותו להגיש בשם התובע תביעה נגד עו"ד דיין. מכאן התביעה שלפניי שנטען בה, בעיקרו של דבר, כי הנתבע רימה את התובע בכך שלא התכוון מלכתחילה לתבוע את עו"ד דיין; פעל בחוסר תום לב כשניסח את ההסכם; הפר את חובת הנאמנות שהוא חב כלפי התובע; נסיבות כריתת החוזה מקיימות את עילת העושק; ועוד כהנה וכהנה טענות המקימות זכות להשבה ולפיצוי.
2. בכתב ההגנה נטען כי כלל טענות התובע הן טענות בעל פה המנוגדות למסמך בכתב. במישור העובדתי נטען כי לכתחילה דרש הנתבע כתנאי לייצוג התובע שכר טרחה בסך של 50,000 ש"ח, אלא שהתובע ביקש התחשבות בכך שכבר שילם סכום נכבד לעו"ד דיין, שאת ייצוגה הפסיק. הנתבע נעתר לבקשתו והסכים ששכר הטרחה יעמוד על 30,000 ש"ח בלבד, אך אם יושג מעו"ד דיין החזר של שכר טרחה, ייזקפו 20,000 ש"ח מתוכו לזכות הנתבע. הנתבע טוען כי בשום שלב לא התחייב – לא בהסכם, לא בעל פה, ולא בשום דרך אחרת – לתבוע את חברתו למקצוע; כי אין לו ידיעה בדבר הסכום ששילם התובע לעו"ד דיין, אך ידוע לו כי היא ייצגה אותו בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ועל כן הייתה זכאית לשכר טרחה; וכי התחייבותו היחידה של הנתבע כלפי התובע מופיעה באופן מפורש בהסכם: לטפל בתביעה באותו תיק. הא ותו לאו. הנתבע טוען כי שכר הטרחה שגבה מהתובע היה סביר, וההתקשרות בוצעה בהסכמתו ומרצונו החופשי לאחר שגמר אומר להפסיק את ייצוגה של עו"ד דיין. על רקע זו טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות.
3. הואיל והנתבע הוא עורך דין, יידע בית המשפט את התובע בדבר זכותו להיות מיוצג אף שמדובר בתביעה קטנה. התובע ביקש לממש זכות זו, והדיון נדחה לשם כך. בישיבת ההוכחות שהתקיימה לפניי היה התובע מיוצג. יצוין כי בא כוח התובע עתר להעביר את הדיון לבית משפט השלום, אולם לא ראיתי להיעתר לכך, הן משום שהתובע הוא שבחר את מסגרת ההתדיינות, הן משום שלא הייתה מניעה לשמוע את התיק במסגרת של תביעה קטנה על רקע היקפו, ומשמדובר בישיבה שלישית שהתקיימו בו.
4. בדיון נחקרו התובע והנתבע בחקירה ראשית ונגדית. הואיל ושמיעת התיק הצריכה פרק זמן ממושך יחסית לתביעה קטנה, ומשהיו קבועים ביומני מספר תיקים נוספים לאותה שעה (ומספר נוסף לשעה העוקבת), הוריתי על סיכומי טענות בכתב כדי לחסוך בזמן ההמתנה של מתדיינים אחרים שמילאו את אולמי עד אפס מקום. התובע הגיש את סיכומיו במועד. הנתבע לא עשה כן. פסק הדין ניתן אפוא לגופו של עניין, בהיעדר סיכומים מטעם הנתבע.
5. לאחר ששמעתי את בעלי הדין ועיינתי בחומר הראיות, מצאתי שדין התביעה להידחות. הטענות המיוחסות לנתבע בתביעה זו הציבו בפני התובע משוכה גבוהה. התובע מייחס לנתבע מעשה מרמה, התחייבויות והצגת מצגים המנוגדים ללשון ההסכם הכתוב שנחתם בין הצדדים. בהסכם זה נכללה התחייבות ברורה ומפורשת של התובע לשלם לנתבע סך של 30,000 ש"ח, וכן כל סכום שיוחזר מעו"ד דיין עד לתקרה של 20,000 ש"ח (ובסך הכל 50,000 ש"ח), וכן 20% מכל סכום נוסף שיושג. לא נכללה בו התחייבות להגיש תביעה נגד עו"ד דיין. הנתבע העיד בהקשר זה כי התובע הגיע אליו לאחר שלא היה מרוצה מהייצוג שקיבל מעו"ד דיין, וביקש להפסיקו. הנתבע, לגרסתו, הסכים ללכת כברת דרך לקראת התובע ולדרוש שכר טרחה נמוך משום שהבין למצבו, לאחר שלדבריו כבר שילם לעו"ד דיין 50,000 ש"ח. על כן הסכים להסתפק בסך של 30,000 ש"ח ו-20% מכל סכום נוסף שיתקבל כהחזר ממנה תחת לדרוש 50,000 ש"ח. הנתבע העיד כי מעולם לא התכוון לתבוע את עו"ד דיין, ולא בכדי אין זכר בהסכם לאפשרות כזו. האפשרות לקבל החזר מעו"ד דיין עלתה – לשיטת הנתבע – משום שעו"ד דיין קיבלה את הכסף מראש ואילו הטיפול המשפטי לא הסתיים, ועל כן הנתבע סבר – וכך גם אמר לתובע – שייתכן שתסכים להשיב לו סכום כסף כלשהו מהטעם ששילם פעמיים על אותו הטיפול, אם יבקש זאת ממנה.
