לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

1. המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה שטר חוב עליו חתומה המבקשת כערבה. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 3.8.05.
2. ביום 2.6.13 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת, כי בשנת 2003 פנתה אליה החייבת העיקרית בתיק ההוצאה לפועל וביקשה ממנה לחתום כערבה על שטר החוב. באותה תקופה סבלה המבקשת מדכאון קליני והיתה מטופלת וכן היה לה איחוד תיקים בהוצאה לפועל. למרות זאת, הסכימה המבקשת בתמימותה לחתום על שטר החוב. בשנת 2005 כאשר עזבה החייבת העיקרית את הדירה נפתח תיק ההוצאה לפועל בשל אי תשלום דמי שכירות עבור חודש ודירה לא צבועה. התיק נפתח כנגד החייבת, המבקשת וערב נוסף. כאשר קיבלה המבקשת לידיה את האזהרה, יצרה קשר עם החייבת העיקרית וזו אמרה לה כי היא תסדיר את העניין מול המשיב וכי המבקשת אינה צריכה לשלם דבר. המבקשת אשר אותה עת היתה מצויה בטיפול במחלתה הנפשית ושרויה במצב כלכלי קשה סמכה על דברי החייבת העיקרית ועל כן לא הגישה התנגדות. מאז נפתח התיק בשנת 2005, לא ידעה המבקשת כי זה נותר פתוח וסברה כי נסגר. נודע למבקשת כי התיק פתוח רק בחודש אפריל 2013 כאשר קיבלה הודעה על הטלת הגבלות. המבקשת פנתה לחייבת, ואז התברר לה כי התיק נותר פתוח וכי החייבת העיקרית לא הסדירה את תשלום החוב. בנוסף, במהלך כל השנים פעלה המבקשת לסגירת תיקי ההוצאה לפועל שהיו פתוחים נגדה ותיק זה לא עלה, שכן לא צורף לתיק האיחוד של המבקשת.
4. המבקשת טוענת כי במהלך כל השנים מאז פתיחת התיק ועד שנת 2011, לא נקט המשיב בכל פעולה ואף לא המציא אזהרה לערב הנוסף. המשיב ישן על זכויותיו משך שנים ולא נקט בפעולות על מנת לגבות את החוב מהחייבת העיקרית, עד שבסופו של יום הוכרזה החייבת העיקרית פושטת רגל. בשל העובדה שהמשיב לא נקט בפעולה כלשהי משך 8 שנים עומדת יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל על סך של 181,327 ₪. כיום יוצא שתיק ההוצאה לפועל נותר כבעיה הבלעדית של המבקשת וזאת באשמתו של המשיב, אשר לא טרח לגבות את החוב מהחייבת העיקרית, לא הגיש תביעת חוב בתיק הפש"ר של החייבת העיקרית, לא המציא את האזהרה לערב הנוסף ולא ניסה לגבות את החוב משך כל השנים. מכאן שיש להעמיד את החוב על הסכום בו נפתח ולהורות על ביטול הפרשי ההצמדה והריבית בתיק ההוצאה לפועל. לבסוף, טוענת המבקשת כי החייבת העיקרית אמרה לה כי הותירה חוב בסך של 4,000 ₪, ועל כן לא ברור כיצד תיק ההוצאה לפועל נפתח על סכום של 51,147 ₪.
5. המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב, כי המבקשת לא הצביע על טעם מיוחד להארכת המועד, כאשר מדובר בהתנגדות שהוגשה בחלוף 8 שנים לאחר המצאת האזהרה. עוד טוען המשיב כי פנייתה של המבקשת לחייבת העיקרית אינה רלבנטית, שכן היה עליה להסדיר את תשלום החוב בתיק. המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת לא הציגה טענת הגנה בפני התביעה וכי הגיעה מרצונה החופשי לחתום על שטר החוב.
6. בתשובה טוענת המבקשת כי תיק ההוצאה לפועל נפתח על סכום הרבה יותר גבוה מהחוב של החייבת העיקרית.
7. המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
8. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
9. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
10. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
11. במקרה זה, המבקשת טוענת כי לא הגישה את ההתנגדות במועד כיוון שפנתה לחייבת העיקרית וזו אמרה כי תפעל להסדרת החוב מול המשיב. המבקשת סברה כי העניין סודר והואיל והמשיב לא נקט נגדה הליכים משך שמונה שנים וישן על זכויותיו, הרי שלא היתה מודעת לקיומו של התיק. הגם שהתנהגותה של המבקשת אינה נקייה מפגמים, שכן היה עליה לוודא כי תיק ההוצאה לפועל נגדה נסגר, הרי שניתן לומר שמדובר בטעות אנוש שאינה גובלת בזלזול ואשר ניתן לתקנה על ידי פסיקת הוצאות.
12. אשר לטענות שמעלה המבקשת בהתנגדות עצמה, הרי שטענות המבקשת הנוגעות להתנהלות המשיב לאחר שהומצאה לה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ובכלל זה הטענה שהמשיב ישן על זכויותיו משך כל השנים ולא פעל לגביית החוב מהחייבת העיקרית וכן הטענה הנוגעת לחיובי הריבית וההצמדה שנצברו משך השנים אין מקומן בבקשת התנגדות, כי אם בבקשה בטענת "פרעתי" (ראו והשוו: בר"ע 87/72 אלבוים נ' אפשטיין, פ"ד כו(2) 145; ש' קטוביץ, סוגיות נבחרות בדיני הוצאה לפועל, תשס"-2009, עמ' 69). הטענה היחידה העשויה להקנות למבקשת הגנה בפני התביעה, ואשר מקומה בהתנגדות לביצוע השטר, היא טענת המבקשת כי שטר החוב נפתח על סכום גבוה מהחוב האמיתי שהיה קיים לחייבת העיקרית. הואיל וטענה זו עשויה להקים למבקשת הגנה לכאורה בפני התביעה והואיל ואין פוסלים בשלב זה טענה מטעמים שבהוכחה, ניתנת למבקשת רשות להתגונן בטענה זו בלבד. יחד עם זאת הואיל והמבקשת טוענת בתצהירה כי לחייבת העיקרית היה חוב בסכום של 4,000 ₪, הרי שיש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה כספית.
13. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות, הרי שיש לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לה רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלה באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 1,500 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. כמו, כן על המבקשת להפקיד סכום של 4,000 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לקבלת ההתנגדות. על המבקשת להפקיד את הסכומים שצוינו בקופת בית המשפט , בתוך 30 יום, שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
14. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, תינתן למבקשת רשות להתגונן ויעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל כנגד המבקשת.
15. לנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.