הצדדים ועיקרי הטענות

1. לפני תביעה לתשלום סך של 36,600 ₪ בגין תאונת דרכים לה אחראי, על פי הטענה הנתבע 1. מכתב התביעה עולה כי בעת שנסע רכב התובע והחל בפניה ימינה מנתיב נסיעתו, רכב הנתבע שנסע משמאלו, ביצע פנייה ימינה ופגע בחלקו האחורי. בשל עוצמת הפגיעה "הסתחרר" רכב התובע ונעצר כשחזית המשאית פוגעת בצד השמאלי של רכבו.
2. בכתב ההגנה נטען כי בעת שפנה הנתבע ימינה לרחוב שוהם שהינו רח' חד-סטרי, בצומת הרחובות מנחם בגין ושוהם, נסע התובע בניגוד לכיוון התנועה וניסה לפנות ימינה. מאחר ומדובר ברחוב צר לא ניתן היה למנוע את התאונה והנתבע פגע ברכב התובע בצדו השמאלי אחורי.
3. בדיון שהתקיים ביום 17.6.14 העיד התובע ואמר כי נסע בדרך בגין בנתיב הימני. לדבריו, יש שתי פניות ימינה. האחת, מעט באלכסון ימינה, והשנייה - בזווית חדה ימינה. כאשר התקדם בנסיעה לכיוון הנתיב הימני לפני הרמזור, עמדה בנתיב השמאלי משאית הנתבע, וכאשר התחלף הרמזור לירוק המשיך בנסיעה מימין למשאית, המשאית פנתה פנייה חדה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני ופגעה ברכבו בחלקו השמאלי אחורי. מעוצמת הפגיעה הסתובב הרכב ונעצר כשחזית רכב הנתבע מול דלת הנהג. היות ולא יכול היה לפתוח את דלתו, חזר התובע בנסיעה אחורנית בכדי לצאת מרכבו.
4. מטעם הנתבע העידה הגב' ורד ברזילי, מפקחת תנועה וחנייה בעיריית ר"ג. לדבריה, עמדה ליד המשאית שעמדה בנתיב השני מימין והבחינה שרכבו של התובע עמד ברחוב שוהם וביצע עבירת תנועה, בעת שעשה סיבוב מרח' שוהם לכיוון הצומת. עוד הוסיפה, כי ראתה את ההתנגשות בין כלי הרכב, משום שעמדה במקומה בזמן שהרמזור התחלף ונהג המשאית התחיל בפנייה ימינה. לדבריה נגרמה התאונה כאשר רכב התובע הסתובב כשכיוון נסיעתו לכיוון היציאה מהרחוב החד סטרי, והמשאית פנתה ימינה ופגעה בו. רכבו של הנתבע, כך לדבריה, לא הסתובב מעוצמת הפגיעה.
5. לדברי הנתבע היה לבדו בצומת והחל בנסיעה כשהמשאית נמצאת בחלקה בנתיב הימני וחלקה בנתיב השמאלי, כדי לפנות ימינה. לדבריו, הצומת היה פנוי מימין ומשמאל. וכשהיה בתוך הצומת במהירות נסיעה של 5 קמ"ש ובמרחק של 4 מ' מקו העצירה, הרגיש מכה, עצר את רכבו. לדבריו הבחין ברכב הנתבע רק במועד התאונה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את העדים והצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובתמונות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
2. לדברי התובע, עמד לפני רמזור אדום והחל בנסיעה כשהתחלף האור לירוק. בעת שהחל לפנות, סטתה המשאית שעמדה משמאלו, ובה נהג הנתבע 1, ימינה, פגעה בו ומעוצמת הפגיעה סטתה חזית רכבו שמאלה, וכלי הרכב נעצרו כשחזית רכב הנתבע פוגעת בצד שמאל של רכב התובע. כשנשאל התובע לאן מועדות היו פניו, השיב שנסע לצורף אך לא ידע לומר את כתובתו. התובע הדגיש כי הנתבע ביקש לפנות ימינה בפניה חדה וזאת חרף קיומו של קו הפרדה רצוף מימינו.
3. עדותו של התובע עומדת בניגוד לעדותו של הנתבע, ושל העדה מטעמו.
4. מקובלת עלי עדותה של הגב' ברזילי-כהן, לפיה עמדה לפני הרמזור, בעת שדלק בו האור האדום, מימין למשאית בה נהג הנתבע 1, ולא הבחינה כלל בתובע, עומד בנתיב הימני. עדותה מתיישבת עם עדותו של הנתבע, ומחזקת אותה. העדה נעדרת כל ענין בתוצאות המשפט, ומסרה את פרטיה לנתבע, לאחר התאונה.
5. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לדון בשאלה האם פנה הנתבע ימינה, מהנתיב השני מימין, למרות שבין שני הנתיבים מפריד קו הפרדה רצוף, אם לאו, בפרט לאור דברי העדה, לפיהם הבחינה ברכב התובע מבצע סיבוב פרסה ויוצא מרחוב שוהם, וזאת בניגוד לדבריו של התובע.
6. אשר על כן התביעה נדחית.
7. התובע ישלם לנתבעים סך של 300 ₪, שכר העדה, בו חויבו הנתבעים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ד, 26 יוני 2014, בהעדר הצדדים.