לפני: כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

<#2#>

נוכחים:

המערער בעצמו

ה

ב"כ המשיבה – עו"ד מיכל גל

מערער 1 - נאשם עמאד עמלה

פרוטוקול

המערער (משיב לשאלות בתרגום של כב' השופט קרא): יש לי בעיית שמיעה. אני נמצא פה היום לבקש הקלה בעונש. האם עוה"ד שלי הגיעה?

בית המשפט: עוה"ד לא הגיעה.

בית משפט שואל את המערער האם הוא רוצה לטעון לבד או שהוא רוצה לדחות כדי להסדיר ייצוג, אבל אז הדחיה תהיה לאחר הפגרה והתאריך הנדחה יהיה קרוב לתאריך שבו הוא אמור לסיים את מאסרו?

המערער: אני רוצה לטעון לבד.

אני מצטער. אני מבקש סליחה מבית משפט. התיק הזה כבר 5 שנים. בתקופה הזאת אני התחתנתי. אני עובד כמסגר בעיר שבה אני חי. יש לי גם קיוסק כזה קטן. אני רוצה להישאר שם ולחיות שם.

עו"ד גל: על-פי רישומו הפלילי של המערער נדון ב- 6.1.10 ל- 4 חודשי מאסר בפועל בגין שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק עם עבירות נלוות של הפרעה לשוטר בשימוש בכח ובאיומים. הוא שוחרר ב- 14.2.10. העבירה נשוא התיק הזה נעברה 7 חודשים אחרי שהשתחרר ממאסרו.

אני לא מוצאת שום טעות בגזר הדין, למעט אולי חפיפת 3 חודשים מתוך ה- 4 של מאסר על תנאי שהופעל, מה שלמעשה ביטל את ה- 3 חודשים. באופן מעשי המערער מרצה 4 חודשים על התיק הזה ועוד 4 חודשים חוב קודם.

אני מזכירה שלצד העבירה של קבלת רכב גנוב המחוקק קבע עונש של 7 שנות מאסר וזו עבירת פשע במסגרת הפרק המחמיר על עבירות רכב, בשל הנפיצות הרבה של העבירות, הקלות היחסית לבצע אותן והנזק האדיר שהן גורמות לציבור.

בית משפט קמא קבע מתחם של 7-20 חודשי מאסר כאשר הוא משקלל את כל העבירות יחדיו. המדובר במתחם סביר בהתחשב בכל הנסיבות שהיו. בית משפט במסגרת מתחם זה קבע את העונש בצד הנמוך והעונש נוטה לקולא.

שמענו מהמערער שהוא עובד כמסגר וזו פעם ראשונה ששמעתי זאת.

<#6#>

פסק דין

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בעבירות כדלקמן: קבלת רכב גנוב, כניסה לישראל שלא כחוק וכן החזקת נכס חשוד כגנוב. כל העבירות הללו גם יחס מתייחסות לפרק הזמן שבין ה-

3.9.10 ועד 5.9.10. הרכוש הגנוב שמדובר בו הינו שני זוגות אופניים שלגביהם כאמור הנסיבות מצביעות כי יש חשד שהם גנובים.

אנו רואים לציין כי המערער היה מיוצג בבית משפט קמא, אנו רואים להדגיש זאת משום שבדיון בפנינו לא היה המערער מיוצג וביקש לטעון לעצמו.

בגזר דין מנומק הטיל בית משפט קמא (כב' השופט מ' פלד ס"נ) על המערער את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי באשר לעבירות על-פי סעיף 413 לחוק העונשין, 6 חודשי מאסר בגין שהייה בלתי חוקית לישראל, קנס בסך 4,000 ₪ וכן פיצוי למתלונן בתיק זה בסך 3,000 ₪.

נגד המערער היה תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 4 חודשים. בית משפט קמא קבע כי הוא ירוצה באופן ש- 3 חודשים ממנו ירוצו בחופף למאסר שהוטל בתיק הנוכחי וחודש אחד יהיה במצטבר, התוצאה הכוללת היא כי על המערער לרצות 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו.

על הענישה הערעור בפנינו.

ציינו כבר לעיל כי המערער היום ביקש לטעון לעצמו. אפשרנו את הטיעון, הגם שלא הוגשו נימוקי ערעור. לגופו של ענין לא היה בפי המערער שום נימוק של ממש המצביע על שגגה שנפלה מעם בית משפט קמא, שמכוחה אמורה ערכאת הערעור להתערב.

את העבירות הנוכחיות ביצע המערער 7 חודשים בלבד לאחר שהשתחרר ממאסר קודם. ניתן היה לצפות כי תקופת המאסר הקודמת תטביע את בו את חותמה לתקופה מעט ארוכה יותר. לא כך ארע בפועל ונראה כי המערער פירש לא נכון את היחס הסלחני בתיק הקודם.

באשר לעבירות נשוא כתב האישום הנוכחי: מדובר בעבירות נפוצות וחמורות כאחד. הענישה שקצב המחוקק לצידה של העבירה של קבלת רכב גנוב היא 7 שנות מאסר. ללמדך מה החומרה שייחס לה המחוקק והתובנה כי הדרך היחידה להילחם בעבירה זו היא באמצעות ענישה משמעותית. למותר לציין, כי את הנזק בגין ריבויין של עבירות הרכב סופג כל אחד מיחידי הציבור דרך תעריפי ביטוח הרכב המוטלים עליו. למערער הרשעות קודמות, לרבות מאסר על תנאי ועובדה זו לא הרתיעה אותו מביצוע עבירות נוספות. את עבירות הרכוש ביצע המערער תוך שהוא שוהה בארץ שלא כחוק וגם בכך נופך של חומרה.

התוצאה היא כי לא ראינו לנכון להתערב. גזר הדין מתון. חסד נעשה עם המערער בכך שבית משפט הפעיל את המאסר על תנאי רובו בחופף למאסר שהוטל בתיק הנוכחי.

אנו דוחים את הערעור.

<#3#>

ניתן והודע היום ד' אב תשע"ה, 20/07/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סימונה אלפסי