בתובענה שבנדון התקיים דיון במעמד הצדדים ביום 19.05.2014 בסיומו נקבע כי יינתן פסק דין ויישלח לצדדים.

בבקשה שבפני עותרת התובעת לדחות את התביעה ללא צו להוצאות וזאת לאחר שבסיום הדיון סרבה לכך. לטענת התובעת היא היתה בסערת רגשות ועל כן סרבה וכעת היא מבקשת כי התביעה תדחה ללא צו להוצאות בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה.

משהצדדים התייחסו לאפשרות זו בדיון שהתקיים ביום 19.05.2014 וטענותיהם הועלו על הכתב לא מצאתי כי יש לבקש תגובתם של הנתבעים לבקשה.

אין חולק כי התובעת רשאית בכל שלב לבקשת דחיית תביעתה ועל כן יש להיעתר לבקשה וכך אני מורה.

אשר נותר להכרעה הוא שאלת ההוצאות.

בעניין זה אני סבורה כי משעה שלשני הצדדים נגרמו הוצאות, ולאחר שרק לאחר הגשת התביעה סופקה המיטה הטיפולית אשר הוזמנה על ידי התובעת, ומאשר שאין לומר כי התביעה משוללת עילה מיסודה כלפי מי מהנתבעים, בשים לב לידיעותיהם במועד ביצוע העיסקה איני מוצאת מקום לחייב את התובעת בהוצאות מי מהנתבעים.

סוף דבר, אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.