1. בפני תביעה כספית בסך 19,196 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 29.11.12.

2. הצדדים חלוקים בכל הנוגע לנסיבות ולאחריות לתאונה.

3. התובעת טוענת, כי בעת התאונה נסע רכבה, נהוג בידי מר יוחאי נבו, בנתיבו, כאשר רכב הנתבע 1 אשר נסע מאחוריו פגע בו לפתע מאחור בשל מהירות מופרזת, אי שמירת מרחק וחוסר זהירות.

4. הנתבע טוען כי העובדות הנוגעות לאופן התרחשות התאונה היו שונות בתכלית וכי נהג רכב התובעת סטה אל עבר נתיב רכב הנתבע 1, וזו הסיבה לתאונה.

5. מטעם התובעת העיד מר יוחאי נבו.

מר נבו למעשה אישר את גרסת הנתבע 1 בכל הנוגע לעובדת סטייתו אל נתיב נסיעת הנתבע 1 כמתואר בכתב ההגנה.

מר נבו אף העיד כי לא הבחין בנתבע בעת שסטה אל נתיבו.

מר נבו אף אישר כי הנתבע 1 לא יכול היה להתחמק מהפגיעה בו עקב אי תנועה שנמצא משמאל לנתיב [עמ' 2 שורות 9-8].

6. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1, אשר חזר על גרסת ההגנה ועדותו לא נסתרה בחקירה נגדית.

7. הן עדויות העדים והן עיון בתמונות הנזקים שנגרמו לרכבים מעלה כי אופן התרחשות התאונה הוא כמתואר בכתב ההגנה ולא כפי שטוענת התובעת בסעיף 3 לכתה התביעה.

8. במצב דברים זה אין מנוס אלא לקבוע כי התביעה לא הוכחה ודינה להידחות.

9. למעלה מן הצורך, אציין, כי אף מנסיבות התאונה כמתואר לעיל המסקנה היא כי האחריות לתאונה היא כולה על מר יוחאי נבו אשר סטה לנתיב נסיעתו של הנתבע 1 מבלי שהבחין בו ובכך גרם לתאונה. הנתבע 1 לא יכול היה למנוע את התאונה ולכן אין לייחס לו אשם תורם.

10. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

תשלום פסק הדין בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.