חברת דואר ישראל בע"מ המבקשת

-

רוני חיים מסיקה המשיב

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה ברוינר ישרזדה ונציג הציבור מר חיים עזר שוחט; סע"ש 10240-04-13) מיום 23.5.2013, בה התקבלה בקשת המשיב למתן צו המורה על ביטולה של החלטת ועדת הניוד בעניינו, והמורה למבקשת להמשיך ולהעסיקו בתפקידו הקודם.

1. בית הדין האזורי פירט בהחלטתו את הרקע העובדתי לבקשה, כפי העולה לכאורה בשלב זה מן המסמכים שהוצגו בפניו. להלן יפורטו עיקרי הדברים:

המשיב מועסק במבקשת מאז שנת 1988. החל משנת 1999 מועסק המשיב בתפקיד מנהל מכירות ארצי. מנהלתו הישירה היא גב' רוני קלנר (להלן - גב' קלנר), סמנכ"לית שיווק ומכירות במבקשת.

ביום 28.1.2013 קיבל המשיב מכתב שכותרתו "שימוע בדבר הכוונה להעבירך למנהל תחום מינויים ומכירות בשירות הבולאי" (להלן - ההזמנה לשימוע). כאמור שם, הכוונה להעברתו של המשיב מתפקידו נבעה מבקשתה של גב' קלנר לכינוס ועדת ניוד עליונה (להלן – הוועדה) וזאת, כך נכתב: "כי אינך ממלא את תפקידך כנדרש, כי הנך מגלה חוסר מקצועיות וחוסר הבנה כלכלית בסיסית, וכי הנך נעדר ראייה רחבה של הפעילויות השונות. כפועל יוצא מכך קיים פער ניכר בין דרישות התפקיד לבין ביצועיך בפועל. כמו כן, אינך מראה כל נכונות לשיפור". למכתב צורף מכתבה של גב' קלנר מיום 24.1.2013, המפרט את הליקויים שמצאה בתפקודו של המשיב (להלן - מכתב הליקויים). במכתב זה מונה גב' קלנר שורת ליקויים בתפקודו של המשיב, הראשון בהם אירע בראשית שנת 2010, רובם של הליקויים האחרים מתייחסים לאירועים שאירעו בשנת 2011 ומיעוטם מתייחס לאירועים שאירעו בשנת 2012.

על פי ההזמנה לשימוע, נקבע מועד כינוסה של הוועדה ליום 11.2.2013, ותגובת המשיב התבקשה עד ליום 4.2.2013. מועדים אלה הוארכו מספר פעמים לבקשת המשיב. בסופו של דבר היה על המשיב להגיש תגובתו עד ליום 4.3.2013 ומועד כינוס הוועדה נקבע ליום 7.3.2013.

ביום 4.3.2013 הגיש המשיב את תגובתו, ובה מפורטות תשובות מפורטות לכל הטענות שהועלו כנגדו במכתב הליקויים. המשיב דרש כי יתאפשר לו להופיע לפני הוועדה, אך ביקש את דחיית מועדה מפני שהיה חולה. המבקשת הגיבה לבקשת המשיב במכתב מיום 5.3.2013, כי אף שלא הומצאו אישורים רפואיים התומכים בטענת המשיב למחלה, מוכנה המבקשת לכנס את הוועדה במקום אחר הנוח לו, ואף במקום מגוריו. עם זאת הובהר למשיב כי הוועדה תתכנס ותדון על יסוד החומר שלפניה בתאריך שנקבע, גם אם לא יתייצב.

ביום 5.3.2013 כתבה גב' קלנר מכתב לוועדה ובו היא משיבה לטענות המשיב.

ביום 7.3.2013 התכנסה הוועדה בהיעדר המשיב וב"כ.

ביום 11.3.2013 ניתנה החלטת הוועדה, לפיה היא מניידת את המשיב לתפקידו החדש החל מיום 17.3.2013.

בתגובה להודעה זו פנתה ב"כ דאז של המשיב לב"כ המבקשת ודיווחה על המשך מחלתו של המשיב, וכן טענה כי נתברר לו למחרת קבלת החלטת הוועדה כי התפרסמה חוברת מכרזים במבקשת, הכוללת תפקידים שלדעת המשיב יכולים היו להיות מוצעים לו, או כאלה שאליהם ניתן היה לניידו, והעלתה תהייה מדוע פורסמה החוברת רק למחרת כינוס הוועדה. ב"כ המבקשת הגיב כי תפקידים אלה לא נשקלו שכן חסר למשיב הניסיון המקצועי הנדרש.

המשיב שהה בחופשת מחלה עד ליום 13.4.2013.

