בפני בקשת החייב להחלת צו ההפטר שניתן בעניינו מחוב המזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

רקע ;

1. ביום 16.06.2013 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ועו"ד אמיר סטמרי מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. החייב הוכרז פושט רגל ביום 07.07.2014 וביום 19.12.2018 ניתן צו הפטר חלוט לחובותיו, לאחר שהחייב שיתף פעולה עם בעלי התפקידים, הגיש דוחות ועמד בתשלומים שהושתו עליו בהליך ובתנאי תכנית הפירעון שנקבעו ביום 23.11.2017.

2. כנגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב, לרבות תביעת חוב מזונות למל"ל בסך של 83,084 ₪ בדין קדימה.

3. ביום 19.12.2018 ניתן צו הפטר חלוט לחובותיו ברי התביעה של החייב, זאת לאחר שהחייב עמד בתנאי תכנית הפירעון שנקבעו ביום 23.11.2017.

4. החייב עתר לבית המשפט בבקשה להורות כי ההפטר יחול גם על חוב המזונות למל"ל, זאת בשל נסיבותיו האישיות, כפי שיפורט בהמשך.

טענות הצדדים:

טענות החייב;

5. החייב טוען כי הן נסיבות היווצרות החוב כתוצאה מפיטוריו ממקום עבודתו, התמוטטות נישואיו ותקופות אבטלה ממושכות נעשו בתום לב וכן התנהלותו בהליך הייתה תקינה ובתום לב.

6. עוד טוען החייב כי בהתאם להלכה הפסוקה מתקיימים בעניינו התנאים ליתן הפטר מחוב המזונות במסגרת הליך הפש"ר, כך למשל, פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נגד יוסף גמזו ואח' [פורסם במאגרים, 3.5.15] (להלן: "עניין גמזו"), וכן ברע"א 7940/13 קצקה נ' הכונס הרשמי [פורסם במאגרים, 29.1.14] (להלן: "עניין קצקה").

החייב מפרט נסיבותיו, כדלקמן:

א. כיום עובד החייב בשתי עבודות, כמאבטח בחברה וכעצמאי בתחום האסטרולוגיה ומשתכר סך כולל של כ-7,100 ₪ לחודש, ומלבד משכורתו, אין לחייב נכסים או זכויות הרשומות על שמו. בכך ממצה החייב את כושר השתכרותו ואין צפי לשינוי בעתיד הרחוק וודאי שלא בעתיד הקרוב.

ב. המבקש בן 61, גרוש, סובל מלחץ דם גבוה, סכרת, כולסטרול, כבד שומני ולב ומתגורר עם שותף זר בדירה שכורה וחי בצמצום. הוצאותיו החודשיות, לרבות שכר הדירה, מסתכמות בסך של כ-3,500 ₪ לחודש, תוך שהוא מונע מעצמו טיפולים רפואיים כגון טיפולי שיניים, החלפת משקפיים ורכישת תרופות.

ג. תיק ההוצאה לפועל בגין חוב המזונות נפתח בשנת 1997, כך שמדובר בחוב אשר איבד מאופיו המקורי. מדובר בחוב עבר בלבד שפסק להצטבר בשנת 2005, עת הגיע בתו לגיל 18. החייב שילם את החוב לפרקים באמצעות שוברים ואילו המשיבה נקטה הליכים בודדים שלא הניבו פרי.

ד. בנותיו של החייב כיום הן בנות 32 ו-36, נשואות עם ילדים. כיום החייב מצוי בקשר הדוק, שוטף ונורמטיבי עם בנותיו ונכדיו.

ה. החוב יפגע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד. כך, לקח לחייב שנה לשלם סך של 6,000 ₪ לצורך קבלת ההפטר.

ו. המבקש עתיד בעוד מספר שנים להיות זכאי לקצבת זקנה אך ככל שתדחה בקשתו – קצבה זו תקוזז כל יתרת חייו לטובת החוב.

טענות המל"ל;

7. המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות לפי סעיף 69(א)(3) לפקודה שכן החלת הפטר על חוב מזונות שמורה למקרים חריגים בעלי נסיבות קשות במיוחד שאינן מתקיימות בעניינו וכי חוב המזונות הינו חוב בעל אופי ייחודי שלא בכדי הוחרג בחוק ממסגרת ההפטר.