6. אני מוכן להניח, לצורך הדיון, כי התובע ציפה שהנתבע יגיש תביעה נגד עו"ד דיין, והאפשרות שעו"ד דיין תשיב לו כסף בעקבות פנייה שתיעשה אליה אכן עלתה על הפרק. אולם מכאן ועד הסכמה מפורשת שהשתכללה לכדי הסכם כי הנתבע יגיש תביעה נגדה – הדרך ארוכה. התובע לא הוכיח שאכן השתכללה הסכמה כזו. התובע העיד שעו"ד דיין ייצגה אותו נאמנה ושלא היה לו כל סכסוך אתה. הצורך בחוות דעת נוספת הועלה, לגרסת התובע, ביוזמתה כדי להרגיע אותו בקשר לסוגיה שהיה מוטרד ממנה בעקבות הערת השופט. טענה עובדתית זו מעוררת שאלות, שכן אין זה מדרכו של עורך דין לשגר את לקוחו לקבל ייעוץ משפטי נוסף שעלול להוביל – כפי שקרה בענייננו (כך לשיטת התובע עצמו) – לאובדן הלקוח; ואין זו דרכו של לקוח המרוצה מבא כוחו לתור אחר בא כוח אחר רק כדי לקבל חוות דעת נוספת. יתר על כן, אם התובע היה כה מרוצה מייצוגה של עו"ד דיין, כפי שטען, הכיצד הספיקה שיחה בת כמה דקות עם הנתבע – שלא פגש בו מעולם קודם לכן – לצורך הפסקת הייצוג; וכיצד הסכים לשלם 30,000 ש"ח נוספים לאלתר, בלא לברר אתה את העניין קודם לכן? התובע אף העיד כי היה לחוץ כיוון ש"נלחם על חייו" באותה עת, אך בחקירתו הנגדית אישר שהדיון הבא בתיק היה קבוע לאחר שנה וחודשיים ממועד חילופי הייצוג (עמ' 8 שורה 26). לא הייתה אפוא דחיפות להחלפת הייצוג, וניתן היה לעשות כן במהלך שקול. לבסוף, התובע העיד כי לא הרגיש נוח להגיש תביעה נגד עו"ד דיין, שמשירותיה היה מרוצה, ועל כן ביקש מהנתבע לעשות כן. טענה זו של התובע אינה ברורה, שכן אף בהנחה שהנתבע היה מגיש את התביעה בשמו, ברי כי התובע היה צריך להעיד ו"להסתכל לה בעיניים" – דבר שממנו ביקש להימנע. תשובת התובע לתהייה זו לא הניחה את דעתי (עמ' 9 שורות 29-27).
7. על רקע מכלול זה, גרסתו של התובע כי הנתבע היה כה משכנע עד שהסכים לשכור את שירותיו באחת, לפטר את עו"ד דיין ולהסכים לשלם לו 30,000 ש"ח לפחות – פחות סבירה בעיניי. יותר הגיונית גרסתו של הנתבע שלפיה התובע ביקש להפסיק את ייצוגה של עו"ד דיין משום שלא היה שבע רצון משירותיה. גרסת הנתבע אכן מעוררת את השאלה מדוע שהתובע יסכים לשלם 30,000 ש"ח נוספים תחת ליישב את ההדורים עם עורכת הדין שלו. אלא שהנטל לספק מענה למכלול השאלות הנוגעות לסיום מערכת היחסים בין התובע לבין עו"ד דיין היה מוטל על כתפי התובע, והיה עליו לזמנה למתן עדות, ולו כעדת הזמה. העובדה שהתובע לא עשה כן נושאת עמה משקל ניכר לחובתו.