עד ליום 4.4.2013 ניהלה ב"כ דאז של המשיב התכתבות עם ב"כ המבקשת בנושאים שונים הנובעים מהחלטת הניוד, ובעיקר בכל הנוגע לסוגיית השעות הנוספות, אשר אליבא דמשיב, היקף זכאותו להן יפחת משמעותית בתפקיד החדש.

לעניין זה יצוין כי בהחלטת הוועדה הודגש כי דרגתו ושכרו של המשיב לא ישונו במעבר בין התפקידים, אך השעות הנוספות יהיו בהתאם לצרכי המערכת.

1. המשיב הגיש את בקשתו מושא הליך זה ביום 8.4.2013. בבקשתו טען המשיב כי החלטת הניוד התקבלה משיקולים זרים, על רקע היותו חושף שחיתויות במבקשת, ועל רקע רצונו להתמודד בבחירות לנציגות ועד העובדים, שכן בתפקידו החדש לא יוכל להתמודד על תפקיד זה. בעניין זה הצביע המשיב על כך שאחד משני החברים בוועדה היה נציג העובדים, ומשכך- יריבו הפוליטי. עוד טען כי הניוד פוגע במעמדו שכן התפקיד החדש מצומצם בהיקפו לעומת תפקידו הקודם, וכי יש פגיעה בשכרו משנמנעת ממנו האפשרות לעשות שעות נוספות. עוד טען המשיב כנגד הליך הניוד, שלשיטתו נעשה בחוסר תום לב משנמנעה ממנו האפשרות להופיע לפני הוועדה, משכונסה ועדת ניוד עליונה ולא ועדה מדרג נמוך, מה שהיה מאפשר ערעור פנימי, וכן טען כאמור נגד הרכב הוועדה. לסיום טען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן התפקיד החדש אליו נויד עוד מאויש, ואילו לתפקידו הקודם טרם נבחר ממלא מקום.
2. המבקשת טענה בתגובתה כי הבקשה הוגשה בשיהוי, וכי למעשה מדובר בבקשה למתן צו עשה זמני, שכן המשיב כבר הועבר לתפקידו החדש. עוד טענה המבקשת, כי המשיב מנוע מהעלאת טענות לגבי הרכב הוועדה לראשונה בשלב זה, משלא פנה לבית הדין טרם כינוס הוועדה. עוד טענה המבקשת כי קיימת חזקת כשרות להחלטות הוועדה הפריטטית -היא ועדת הניוד, וכי ההחלטה סבירה לגופה. לטענת המבקשת גם ההליך היה תקין, ולמשיב ניתנו הזדמנויות רבות להשמיע טענותיו. המבקשת טענה לסיום כנגד ניקיון כפיו של המשיב אשר לא פירט את מלוא השתלשלות העניינים בבקשתו, והוסיפה כי מאזן הנוחות מחייב דחיית הבקשה נוכח הנזק הקשה שייגרם למערכת יחסי העבודה הקיבוציים במבקשת אם יינתן צו כמבוקש.
3. בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי סיפרה ב"כ המשיב כי כשהגיע המשיב למקום עבודתו, כרטיס עבודתו נחסם. לדבריה, המשיב התייצב אצל מנהל השירות הבולאי ושאל מה עליו לעשות ובתשובה נאמר לו שתפקידו החדש מאויש על ידי מר פרייזלר. לדבריו גם הלה לא יודע על כוונה להעבירו מתפקידו. בינתיים יושב המשיב בחדר שהתפנה על ידי עובדת שהיתה כפופה למר פרייזלר.

ב"כ המבקשת טען כי העובדה שהתפקיד מאויש היא לא מעניינו של המשיב, וכי מר פרייזלר פינה את התפקיד יום קודם לכן.

הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים ובקשו לסכם טענותיהם בכתב. בסיכומיהם הוסיפו הצדדים טענות עובדתיות הכוללות התייחסות עדכנית להתרחשויות מאז הדיון. בסיכומיה טענה המבקשת כי כבר ביום 7.3.2013 החליטה הוועדה על העברתו של מר פרייזלר לאגף פיתוח עסקי ואסטרטגיה, וכי ביום 17.4.2013 נשלח אליו מכתב ההעברה לתפקידו החדש. לפיכך חדל מר פרייזלר מלבצע את תפקידו בשירות הבולאי, אלא שהוא עוד יושב פיזית במקומו הישן עד שיושלמו סידורי הישיבה במקומו החדש, וכי אף החל לבצע חפיפה עם המשיב, אלא שזו נעצרה בשל השתתפותו בכנס מקצועי באילת. המבקשת לא הכחישה את טענת המשיב כי טרם פורסם מכרז לתפקידו הישן.

