1. לפניי עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. המידע שהתבקש בעתירה עניינו תחשיב עלויות הפיתוח בשכונת הבנים בתרשיחא. זאת על מנת לבדוק את חיוב העותרים באגרות הפיתוח ששילמו.

רקע רלבנטי

1. העותרים הם תושבי מעלות תרשיחא המשמשים לטענתם כוועד המייצג של זוכים במגרשי בניה בשכונת הבנים בתרשיחא. המגרשים שווקו במסגרת מכרזים באמצעות משרד השיכון – מחוז חיפה, אשר פיתח את המגרשים, וקבע את גובה הוצאות הפיתוח וגבה אותן מהעותרים לאחר שנחתם חוזה להסדרת תשלום הוצאות הפיתוח בין הצדדים.
2. העותרים פנו למשרד השיכון בבקשה לעיון והמצאת תחשיב עלויות פיתוח המגרשים, על מנת לבדוק את חיובם באגרות הפיתוח ששולמו. לאחר חילופי התכתבויות בין הצדדים, נמסרה תגובה שלטענת העותרים מהווה אומדן של הוצאות הפיתוח, ולא תחשיב כמבוקש. לאחר שהתגובה הועברה לעיונו של מהנדס מטעם העותרים, נטען שמדובר בתגובה חלקית וחסרה נתונים מהותיים. משעה שתגובת משרד השיכון לטענה זו הייתה כי נמסר לעותרים מלוא המידע הרלבנטי "ואין לנו מה להוסיף מעבר לכך" (נ/17) הוגשה העתירה.

טענות הצדדים

1. בעתירה נטען כי התבקשה מסירת מידע בעניין תחשיב הוצאות הפיתוח, אשר היה בסיס לחיוב העותרים באגרות הפיתוח. מדובר במידע הנוגע לעותרים באופן אישי, והוא בעל השלכות ציבוריות. גילוי המידע אינו אסור, והטעמים לסירוב מסירת המידע המבוקש אינם סבירים. המידע אשר נמסר הוא חלקי וחסר נתונים מהותיים, ונדרש מסירתו של תחשיב מפורט. התבקש כי בית המשפט יורה על מסירת המידע בהתאם להוראת סעיף 17 לחוק חופש המידע.
2. בתגובה המקדמית שהוגשה התבקש להורות על מחיקת העתירה נוכח מיצויה. נטען כי עובר להגשת העתירה נשלחו לעותרים מספר מכתבים מפורטים אשר היו מענה לבקשת העותרים, ואף מענה לשאלות נוספות שהציגו העותרים בקשר עם המידע המבוקש. לאחר הגשת העתירה, צוין כי נוהלו מגעים בין הצדדים, ואף התקיימה בפרקליטות פגישה עם בא כוח העותרים ובהשתתפות מנהלת תחום פיתוח במשרד השיכון, במטרה ליתן לעותרים הבהרות נוספות באופן בלתי אמצעי. הכל על מנת לייתר את העתירה בשים לב למענה שכבר ניתן. קודם לפגישה המשותפת הועבר לבא כוח העותרים מכתב הסבר מורחב נוסף לאופן חישוב עלויות הפיתוח וחיובים לקראת שיווקי המגרשים. אף בפגישה המשותפת הוסברה לפי טענת המשיבים פעם נוספת שיטת החישוב של הוצאות פיתוח המגרשים, במסגרת האומדן הכולל. נוכח נסיבות אלה, התבקשה מחיקת העתירה.