8. מעבר לאמור, וכאן העיקר: טענותיו של התובע הן כולן טענות על פה שאינן מתיישבות עם ההסכם הכתוב. אין למצוא בהסכם זכר להתחייבותו של הנתבע להגיש תביעה להשבת שכר טרחה מעו"ד דיין. עצם העובדה שנכתב "הסכום שיושג" אינה מלמדת על הסכמה או על התחייבות של הנתבע לגרום להשגתו בדרך כלשהי, קל וחומר באמצעות הגשת תובענה נפרדת נגד חברה למקצוע, שלבטח אינה פשוטה לניהול (שכן יש לצפות שתביעה אישית נגד עורכת דין תזכה להשבת מלחמה שערה ותצריך משאבים לא מבוטלים, וזאת מעבר לאי-הנעימות הכרוכה בניהול תביעה כזו), ועל כן יש לצפות שאם כך הוסכם – כך גם ייכתב.
9. התובע טען בתוקף שהוא דיסלקט ולא הבין את הכתוב, ולראיה הנתבע ניסח עבורו את מכתב הפיטורים שהעביר לעו"ד דיין. ראשית, לא הובאה כל אסמכתה לכך שהתובע דיסלקט, למצער ברמה שאינה מאפשרת לו לקרוא ולהבין את הכתוב. אדרבה: התובע עיין בחומר כתוב לפניי והקריא ממנו, ולא התרשמי כי הוא סובל מקושי השולל את יכולתו להבין מסמך כתוב. ממילא לא הובא כל אבחון או מסמך אחר התומך בטענה זו, שנטענה בעלמא. כמו כן, ואף בהנחה שהנתבע ניסח עבור התובע את מכתב הפיטורים לעו"ד דיין, אין בכך להעיד שהדבר נעשה מהטעם שהתובע מתקשה בקריאה ובכתיבה. נהוג שעורכי דין מנסחים מסמכים עבור לקוחותיהם, וסביר שהנתבע יהיה מעורב בניסוח מכתב הפיטורים המהווה חלק אינטגרלי מהעברת הייצוג מעו"ד דיין אליו.
10. התובע טוען כי יש לזקוף לחובת הנתבע את העובדה שההסכם נוסח בצורה עמומה, דהיינו לא צוין בו כיצד "יושג" הסכום מעו"ד דיין ומי יפעל להשגתו. אכן, ההסכם אינו נותן מענה לשאלה מה הדרך שבה יושג החזר מעו"ד דיין, אם בכלל. אולם אין בכך כדי ללמד על התחייבות של הנתבע לפעול להשגת הכסף בדרך כלשהי, כל שכן להגיש תביעה. ככל שהסכמה זו הייתה יסודית ועמדה במוקד ההתקשרות, כפי שטען התובע, היה עליו לוודא שהיא נכללת בהסכם באופן מפורש. כאמור, התובע לא הוכיח שלא הבין את הכתוב בהסכם, ודי בכך כדי לדחות גם טענה זו.
11. העולה מן המקובץ הוא שאין בידי לקבל את גרסתו העובדתית של התובע בעניין הדברים שהוסכמו בפגישה שבה נחתם הסכם שכר הטרחה. לא שוכנעתי שהנתבע התחייב כלפי התובע לתבוע את עו"ד דיין להשיב את שכר הטרחה ששולם לה. הטענה העובדתית שעליה מיוסדת התביעה כולה לא הוכחה אפוא. מסקנה זו מייתרת את הצורך לבחון את יתר העילות המשפטיות שנטענו ובהן מצג שווא ותרמית, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, עושק והפרת חובת אמון בין עורך דין ללקוח.
12. טרם חתימה יש להדגיש כי לא הועלתה בתביעה כל טענה באשר לטיב הייצוג המשפטי שהעניק הנתבע לתובע במסגרת סכסוך הגירושין, ונושא זה אינו מעניינה של התביעה וממילא לא התברר בה.
13. סוף דבר: התביעה נדחית. בהמשך להחלטת כב' השופט נ' אשכול (מיום 15.7.2014) בבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע בהיעדר התייצבות, ולנוכח העובדה שהנתבע לא הגיש סיכומים במועד, ראיתי לחייב את התובע לשלם לו הוצאות משפט בסכום מופחת של 500 ש"ח בלבד.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו באדר התשע"ה, 17 במרץ 2015, בהעדר הצדדים.