זוהי תביעה קטנה בסך של 30,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע, שהינו הבעלים של עסק בשם "הדס מערכות סינון".

טענות התובע

התובע טוען כי ביום 4.12.12 הוא רכש מן הנתבע מערכות סינון מים - מכשיר אוסמוזה הפוכה ומגן אבנית לבית. כשהטכנאי הגיע התברר כי יש פחות חלקים ממה שהובטח והיה צורך להביא את החלקים ביום אחר. הטכנאי לא היה מקצועי וההתקנה הייתה לקויה - הוא לא פתח את המכשיר ולא היו מים במתקן במשך שבוע, הוא לא ניקה את המכשיר לפני השימוש ולא נתן הסבר על השימוש במכשיר, הוא לא חיבר את המכשיר למתקן מים שקיים מעל לשיש, דבר שסודר רק על ידי מתקין שהגיע לבית התובע פעם נוספת. בנוסף, למסנן האבנית חובר צינור באורך של מעל מטר, דבר שהיקשה על סגירת דלת הארון בו הותקן. המתקין אמר כי הצינור יתגמש בתוך מספר ימים אך זה לא קרה, והמתקין הנוסף שהגיע מטעם הנתבע סובב את הצינור בצורה טובה יותר, כך שהדלת נסגרה. ההגעה של הטכנאי השני, לתיקון הבעיות, לקחה מעל לשבוע ימים וזאת בטענה שהנתבע שולח טכנאים לצפון רק פעם עד פעמיים בשבוע, דבר שלא הוסבר לתובע כאשר רכש את המכשיר. כאשר הטכנאי השני הגיע, הוא תיקן רק חלק מן הליקויים של הטכנאי הראשון וכעבור שעתיים מעזיבתו נוצרה הצפה בבית התובע, המים יצאו מן המכשיר לתוך הארון ומשם לרצפה. הטכנאי טען כי הצינור התפוצץ ומיד יסדרו את זה, אך מדובר בזמנו של התובע ובניקיון שלו ובנזק לארון שלו. במקרה נוסף, התעורר התובע בבוקר וגילה שכל המטבח שוב מוצף בימים, הפעם הוא ידע כי עליו לסגור את ברז האוסמוזה ושוב חיכה מספר ימים עד שיגיע טכנאי (שלישי במספר) לסדר את הבעיות.

לאחר ההצפה הראשונה, פנה התובע לנתבע וביקש "לבטל את המכשיר", אך נאמר לו כי עוד באותו יום יחזור טכנאי לסדר את הבעיות. לאחר ההצפה השנייה שוב פנה התובע וביקש לבטל את המכשיר ולקבל את כספו בחזרה, אך הנתבע התנה זאת בתשלום סכום מופרז.

התובע טוען על מנת שהמוצר יתפקד כראוי הוא נאלץ לעבור 3 טכנאים ולהסכים להתקנת חלקים לא רלוונטיים למוצר - מקטין לחץ, למרות ששני טכנאים טענו שאין צורך בכך.

התובע פנה לנתבע ודרש לבטל את התשלום עבור ביטוח המכשיר, אך הנתבע סרב בטענה שהטכנאים הגיעו לבתי התובע והתקינו לו מקטין לחץ. התובע פנה שוב ונאמר לו שהמנהל יחזור אליו, אך הוא לא חזר ולכן התובע המשיך לשלוח בקשות בפקס ובאימייל לבטל את הביטוח, מה שלא נעשה.

טענות הנתבע

הנתבע מבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות. לטענתו, התובע רכש את המוצרים האמורים ביום 1.11.12 ואלה הותקנו בביתו ביום 5.11.12. ההתקנה בוצעה כהלכה ובמהלכה התובע קיבל הסברים על תפקוד ותפעול המכשיר. התובע בחר להצטרף למסלול שירות, במסגרתו קיבל אחריות בביתו ומסננים לתקופה של 3 שנים, בתמורה לסך של 59 ₪ בחודש.

ביום 6.11.12, התלונן התובע כי לא יוצאים מים ממערכת הסינון. עוד באותו יום נשלח טכנאי לבית התובע וגילה לתדהמתו כי במקום קיים מיניבר שלא הנתבעת התקינה או מכרה לתובע. הטכנאי נענה לדרישת התובע וחיבר את מערכת האוסמוזה למיניבר על מנת לרצותו. הנתבע לא היה חייב לעשות והוא אף לא חייב את התובע בגין ביקור הטכנאי.

ביום 16.11.12 - יום ו' בשעה 12:40, ביקש התובע לבטל את העסקה וזאת עקב טפטוף ונראות מגן האבנית המצוי ליד שעון המים. הוסבר לתובע כי מדובר בתקלות בנות פתרון וכי ישלח אליו טכנאי לשם כך והתובע התרצה. מאחר והתובע לא יכול היה לקבל את הטכנאי בביתו ביום א', תואם מועד ליום ב' 19.11.12 ובינתיים הונחה התובע לסגור את ברז הזנת המים למערכת הסינון. הטכנאי שביקר בבית התובע מצא כי יש טפטוף ולא זיהה כל נזק במקום או סימפטום כלשהו להצפה, כטענת התובע. התקלה תוקנה תוך שהותקן אצל הנתבע מקטין לחץ בלא שחויב על כך, על מנת להותירו מרוצה.