ההתפתחויות שלאחר הגשת כתבי הטענות

1. נוכח הטענה בדבר מיצוי העתירה התבקשה תגובת העותרים. לטענת העותרים, לא ניתן מענה מלא לבקשתם לקבלת מידע, ויש לדחות את הטענה בדבר מיצוי העתירה. העותרים פירטו את בקשותיהם העיקריות, שלטענתם לא ניתן מענה. בדיון שהתקיים לפניי ביום 18.3.2014 צומצמה יריעת המחלוקת לכדי שתי שאלות שהציג בא כוח העותרים בפתח הדיון, וסוכם כי משרד השיכון יעביר לעותרים מענה מרוכז שיכלול תשובות ביחס אליהן. לפיכך, ביום 2.4.2014 הועבר מכתב לעותרים. מוסכם על העותרים כי במכתב האמור נמסרה תשובה מלאה ביחס לאחת השאלות. המחלוקת שנותרה היא סביב המענה ביחס לשאלה האחרת, שנוסחה כך: "מה עלות הפיתוח של מ"ר באותו מגרש, כאשר אנו מתייחסים לסה"כ עלויות פיתוח שחלקם מסובסדים חלקי מ"ר קרקע או בניה. ואז המשוואה הזו מוציאה לנו מה עלות מ"ר". לאחר שבדיון הובהר שהחישוב נעשה על בסיס מגרש, ולא על בסיס מ"ר, התמקדה השאלה שבמחלוקת למעשה באופן החישוב של חיוב הפיתוח עבור מגרשי העותרים (עמ' 3 שורות 25-24).
2. לטענת העותרים התשובה לשאלה זו שנמסרה במכתב אינה ברורה דיה על מנת ש"יוכל לדעת ולהבין את מקור ובסיס החוב", ולפיכך פורטו ארבע שאלות נוספות (סעיף 7 לתגובת העותרים מיום 22.4.2014). השאלות הן: (1) מהו סכום הוצאות הפיתוח (ה-s) בכל גרסה משלוש הגרסאות, כולל פירוט והאם הוצאות הפיתוח הכלליות מתייחסות לביצוע הכבישים על פי תוכנית A , או על פי תוכנית B; (2) מהו גודלו ומיקומו של שטח השצ"פ; (3) מהו גודלו של שטח A במ"ר, כולל פירוט מספרי המגרשים ושטחם, והאם הקרקעות הפרטיות שמחוץ לתב"ע והנהנות מהפיתוח הכלכלי נכללים בו אם לאו; (4) התבקש להראות חישוב עלויות של מגרשי שלושה עותרים: עותר אחד מכל "גרסה".
3. בתגובה מטעם המשיב נטען שוב כי העתירה מיצתה עצמה עם העברת המכתב האחרון. המדובר בתשובה מפורטת, בה פורטו כל הנוסחאות והגרסאות השונות של האומדנים שהיו בעלויות הפיתוח. הובהר כי אין עלות פיתוח למ"ר קרקע, אלא קיימים שני מפתחות עלות – לשטח קרקע ולשטח מבונה, וחישוב העלויות לכל מגרש מורכב מנוסחה אשר שני מפתחות אלה נכללים בה. במכתב פורטו העלויות למגרשי העותרים, לרבות הסבסוד שכל אחד מהעותרים קיבל. המשיב עוד הבהיר שהמגרשים שעליהם הוטלו עלויות הפיתוח הם מגרשים מספר 230-200, שהם המגרשים הנכללים במכרזי המשיב, ולפיכך נמסרה תשובה מלאה לשאלות העותרים. מעבר לכך, המשיב טען שארבע השאלות הנוספות לא נכללו בבקשה. ואולם, על מנת להביא לידי סיום את ההליך, המשיב התייחס גם לשאלות הנוספות שהוצגו: (1) סך הכל גרסאות אומדן עלויות פיתוח: לפי גרסה 1 – 9,003,809 ₪ נכון לאוגוסט 2013 (הכולל עבודות ביצוע, תכנון, מדידות, רישום ומע"מ). לפי גרסה 2 – 9,077,952 ₪ ולפי גרסה 3 – 10,032,885 ₪. צוין כי הכבישים בוצעו לפי תוכנית B; (2) שטח השצ"פ הוא 2.5 דונם. השצ"פ מחוץ לתב"ע ונכלל בהוצאות הפיתוח עקב העברת מערכות תת קרקעיות (קווי ניקוז ומים); (3) גודלו של שטח A הוא 20.74 דונם, צפיפות ברוטו 3.38. מספר המגרשים ושטחם מופיע בהחזר הוצאות הפיתוח ולא חלו שינויים. הפיתוח המבוצע ואשר עוד יתבצע ישפר את הסביבה ויאפשר נגישות טובה יותר לשכונה; (4) החישובים המבוקשים נעשים בידי מערכת ממוחשבת אשר מביאה בחשבון את הנוסחה שהועברה לעותרים. אין מדובר בפעולה פשוטה ואין אפשרות לעשותה ידנית.