8. לטענת המל"ל החייב אינו מוכר כנכה או זכאי לקצבה כלשהי והינו בעל יכולת השתכרות סבירה כך שלא קיימת מניעה שישלם את חובו על פי דין.

9. טוען המל"ל כי גילן של בנות החייב והיותן בגירות אינו מהווה שיקול מכריע העומד בפני עצמו לעניין החלת ההפטר על חוב המזונות, וסומך טענה זו על החלטת כב' השופטת פלינר בפש"ר (ת"א) 22140-05-11 פנחס גטניו נ' עו"ד רונן בצלאל [פורסם במאגרים, 31.08.2016].

10. לטענת המל"ל, האכסניה המתאימה לטענותיו של החייב בעניין הכנסותיו, בעיותיו הכלכליות ויכולת החזר החוב היא ברשות האכיפה והגבייה שכן שם יילקחו בחשבון טענותיו אלה בקביעת צו תשלומים המתאים עבורו.

עמדות בעלי התפקיד;

11. הכנ"ר סבור כי דין בקשת החייב להידחות, שכן אינו מצוי במסגרת המקרים שנתחמו על ידי בימ"ש עליון בעניין קצקה ועניין גמזו בהינתן משך ההליך, מצבו הרפואי של החייב והכנסתו הנוכחית. לא ניתן בנסיבות התיק דנן לטעון להיעדר תועלת מהליכי גבייה או היעדר צפי לפירעון בעתיד.

12. מאידך, הנאמן סבור שיש מקום להחיל הפטר על חוב המזונות לאור נסיבות התיק, בין היתר, גילו של החייב וגילן של בנותיו, היעדר פוטנציאל השתכרות, הרפורמה בהליכי חדלות פירעון וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018.

דיון והכרעה:

13. לאחר שבחנתי את מאפייני המקרה ונסיבותיו האישיות של החייב ובהתאם להלכה הפסוקה, אני סבורה כי במקרה דנן חלים תנאים חריגים המצדיקים לפטור את החייב באופן חלקי מחוב המזונות. ואנמק.

14. נקודת המוצא לדיוננו היא הוראת סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 הקובעת כדלקמן:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

[...]

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

15. צו ההפטר פוטר, אפוא, את החייב מכל חובותיו שהם חובות בני-תביעה בפשיטת רגל, למעט מספר חובות בעלי מאפיינים ייחודיים, אותם ראה המחוקק להחריג מתחולתו של צו ההפטר. על החובות האמורים נמנית, כאמור, "חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות".

16. בהתאם להלכה הפסוקה, רק במקרים חריגים יינתן הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות, כאשר העניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בין השיקולים שנמנו בפסיקה נמנו גילו של החייב, מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי, הימשכות הליכי פשיטת הרגל, האם הוכח כי יש ברשות החייב נכסים נוספים או כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בעתיד ויכולת השתכרותו (ראה עניין קצקה ועניין גמזו).

17. במסגרת ע"א 7092/13 ד.מ נ' י.מ [פורסם במאגרים, 12/10/15] (להלן: "עניין ד.מ.") עמד בית המשפט העליון על כך כי:

"על בית המשפט הדן בבקשת פשיטת רגל של חייב, אשר חוב מזונות נמנה על חובותיו, לאזן, ככל שניתן, כבר בשלביו המוקדמים של ההליך, בין האינטרס של החייב, המבקש לאפשר לו לפתוח דף בחייו, על ידי שמיטת חובותיו- לבין האינטרס של הנושה, לקבל מהחייב כספים הנחוצים לו לשם סיפוק צרכי מחייתו, והאינטרס הציבורי המיוחד בהבטחת תשלומם של פסקי- דין למזונות".

18. בעניין גמזו עמד כב' השופט אנגלרד על ההבחנה בין חוב מזונות שוטף כלפי קטינים לבין חוב מזונות עבר. במסגרת פסק הדין, ציין כי היחס אל החייב יהיה נוקשה יותר עת מדובר בחוב לתשלום מזונות שוטפים לבני משפחה הנזקקים לו, להבדיל מחוב שהצטבר על אי פירעון של חוב מזונות עבר אשר ניתן להקל בו. עם זאת, הוסיף כי על בית המשפט להשתכנע שאין לחייב אפשרות לשלם את החוב במלואו וכי הוא אינו מנסה להשתמט מתשלום החוב.

