בפני בקשה לחישוב פסילה. אציין כבר עתה כי מדובר בבקשה תמוהה ביותר.

בתיק ניתנה הכרעת דין ביום 20.06.13 והוא קבוע לטיעונים לעונש ליום 23.02.14.

במועד הכרעת הדין הוצג הסדר טיעון בין הצדדים בהעדר נוכחות הנאשם. הדיון נדחה לטיעונים לעונש למועד אחר. מאז נדחה הדיון פעמיים נוספות, מאחר והנאשם לא מצא לנכון להתייצב בביהמ"ש ולאחר שהסנגור מסר כי הנאשם שוהה בחו"ל.

ביום 24.11.13 התקיים דיון ובו ביקש הסנגור דחייה, וכן ביקש שיותר לנאשם להפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש בתיק זה.

מאחר וביום זה הייתה תקלה במערכת נט-המשפט, נרשם פרוטוקול בכתב יד, וכן ביהמ"ש לא יכול היה לראות את השתלשלות העניינים בתיק, ואת ריבוי הדחיות כמתואר.

ניתנה החלטה בהתאם למבוקש ובו ביום הופקד תצהיר פקיעה של רישיון הנהיגה מטעם הנאשם.

המזכירות הנפיקה לנאשם אישור הפקדה בתיק מיום 24.11.13.

לו הייתי יכול לראות כי הכרעת הדין הייתה ביום 20.06.13 וכי הדיון נדחה פעמיים בשל אי התייצבות הנאשם, בוודאי שלא הייתי דוחה הדיון לחודש פברואר, ואף לא הייתי מאפשר לנאשם להפקיד רישיונו בטרם יתייצב בביהמ"ש ובטרם יינתן גזר הדין.

בנסיבות כאמור הבקשה לחישוב הפסילה מיום הכרעת הדין (יוני 2013) תמוהה ביותר, וזאת בלשון המעטה.

בהקשר זה ראוי לציין כי תצהיר הפקיעה נחתם על ידי הנאשם רק ביום 11.12.13. הדבר מדבר בעד עצמו.

מכל האמור, אני מורה כדלקמן:

1. מקדים הדיון לטיעונים לעונש ולמתן גזר דין ליום 30.12.13 שעה 08:30.

הנאשם מוזהר בחובתו להתייצב לדיון.

2. הסנגור ייתן טעם בדיון, מדוע לא לחייב את הנאשם בהוצאות בגין אי התייצבותו עד כה, ובגין הבקשה שהוגשה.

מזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.