4. חרף תגובה מפורטת זו שבים העותרים וטוענים שהם לא קיבלו מענה מספק לשאלה שנותרה במחלוקת והתבקש בהתאם המשך בירור העתירה בסוגיה זו.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שדין העתירה להימחק. זאת משעה שהעתירה הגיעה לכלל מיצוי. הארכנו במידה מסויימת בתיאורים שלעיל, ונוכל אפוא להתמקד בתמציתיות בנימוקי ההכרעה.
2. בין הצדדים אין מחלוקת על זכאותם העקרונית של העותרים לקבלת המידע המבוקש על ידם. עיון במידע שהתבקש ובתשובות שנמסרו – ובפרט התשובות המפורטות במכתב מיום 31.3.2014 ובתגובת המשיב מיום 21.5.2014 – מלמד כי נמסרו תשובות מספקות להליך מעין זה. כאמור, העותרים ביקשו שיומצא לידיהם מידע בדבר אופן עריכת החישוב של חיוב הוצאות הפיתוח עבור מגרשיהם. במכתב המתפרש על פני שבעה עמודים הובהרו עקרונות עלויות הפיתוח. פורטו עקרונות סבסוד הוצאות הפיתוח, בהתאם להחלטות הממשלה השונות וחלוקת החזרי הפיתוח. הוצגה הנוסחה לעריכת התחשיב. פורטו המגרשים שעליהם הועמסו עלויות הפיתוח והוצג אומדן הוצאות פיתוח כללי באתר. יתרה מזו, הוצג תחשיב ביחס לכל אחד מהעותרים, בהתאם לנתוניו האישיים ולגרסאות השונות בקשר עם אומדן עלויות הפיתוח במערכת הממוחשבת. עיון במכתב מעלה כי המדובר במסירה מלאה ומקיפה של המידע המבוקש. יתרה מזו, לאחר קבלת המכתב, שמסירתו היא תולדת הסכמת הצדדים ביחס לתשובות הנדרשות עם השאלות המוסכמות, הוסיפו העותרים עוד ארבע שאלות חדשות נוספות, ואשר אף לגביהם ניתן מענה במסגרת התגובה, כמפורט לעיל. ביחס לשלוש השאלות הראשונות נמסרו התשובות המפורטות, ואילו לגבי התשובה הרביעית הובהר כי המדובר בחישוב מורכב, הנעשה באמצעות מערכת ממוחשבת על בסיס הנוסחה שנמסרה, ואין אפשרות לערוך את התחשיב באופן ידני. לא באה טענה נוספת נוגדת לענין זה.
3. מעבר לכך, דומה כי אף לעמדת העותרים עולה שנמסר להם מלוא המידע לצורך עריכת תחשיביהם. בהודעת העותרים מיום 10.6.2014 נטען כי עדיין לא הובהר די הצורך תחשיב עלויות הפיתוח באופן הנדרש בתשובה "פשוטה וברורה", וכי "עדיין לא ברור, ולא ניתן לחשב באופן הפשוט ביותר איך כל עותר חויב באגרות הפיתוח". העותרים ערכו תחשיב מטעמם בהתאם לנוסחה שנמסרה להם, ולמידע שהועבר להם, ומסקנתם הנטענת – שאיני מכריע לגביה דבר – היא כי "אם נחשב את מפחית העלות לשטח (P) על פי הנוסחה ישנה אי התאמה בין העלות לבין העלות ששולמה בפועל" (ההדגשה שלי – י.מ.). מהאמור עולה כי הטענה שנותרה בפי העותרים היא קיומה של אי התאמה כלשהי בעריכת התחשיב בפועל, וכפועל יוצא מכך כביכול חיוב ביתר של הוצאות הפיתוח. לא לכך נועד חוק חופש המידע, שעה שהמידע שהתבקש נמסר. השגות אלו, ככל שיש בהן ממש, ממילא אין מקומן במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע.

התוצאה

1. התוצאה היא אפוא שדין העתירה להימחק, משעה שהגיעה לכלל מיצויה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ד, 24 יולי 2014, בהעדר הצדדים.