טוען...

הוראה לקורבן/מתלונן להגיש פרטי מתלונן

ירון מינטקביץ20/10/2013

בפני

כב' השופט ירון מינטקביץ

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

ציון יפרח (עציר)
ע"י עו"ד מיכאל עירוני

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה והחזקת מכשירי פריצה.

על פי עובדות כתב האשום, ביום 22.5.13 התפרץ הנאשם יחד עם אחר לדירת מגורים בישוב אפרתה. השניים גנבו מהדירה כספת, אשר הכילה 20,000 ש"ח, 6,000 דולר, 4 מטבעות זהב בשווי 6,000 ש"ח, דרכונים ותכשיטים שונים. הנאשם פרץ את הכספת, לקח את הכסף המזומן ושרף את יתר תכולתה.

עוד עולה מכתב האשום, כי הנאשם ושותפו הגיעו לדירה ברכב שכור בו היו מכשירי פריצה, וכי בעת שהתפרצו לדירה שהתה שם אשה, אשר התחבאה בחדר שינה, בשל פחדה מהנאשם ושותפו.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טעון, בו הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש שלא יעלה על 20 חדשי מאסר.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל. בטעונו שם דגש על חמרתה של העבירה, הנזק הכספי שנגרם לקרבן העבירה והעובדה שהנאשם עבר את העבירה בעת שהתנהלו נגדו הליכים בתיק אחר, בו היה משוחרר בתנאים.

ב"כ הנאשם שם דגש על הודאת הנאשם במיוחס לו ועל העובדה כי ביצע העבירה משום שנקלע לקשיים כלכליים עקב הליך גירושין. כמו כן הגיש מסמכים מהם עולה לטעמו כי הנאשם הופלה ביחס לאדם אחר, אשר נחשד יחד עם הנאשם בבצוע העבירות, אך נגדו לא הוגש כתב אשום.

לאור אלה עתר ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל.

הנאשם ניצל את זכות המלה האחרונה. בדבריו הביע חרטה, אמר כי למד את הלקח ממעשיו וביקש כי אקל עמו, על מנת שיוכל לגדל את בתו.

מתחם העונש ההולם

הנאשם התפרץ לדירת מגורים וגנב מהדירה כספת ובה סכום כסף גדול, מסמכים ותכשיטים. ההתפרצות בוצעה ביחד עם אחר, כאשר השניים הגיעו למקום ברכב שכור עם כלי פריצה.

רבות נאמר על רעתה של עבירת ההתפרצות לדירת מגורים ואין בידי להוסיף על כך. המדובר בעבירה, אשר מלבד הפגיעה הכלכלית בקרבן, יש בה פגיעה ממשית בשלוות נפשו ובתחושת הבטחון שאמור אדם להרגיש בביתו. כמו כן, מדובר בעבירה אשר יש בה פוטנציאל סכנה ממשי במקרים בהם בעל הדירה מתעמת עם הפורצים. במקרה שבפני אף היתה בבית אשה אשר התחבאה מפחדה מפני הנאשם ושותפו – ולא קשה לתאר מה היתה תחושתה בעת שהשניים שהו בדירה וחפשו בה את מבוקשם.

מתחם העונש ההולם אותו אני נוהג לקבוע בתיקים דומים, של התפרצות לדירת מגורים, נע בין שנת מאסר בפועל לשלוש שנות מאסר בפועל. כמו כן יש להורות על פצוי למתלונן כאשר היקף הנזק ידוע, ולוּ בקירוב. מתחם זה הולם גם את העבירה שבפני.

נסיבותיו אשר אינן קשורות בעבירה.

הנאשם יליד 1988. מטעוני ב"כ עלה, כי הוא גרוש ואב לילדה. אעיר, כי עיון במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ הנאשם במהלך הטעונים, עולה בבירור דאגתו של הנאשם לבתו, באופן נוגע ללב.

הנאשם הודה במיוחס לו עוד בחקירתו במשטרה וכן בבית המשפט. יש בכך כדי ללמד על חרטתו והפנמתו את הפסול שבמעשיו.

ביום 27.2.13 הודה והורשע בעבירות של החזקת רכוש שהושג בפשע והחזקת רכוש חשוד כגנוב. הודאתו באה במסגרת הסדר טעון, בו הוסכם בין הצדדים כי יגזר עליו עונש של שלושה חדשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. באותו תיק היה הנאשם משוחרר בתנאים והעבירה בתיק שבפני בוצעה בפרק הזמן בו המתינו הצדדים לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

כמו כן לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעבירה של החזקת סמים לצריכתו העצמית בלבד, אך לא נתתי לענין זה משקל ממשי.

ממסמכים שהוגשו על ידי ב"כ הנאשם עולה, כי מלבד הנאשם היה בפרשה חשוד נוסף, אשר נגדו לא הוגש כתב אשום.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את נסיבותיו האישיות של, הודאתו המיידית וחרטתו.

עם זאת, ראיתי חומרה רבה בכך שהנאשם ביצע העבירה בפרק הזמן שבין הודאתו בתיק אחד לגזירת ענשו. בית המשפט דחה מועד הטעונים לעונש על מנת לאפשר לנאשם לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות ולא על מנת לאפשר לו לבצע עבירות נוספות על אלה בהן הורשע.

לא ראיתי לתת משקל לעובדה שהיה בתיק מעורב נוסף, לגביו לא הוגש כתב אישום. על סמך החומר שהוגש לי אין בידי לקבוע כי היה מקום להגיש כתב אשום נגד המעורב הנוסף. מקל וחומר שאין בידי לקבוע כי ההחלטה שלא להגיש נגד אותו מעורב נבעה ממניעים שאינם ענייניים.

לאור כל אלה, העונש אותו אגזור על הנאשם יהיה בצדו הנמוך של מתחם הענישה, אך לא בתחתיתו.

סיכום

גוזר על הנאשם את הענשים הבאים:

  1. ארבע עשר חדשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום מעצרו, 27.5.13.
  2. שבעה חדשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו.
  3. שלושה חדשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא עוון או עבירה של החזקת כלי פריצה תוך שלוש שנים מיום שחרורו.
  4. פיצוי למתלונן דן אודנהיימר, עד תביעה מס' 1, בסך 50,000 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 1.1.14.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
20/10/2013 הוראה לקורבן/מתלונן להגיש פרטי מתלונן ירון מינטקביץ צפייה