1. בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב, זאת לאחר שקטנוע בבעלות המבקש הושבת למשך 30 יום ע"י הקצין הפוסל בגין חשד שנעברה באמצעותו עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

2. כעולה מחומר הראיות, ביום 3/6/13 בשעה 16:30 נהג בקטנוע אדם אשר אינו מורשה לנהיגה.

3. המבקש עותר לביטול הפסילה. מציין כי מדובר בקטנוע המשמש אותו בעבודתו בפיצרייה, ומציין כי הקטנוע נלקח ללא ידיעתו והסכמתו.

4. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. מציין כי מדובר בעבירה חמורה, וכי העבירה בוצעה היות והמבקש פעל בחוסר אחריות וברשלנות.

5. עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד כי בוצעה באמצעות הקטנוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

נהג הקטנוע מציין מיד בפרטי נסיבות הדו"ח כי הוא מצטער ומתחרט על מה שעשה, וכי הוא לומד בימים אלו נהיגה על מנת להוציא רישיון נהיגה.

כמו כן, בדו"ח העיכוב מציין הנהג כי הוא עובד כשליח על הקטנוע, ולומד נהיגה.

6. משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד כי בוצעה באמצעות הקטנוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, הרי שנותרה שאלה נוספת לברור, והיא: האם בעל הקטנוע, המבקש, עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה?

7. המבקש הופיע בפני בית המשפט וציין כי מפתחות הקטנוע נמצאים באופן קבוע במתג (סוויץ') ההפעלה, ולכן נהג הקטנוע עשה שימוש בקטנוע מבלי שהמבקש ידע על כך.

השארת מפתחות הקטנוע במתג ההפעלה מאפשרת, למעשה, לכל עובר אורח לעשות שימוש בקטנוע מבלי שהמבקש יכול לפקח ולדעת האם הנהג מורשה לנהיגה. התנהגות זו של המבקש הינה התנהגות רשלנית, אשר מלמדת על כך שלא רק שלא עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה, אלא שהתנהגותו זו הינה "פרצה הקוראת לגנב".

8. המבקש ציין בפני בית המשפט כי הוא אינו מכיר את הנהג אשר עשה שימוש בקטנוע מבלי שאחז ברישיון נהיגה. המבקש הוסיף וציין כי הקטנוע משמש אותו במסגרת עבודתו בעסק הפיצרייה, ובאמצעותו מתבצעים משלוחים לבית הלקוחות. עיון בדו"ח העיכוב מלמד כי תגובתו של הנהג לביצוע העבירה היא: "אני עובד כשליח על הקטנוע...".

תגובתו של נהג הקטנוע עומדת בסתירה להצהרתו של המבקש בפני בית המשפט, ועולה ממנה כי הנהג עובד כשליח בפיצרייה. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי גירסת המבקש הינה גירסה מהימנה, וכי הוא לא הכיר כלל את נהג הקטנוע, ולא נתן לו את הסכמתו לעשות שימוש בקטנוע. מחומר הראיות עולה כי המבקש העסיק את הנהג כשליח בפיצרייה שבבעלותו.

9. המבקש טוען כי הוא לא הכיר את הנהג אשר עשה שימוש בקטנוע ללא רישיון נהיגה, אך יחד עם זאת, הוא לא מצא לנכון להגיש תלונה במשטרה כנגד אותו נהג בגין שימוש בקטנוע ללא היתר. גם נתון זה, יש בו כדי להחליש את גרסת המבקש לפיה לא הכיר כלל את נהג הקטנוע, ולא ידע כי הוא אינו אוחז ברישיון נהיגה. אם כך היו פני הדברים, הרי שעל המבקש היה להגיש מיד תלונה במשטרה, ולדווח על שימוש שלא כדין בקטנוע.

10. לסיכום, התנהגותו של המבקש הינה התנהגות רשלנית, ולא נראה כי הוא עשה את שנדרש ממנו על מנת למנוע את ביצוע העבירה, ומחומר הראיות אף עולה כי ייתכן ואף "עצם את עיניו", ואפשר את ביצועה של העבירה.

11. משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד כי בוצעה באמצעות הקטנוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, ומשמצאתי כי המבקש לא עמד בדרישות החוק, ולא עשה כדי למנוע את ביצוע העבירה, הרי שלא נראה כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, ודין הבקשה להידחות.

12. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

חומר החקירה יוחזר למשיבה באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.