מספר חודשים לאחר מכן - בחודש מרץ 2013, יצר התובע קשר עם הנתבע וטען לטעם לוואי במים. נציג שנשלח אליו מצא כי המוצר תקין וללא דופי. לאחר ביקורו אצל התובע, ביקש התובע לבטל את מסלול השירות. הוסבר תובע כי במקרה כזה, עליו לשלם עבור ביקורי הטכנאים מהם נהנה וכן עבור מקטין לחץ שהותקן אצלו על ידי הנתבעת ללא תשלום. התובע לא חזר לנתבע בעניין עד להגשת התביעה בחודש יוני 2013.

לאחר הגשת התביעה יצר הנתבע קשר עם התובע לשם בירור טענותיו ובניסיון להגיע לאיזושהי פשרה, אך התובע דרש פיצוי של 30,000 ₪. זאת כאשר עלות המערכת שקנה, כולל התקנתה, הינה 1,900 ש"ח ואף שהתובע כבר ניצל 9 חודשים של שירות.

הנתבע טוען כי כל פניות התובע נענו בזמן מכובד שנע בין שעות בודדות ליום אחד בלבד. הוסבר לתובע כבר במעמד הרכישה כי השירות במקום מגוריו ניתן יומיים בשבוע ובמקרים דחופים - כפי שארע עם התובע ביום 6.11.12, ניתן השירות עוד באותו יום.

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו ולאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק דין זה בצורה תמציתית.

התובע, הנושא בנטל ההוכחה, לא הוכיח כי בנסיבות העניין יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כלשהו.

ראשית, התובע הגיש תביעתו זו על סכום של 30,000 ₪ וזאת בלא שפירט ולו פירוט מינימאלי של הסעד המבוקש, של מרכיביו ושל הנזק שלטענתו נגרם לו ובלא שהגיש ולו בדל של ראיה לנזק או לסכום הנתבע.

באשר למחדלי הנתבעת, עליהם עמד התובע - גם בעניין זה התובע לא הוכיח כי הנתבעת פעלה שלא כדין:

התובע לא פירט אילו חלקים לא סופקו לו עם ההתקנה ומכם מקום הוא מאשר כי חלקים אלו סופקו לו לאחר מכן.

התובע איננו מפרט כדבעי את המועדים המדויקים בהם אירעו האירועים להם הוא טוען. על פי התיעוד שצירך הנתבע, שלא נסתר על ידי התובע, ביום 15.11.12 התלונן התובע כי הטכנאי שהיה אצלו לא חיבר את האוסמוזה למתקן המים הקיים בבית התובע וכן הוא התלונן כי מגן האבנית לא הותקן טוב בארון והברזים לא נפתחו, ועוד באותו טכנאי מטעם הנתבע הגיע סידר זאת.

ביום 16.11.12 - יום ו' בצהרים, שלח התובע הודעה בה ביקש לבטל את העסקה, נעשה ניסיון לחזור אליו אך הוא לא ענה לטלפון. לאחר מכן תואמה עמו הגעת טכנאי ליום 19.11.12 ואז תוקנה הנזילה. גם בהמשך ואף לאחר הגשת התביעה המשיך התובע להשתמש בשירות הנתבעת, מה שמחזק את טענת הנתבע כי בסופו של דבר התובע חזר בו מדרישתו לבטל את העסקה.

באשר לנזילת המים - מעדויות הצדדים עלה כי דובר בטפטוף מן המערכת, שכאמור תוקן על ידי הנתבע, כאשר התובע לא הציג כל ראיה שהיא להצפה הנטענת בבית ולנזק כלשהו שנגרם לו עקב אותה נזילה, וטענותיו בעניין זה הועלו בעלמא.

התובע המשיך לשלם עבור השירות מספר חודשים נוספים, היינו - בהתנהגותו הוא המשיך לקיים את החוזה ולא עמד על ביטול העסקה. זאת עד לחודש מרץ 2013, שאז התלונן על טעם לוואי במים. הנתבע שלח טכנאי לבדיקת טענה זו והטכנאי מצא כי המכשיר תקין. או אז ביקש התובע לבטל את הסכם השירות, אך נענה כי במקרה כזה יהא עליו לשאת בעלות ביקורי הטכנאי ובעלות מתקין הלחץ שסופק לו ללא תשלום. בעניין זה סבורני כי לא היה מקום להתנות את ביטול הסכם השירות בתשלום עבור ביקורי הטכנאי, הן מן הטעם שעד לאותו מועד שילם התובע את התשלום החודשי עבור השירות והן מן הטעם שהטכנאי נשלח לבית התובע בשל תקלות כדוגמת טפטוף מן המערכת ולא בשל טענות סרק כטענת הנתבע.

יחד עם זאת וגם במקרה זה, התובע בחר להמשיך ולצרוך את השירות מן הנתבע, וזאת, על פי הודאתו, גם לאחר הגשת התביעה. בנסיבות אלה ומשלא נגבה מן התובע תשלום עבור ביקורי הטכנאי או עבור מקטין הלחץ שסופק לו, אין מקום לחיוב הנתבע בפיצוי התובע.

על פי המועדים שצוינו על ידי הנתבע ושלא נסתרו על ידי התובע, עולה כי הנתבע עמד בהתחייבותו על פי הסכם השירות ושלח לבית התובע טכנאי בסמוך לקריאות התובע שנתקבלו אצלו, בטווח זמנים של שעות ועד ל - 3 ימים (במקרה בו הקריאה בוצעה ביום ו' בצהריים). בנסיבות אלה, אין בעובדה שטכנאי הנתבע עובדים רק יומיים בשבוע באזור זה, כדי להצביע על הפרת הסכם השירות מצד הנתבע.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית. יחד עם זאת ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.