1. בית הדין האזורי הדגיש כי החלטתו ניתנת על סמך החומר הראייתי הלכאורי שעמד לפניו בשלב זה. בית הדין דחה את טענת השיהוי שהעלתה המבקשת וקבע כי אין פסול בכך שהמשיב מיצה, טרם פנייתו לבית הדין, את הכלים האחרים שעמדו לפניו, במסגרת מו"מ עם המבקשת. כמו כן דחה בית הדין את טענות המשיב באשר לפגמים שנפלו לשיטתו בהליך הניוד – הן לגופן והן משהמשיב לא העלה טענות אלו עובר לכינוס הוועדה. אשר לפגיעה הנטענת בזכות השימוע קבע בית הדין, כי זו לא נפגעה בפן הפרוצדוראלי שלה, שכן למבקש ניתנו הזדמנויות להופיע לפני הוועדה, וכן הוצע לו להעבירה סמוך למקום מגוריו נוכח טענתו בדבר מחלה.

עם זאת קבע בית הדין כי דעתו שונה לגבי קיומו של הפן המהותי של זכות השימוע, באשר לשיקולים שהנחו את הוועדה בהחלטתה. בית הדין קבע, כי אף שההלכה היא כי בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ועדות פריטטיות, רשאי הוא לערוך ביקורת שיפוטית על החלטותיהן, ולבחון האם ההחלטה עומדת בדרישות המשפט המנהלי. בית הדין התייחס למכתב הליקויים מטעמה של גב' קלנר, שנראה כי הופנה כלפי כל תחומי תפקודו של המשיב, וקבע כי לפחות לגבי חלקם מדובר בתלונות שהתקבלו מעובדים אחרים ושלא נעשה לגביהם בירור בזמן אמת. לעומת זאת המשיב הראה דוגמאות לפידבקים חיוביים שקיבל על עבודתו. בית הדין קבע, כי במכתב הליקויים מפורטים 41 אירועים המתפרסים על פני כ-3 שנים, וכי ניתן לראות שלפחות בחלקם מדובר בתקלות נקודתיות בלבד, וכי רובם מתייחסים לאירועים משנת 2011. בית הדין הדגיש כי לא צוינה במכתב הליקויים נקודת שבר כלשהי.

בית הדין התרשם כי המשיב היה מופתע מהטענות שהועלו נגדו במכתב הליקויים, וכי לא הוכח כי המשיב זומן לשיחה או לבירור כלשהו בנוגע לתפקודו. משכך תמה בית הדין מדוע הוגשה בקשת הניוד דווקא בינואר 2013, ובדחיפות, כאשר בחצי השנה שקדמה לבקשה כמעט שלא היו השגות על תפקודו של המשיב, ולאחר 13 שנים בהן ביצע המשיב את תפקידו מבלי שקיבל התראה כלשהי בדבר אי התאמתו לכאורה לתפקיד. בית הדין הצביע על שתיקתה של המבקשת בכל הנוגע לטענות המשיב בדבר הקשר לבחירות לוועד כמסייעת לביסוס טענות המשיב לכאורה, במיוחד נוכח היעדרו של הסבר אחר המניח את הדעת. עוד הצביע בית הדין האזורי על כך שרק יום קודם לדיון הודע למר פרייזלר כי הוא מועבר לתפקיד אחר וכך פונה תפקידו עבור המשיב, וכי עד לאחר הדיון לא ידעה המבקשת להגדיר את מהות תפקידו החדש של המשיב, וקבע לאור כך כי נראה שהמבקשת כלל לא הייתה ערוכה לניודו של המשיב. עוד ציין בית הדין לעניין זה כי לדברי המשיב, לפחות עד מועד הגשת סיכומי התשובה מטעמו, הוא יושב בחדרה של עובדת זוטרה, ואינו עושה דבר הקשור לתפקידו החדש, אלא מבצע עדיין חלק מן המטלות שביצע בתפקידו הקודם. זאת בעוד שמר פרייזלר מבצע עדיין את התפקיד החדש בפועל. בית הדין תמה מדוע אם כך היה צורך דחוף לנעול את חדרו הקודם של המשיב ולחסום את כרטיסו.

נוכח האמור הסיק בית הדין האזורי כי הניוד, נכון למועד קיומו, היה חסר משמעות אופרטיבית, מה שמעלה ספק בדבר כשרות השיקולים שעמדו בבסיסו. בית הדין דחה את טענת המבקשת כי עניין ביצוע התפקיד החדש בפועל והגדרת התפקיד הינו מעניינה בלבד, והעיר כי לעובד יש זכות למימוש כישוריו ויכולותיו בעבודתו.

נוכח האמור קבע בית הדין כי המשיב הרים לכאורה את הנטל להראות כי יש סיכוי לתביעתו העיקרית.

