1. לפניי תביעת שיבוב, על סך 8,337 ₪, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת, מ.ר. 93-001-66, על ידי התובעת (להלן: "רכב המבוטחת"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.1.13. הצדדים נחלקו ביניהם הן בשאלת האחריות לתאונה, והן בשאלת הנזקים שנגרמו לרכב המבוטחת.

2. נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

3. בכתב התביעה טענה התובעת, כי התאונה אירעה בשעה שרכב המבוטחת נסע בנתיב נסיעתו עת נפתחה דלת רכב הנתבעת, מ.ר. 67-967-18 (להלן: "רכב הנתבעת") וכתוצאה מכך נפגע רכב המבוטחת ונגרמו לו נזקי רכוש שנאמדו בחוות דעת שמאי מטעם התובעת בסך 8,337 ₪ (להלן: "התאונה").

4. בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת נטען, כי עת עמד רכב הנתבעת בחניה בעצירה מוחלטת, לפתע סטה רכב המבוטחת מנתיבו ופגע בדלת רכב הנתבעת.

5. במהלך הדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים מיום 9.7.2015 נשמעו עדי הצדדים והוגשו ראיות. ת/1 - הודעה על תאונת דרכים. נ/1 – הודעה על קרות תאונה. נ/2 - תמונות כלי הרכב המעורבים ממקום התאונה.

עדי התובעת:

5.1 ע/ת 1 - גב' הלנה פקולה, נוסעת ברכב המבוטחת, אשר העידה אודות נסיבות התאונה. לדבריה, בעת נסיעה ברחוב אורוגאיי במהירות של 30 קמ"ש בנתיב נסיעתם ברחוב צר בו חונות מכוניות בצידי הדרך, לפתע שמעה חבטה והבחינה, כי נהג רכב הנתבעת פתח את הדלת ופגע בכנף הימנית קדמית של רכב המבוטחת. לדבריה, לא ראתה, כי הדלת נפתחה לפני מועד הפגיעה. בחקירתה הנגדית השיבה, כי המכה הייתה בצד ימין של הרכב.

5.2 ע/ת 2 - גב' מרינה סלגניק, נהגת רכב המבוטחת. לדבריה, בעת שנסעה בנתיב נסיעתה, לפתע הבחינה בפלג גופו האחורי של נהג רכב הנתבעת כשהוא מתכופף לתוך הרכב על מנת לחפש משהו ברכב. נהג הנתבעת פתח את הדלת תוך כדי שהוא נע אחורנית. הדלת פגעה בצדו הימנית של רכב המבוטחת. בחקירתה הנגדית, אישרה העדה, כי רכב אחר נסע ממולה בנתיב הנגדי ואולם, טענה, כי הינה נהגת מנוסה הנוסעת בזהירות כאשר דלת רכב הנתבעת נפתחה לכיוונה בחדות.

עד הנתבעת:

5.3 ע/ה – מר שמעון אמסלם, נהג רכב הנתבעת העיד בפניי אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריו, עזר לאחותו להעביר דירה באמצעות רכבו, כאשר נותר מספר בודד של חפצים שהיה צריך להעבירם באמצעות רכבו. לטענתו, החנה את רכבו בצד ימין של הכביש לצורך כך. עם סיום העמסת החפצים ברכב, בטרם פתח את דלת הרכב, הסתכל שאין רכבים הנוסעים בכביש, פתח את הדלת עד הסוף והתכופף לצורך סידור החפצים במושב שליד הנהג. עם סיום סידור החפצים והכיסא, בעת שביקש להסתובב על מנת להיכנס לרכב, קיבל מכה בקרסול כף רגל שמאל והבחין שדלת הנהג נפתחה יותר ממה שהיא רגילה בזווית של כ-80 מעלות כתוצאה מהתאונה. לדבריו, הדלת הייתה פתוחה כ-10 עד 15 שניות עובר למועד התאונה. בחקירתו הנגדית, אישר, כי פתיחת הדלת לכיוון הכביש לצורך סידור החפצים ברכב, תחת פתיחת הדלת הנמצאת בצד השמאלי של הרכב, עלולה להיות מסוכנת לעוברים ושבים, אך לטענתו, הסתכל טוב מאוד בטרם פתח את הדלת. כמו כן, אישר, כי מדובר ברחוב צר.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, בחנתי ראיות הצדדים ושמעתי עדויותיהם וטיעוניהם, מצאתי שיש להעדיף את גרסת התובעת לנסיבות התאונה על פני גירסת הנתבעת, ולפיכך מצאתי שיש לקבל את התביעה בעיקרה. להלן נימוקיי.