19. בעניין ד.מ. נקבע כי בבחינת תום הלב הנדרש בהליך פשיטת הרגל, יבחן בית המשפט באילו נסיבות נמנע החייב מלשלם את החוב הפסוק. כך נקבע:

"הדגש בבדיקת תום לבו של החייב בתקופה שלפני הגשת הבקשה, מושם על דרך יצירתם של החובות. במקרה שבו עניינה של הבקשה, רובה או חלקה, בחוב מזונות לעבר – ראוי לתת משקל למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם הייתה (וייתכן שעודנה) עליו. נטישה של בית המגורים, על ידי החייב, הפקרתם של הזכאים למזונות ממנו למחסור ממשי, תוך ניתוק הקשר עימם והתחמקות מהם לאורך שנים (בתקופה שבה הם נחשבים כמי שזכאים למזונות ממנו), קל וחומר כשמדובר בקטינים – נוגדת, באופן מהותי, את "תקנת הציבור" (יוער כי מדובר בהתנהלות, אשר עלולה להיחשב, כשלעצמה, "מעשה פשיטת רגל" לפי סעיף 5 לפקודה). התנהלות כאמור, בהיעדר הסבר מניח את הדעת מצד החייב עלולה, עשויה לעלות כדי חוסר תום לב קיצוני, אשר יצדיק, מלכתחילה, את דחיית בקשתו של החייב (ראו והשוו: עניין בנבנישתי, בפיסקה 13). בנסיבות שכאלה ממילא גם לא מתקיימת התכלית העיקרית של פקודת פשיטת הרגל: "לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות" (ראו: שם, בפיסקה 8).

20. עוד קבע בית המשפט בעניין ד.מ. כי בין היתר יבחנו האופן והיקף הפירעון של החובות בעבר על ידי החייב, האם החייב עשה מאמצים לפרוע את חובותיו או חלקם ביוזמתו או שמא החוב נפרע עקב הליכים שננקטו על ידו על ידי הזכאים למזונות, שיעור המזונות של החוב מכלל היקף הנשייה, בשים לב לתביעות החוב שהוגשו ובהקשר זה את כושר הפירעון של החייב בנקודת הזמן הנוכחית והשינויים הצפויים לחול בכושר פירעון חובותיו בעתיד, מצבו האישי והבריאותי והאם נותרו בידיו נכסים מהם ניתן להיפרע.

21. בפסק הדין ציין בית המשפט כי אומנם חלוף הזמן יכול להילקח בחשבון במסגרת שיקולי בית המשפט, ועם זאת, לא תמיד יהא בו כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהתנהגות החייב עד להגשת הבקשה. בעניין זה בית המשפט יבחן באיזה מידה תרם החייב להמשכם של גביית חוב המזונות הפסוק ותפיחתו.

22. בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן [פורסם במאגרים, 26.9.2016] מצא בית המשפט העליון לפטור את החייב מחוב המזונות שנוצר 30 שנים קודם לכן, זאת לאחר שסקר ויישם את השיקולים הרלוונטיים כפי שהתגבשו עד כה להחלת החריג המאפשר את הכללת דמי המזונות בצד ההפטר:

"...כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל". (סעיף 19 לפסק הדין).

23. בית המשפט בעניין סלימאן הנ"ל, הוסיף וציין כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי ישנו שיקול מרכזי נוסף – הוא שאלת תום ליבו של החייב.

מן הכלל אל הפרט;

24. לאחר בחינת הנסיבות שבעניינו, מצאתי כי יש ליתן לחייב הפטר חלקי מחוב המזונות כך שההפטר יינתן בגין מחצית מחוב המזונות. ואנמק.

25. החייב בן 62, משתכר סך של כ-7,000 ₪ לחודש. יחד עם זאת, החייב, בהינתן גילו, השכלתו ומצבו הרפואי, ממצה את כושר ההשתכרות שלו ואינני רואה צפי לשינוי בעתיד הקרוב או הרחוק. בבעלות החייב אין נכסים או חסכונות נוספים מהם ניתן להיפרע.

ועוד, בעוד כ-6 שנים עתיד החייב להגיע לגיל פרישה, וסביר כי יכולת השתכרותו תפחת בהתאם. תשלום חוב המזונות, בהנחה וישולם במלואו ותשלומו יתפרס לתקופה שעד להגיעו של החייב לגיל פרישה, ידרוש מהחייב לשאת בתשלומים חודשיים של למעלה מ-1,000 ₪, סכום שאני סבורה בנסיבות העניין שאין בידי החייב לשלם, מבלי שהדבר יפגע משמעותית ביכולתו לקיים את עצמו בכבוד. בהתאם, הושת על חייב תשלום חודשי בסך 500 ₪ במסגרת תוכנית הפירעון, זאת בהתאם ליכולתו הכלכלית.

26. מצבו הרפואי של החייב אמנם אינו, כשלעצמו, מצדיק לסטות מן הכלל לפיו ההפטר לא יחול על חוב המזונות, או לכל הפחות, לא גובה במסמכים המעידים כאמור, אך אין המדובר בקריטריון בלעדי להחלת החריג.

27. החייב התנהל כראוי במהלך ההליך, שיתף פעולה עם בעלי התפקיד, עמד בצו התשלומים ובתנאי תוכנית הפירעון. נדמה כי החייב לא ניסה להתחמק מתשלום חובותיו.

28. בנוסף, מדובר בחוב עבר שנוצר לפני זמן רב ומקורו בפסק דין משנת 1992, כאשר המל"ל החל לשאת בתשלום המזונות בשנת 1997. כלומר, המדובר בחוב מלפני כ-27 שנים, כאשר בנותיו של החייב, להן נועדו המזונות, הן כיום בנות 32 ו-36, בעלות משפחה ומתפרנסות בכוחות עצמן והחייב אינו חב עוד בסיפוק צרכי המחייה שלהן. החוב עצמו פסק להצטבר לפני כ- 14 שנים כשבתו הצעירה של החייב הגיעה לגיל 18. לאור זאת, אני סבורה כי החוב מאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב רגיל. כמו כן, הזכאי לכספי חוב המזונות הוא המל"ל ולא בנות החייב.

29. כידוע, שתי תכליות עיקריות עומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל: האחת כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר (אינטרס הנושים) והשנייה - היא התכלית השיקומית "שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכול. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב – שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת" (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, נז(4) 197, 204-205 (2003)).

(ראו גם: ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם במאגרים, 6.10.13]; עניין ד.מ.; פש"ר (חי') 27525-08-12 סנבטו נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם במאגרים, 10.11.15]).

30. סבורה אני כי המקרה נמנה עם המקרים המוצדקים בהם התועלת לחייב ממתן הפטור, עולה על התועלת הציבורית והעקרונית שביקש המחוקק להתוות באי החלת ההפטר ביחס לחוב המזונות, שכן לאור בחינת נסיבות המקרה שלפנינו, החייב עמד ברוב הרכיבים שנתחמו בפסיקה.

31. אומנם, מצאתי טעם מסוים גם בשיקולים שהציג המל"ל בעניין. נכון הדבר כי לא בנקל ייטה בית המשפט להורות על הפטר מחוב המזונות, בשל המשמעות החברתית הרחבה של הדבר ועל מנת שחייבים לא יתחמקו משך שנים מתשלום חוב המזונות, במחשבה כי יופטרו מחוב זה בבוא היום. יחד עם זאת וכמפורט לעיל, מצאתי כי בנסיבותיו של המקרה יש מקום לחרוג מן הכלל.

32. בשים לב לכך שאכן משכורתו של החייב הינה סבירה, ובשים לב להצדקה שמצאתי בטיעוני המל"ל, אני סבורה כי האיזון הראוי בענייננו הוא מתן הפטר חלקי של חוב המזונות, כך שההפטר יחול על מחצית החוב.

ניתנה היום, ח' שבט תש"פ, 03 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.