אשר למאזן הנוחות קבע בית הדין כי זה נוטה לטובת המשיב, נוכח אי ההיערכות לניוד בפועל, כאמור לעיל, ומנגד נוכח הפגיעה באפשרות של המשיב להתמודד בבחירות לנציגות העובדים, זכות שלא ניתן לפצותה בכסף. בעניין זה דחה בית הדין את טענת המבקשת כי השארת המשיב בתפקידו הקודם תפגע במרקם היחסים הקיבוציים בה. נוכח התוצאה אליה הגיע קבע בית הדין כי אין צורך לדון בשלב זה בטענת המשיב לפיה ניודו נעשה בניגוד לחוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997.

לאור האמור לעיל קבע בית הדין האזורי, כי לצרכי ההליך הזמני בלבד, החלטת ועדת הניוד מיום 11.3.2013 בטלה, ולפיכך בשלב זה על המבקשת להשיב את המשיב לעבודתו בתפקיד מנהל מכירות ארצי, בהתאם לכל התנאים שבהם הועסק עד לניודו.

בית הדין חייב את המבקשת בהוצאות בסך 7,500 ₪.

1. בבקשתה לרשות הערעור חזרה המבקשת על טענותיה בתגובה לבקשה לצו הזמני, והדגישה כי היה מקום לתת משקל יתר לגרסתה בנוגע לליקויים בתפקוד המשיב, גרסה שגובתה במסמכים ובתצהירים, לעומת תגובת המשיב שלא גובתה במסמכים. המבקשת טענה כנגד הקביעה כי עמדו שיקולים זרים בבסיס החלטת הניוד, במיוחד לאור העובדה שלא נקבע מי מחברי הוועדה הוא ששקל את אותם שיקולים זרים, והדגישה את ההשלכות הקשות של קביעה זו על מערכת יחסי העבודה הקיבוצית. עוד טענה כנגד אי התייחסותו של בית הדין קמא לטענתה כי מדובר בבקשה לצו עשה וכנגד דחיית טענתה בדבר השיהוי בהגשת הבקשה מטעם המשיב. לסיום טענה המבקשת כנגד חיובה בהוצאות.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית הדין האזורי בה הורה על השארתו של המשיב בתפקידו הקודם וביטולה של החלטת ועדת הניוד לעת הזו. ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או לאי מתן סעדים זמניים אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה (דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כ"ט 244 (1995)). במקרה שלפניי, לא מצאתי כי החלטתו של בית הדין האזורי, שניתנה על סמך העובדות הלכאוריות שמצא בשלב מוקדם זה של הבקשה לצו זמני, היתה בלתי סבירה, באופן שיצדיק התערבותנו בה כערכאת ערעור.

בית הדין האזורי התרשם, על סמך מכלול הראיות שהונחו לפניו בשלב מוקדם זה, כי לכאורה לדחיפות בהחלטת הניוד, נוכח חוסר משמעותה האופרטיבית נכון למועד הינתנה, ונוכח אופי ומועד הליקויים הנטענים בתפקודו של המשיב, לא ניתן הסבר מניח את הדעת, ולפיכך נטה לקבל את הסברו של המשיב בדבר קיומם של שיקולים זרים בהחלטת ניודו. עוד התרשם בית הדין האזורי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, נוכח אי ביצועה האופרטיבי של החלטת הניוד, כאמור, ונוכח החמצת ההזדמנות להתמודד בבחירות לנציגות העובדים. לא מצאתי כי נימוקי המבקשת מצדיקים התערבותנו בהחלטת בית הדין האזורי, או כי החלטת בית הדין האזורי אינה סבירה על פניה. כמו כן לא מצאתי כי הותרת המשיב בתפקידו הקודם בשלב זה תהווה פגיעה קשה במערכת היחסים הקיבוצית במבקשת, כטענתה, נוכח נימוקי בית הדין האזורי לעניין זה, ועד לבירורה היסודי של תביעת המשיב במסגרת ההליך העיקרי.

כמו כן לא מצאתי מקום להתערב בקביעות בית הדין האזורי בעניין השיהוי ובעניין אופי הצו שניתן ומידת ההוכחה הנגזרת מקביעה זו, וכן לא מצאתי מקום להתערב בעניין פסיקת ההוצאות, משאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בנוגע לפסיקת הוצאות, ונוכח התוצאה אליה הגיע בית הדין האזורי. לעניין זה יוער כי חזקה על בית הדין כי ייקח בחשבון את שיעור ההוצאות בהן חויבה המבקשת בהליך זה בבואו ליתן את פסק דינו.

1. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' תמוז התשע"ג (11 יוני 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.