6.1 הן על פי עדויות התובעת והן על פי עדות נהג הנתבעת, עסקינן בתאונה שנגרמה כתוצאה מדלת שנפתחה על ידי נהג הנתבעת ולא כגרסת הנתבעת בכתב ההגנה, כתוצאה מסטייה מנתיב נסיעה של רכב התובעת.

6.2 עיון במוקדי הנזק (נ/2) מלמד, כי לרכב התובעת נגרם נזק בצד הימני קדמי (לא חזית) בכנף ובמראה הימנית ואילו הנזק לרכב הנתבעת נמצא בסמוך לידית הדלת הקדמית בצד החיצוני. אף מוקדי הנזק תומכים בגירסת התובעת שאם לא כן, היה ניתן לצפות לנזק בחזית הימנית של רכב התובעת.

6.3 אומנם נמצאה סתירה מסויימת בין עדותה של עת/1 - הלנה פקולה לבין אחותה עת/2 מרינה סלגניק באשר לנסיבות פתיחת הדלת, כאשר גב' פקולה העידה, כי הדלת הייתה סגורה ולפתע נפתחה ואילו גב' סלגניק העידה, כי הדלת הייתה פתוחה עובר למועד התאונה. עם זאת, נוכח עדותו של נהג הנתבעת, מר מר שמעון אמסלם, ותיאור הנסיבות על ידי שני הנהגים המעורבים עולה, כי עסקינן בתיאור זהה ביסודו. על פי עדויות הנהגים המעורבים, נהג הנתבעת פתח את דלת רכב הנתבעת ועמד עם גבו לכיוון הכביש כאשר התכופף לרגע לסדר את כיסא הנהג על מנת להתיישב ולהתחיל בנסיעה ומשביקש לשוב ולהסתובב על מנת להיכנס לרכב אירעה התאונה. המחלוקת הנעוצה, איפוא, בין הצדדים הינה האם בעת שמר אסמלם הסתובב לקראת כניסה לרכב, הדלת כבר הייתה פתוחה לרווחה באופן מלא או שמא הדלת הייתה פתוחה למחצה וכאשר ביקש להיכנס פתח אותה לרווחה ויצר זווית רחבה יותר על מנת להיכנס ותוך כדי כך צידי הדלת נכנסו לנתיב נסיעת רכב התובעת דבר שגרם לתאונה. כאמור, נוכח הממצאים והראיות סבורני, כי יש להעדיף גירסת נהגת התובעת על פני גירסתו של נהג הנתבעת.

6.4 תקנה 80 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 - מחייבת באחריות את פותח הדלת. מדובר באחריות קפידה ובנסיבות כפי שפרטתי נופלת האחריות לאירוע התאונה לפתחו של עד הגנה 1 אשר לא ציית לתקנה 80 באופן מלא, פתח את הדלת בחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת.

6.5 עם זאת, מצאתי להשית על נהגת התובעת אשם תורם בשיעור 15% נוכח היעדר זהירות מירבית תוך אי לקיחה בחשבון באופן מספק, את העובדה, כי הדלת עשויה להיפתח לרווחה עת מבקש הנהג להיכנס לתוכו.

7. אשר לנזקים, מצאתי שהתובעת הוכיחה את נזקיה כנדרש, התובעת הציגה חוות דעת שמאי המפרטת את הפגיעה ואת הנזקים כאחד וכן, את תעודת הזיכוי של המבוטחת בסכום זה, בעוד שהנתבעים טענו כנגד שיעור הנזקים טענות בעלמא.

8. סוף דבר: דין התביעה להתקבל בחלקה. הנתבעת תשלם לתובעת 85% מסכום התביעה בתוספת הוצאות משפט בדמות אגרת בית משפט, שכר בטלת העד, ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לצדדים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים.