1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך ששהה בישראל שלא כדין ביום 6.6.13 בשעה 10:59.
2. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את עברו הפלילי המשמעותי של הנאשם אשר צבר לחובתו שתי הרשעות קודמות. הראשונה שבהן משנת 2004 בעבירות של פריצה לבניין וכניסה לישראל שלא כחוק, והשנייה משנת 2007, שם נדון הנאשם בבית משפט צבאי בגין עבירות של חברות והתאגדות בלתי חוקית, מתן שירות להתאגדות בלתי חוקית ושוד מזוין, לחמש שנות מאסר בפועל, קנס ופיצוי. לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בנאשם שהמסוכנות שלו כלפי בטחון אזרחי ישראל מוכחת ועל כן יש להטיל עליו עונש ברף הגבוה של המתחם, אשר נע בין חודש לשישה חודשי מאסר.
3. ב"כ הנאשם ביקש להקל עם הנאשם מאחר שהוא הודה בהזדמנות ראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. עוד טען בא כוחו כי הנאשם הוכה בעת מעצרו והציג תמונות נ/1 לבית המשפט. באשר לעברו הפלילי, טען בא כוחו כי הנאשם הורשע בעבירות שהאחרונה שבהן בוצעה לפני שנים ולכן אין לתת משקל רב לעברו. עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי מטרת הכניסה הייתה לצורך טיפול רפואי והסכים כי בית המשפט יעיין בתיקו הרפואי של הנאשם בשב"ס. לפיכך ביקש בא כוחו מבית המשפט להסתפק בעונש מרתיע צופה פני עתיד ובימי מעצרו.
4. הנאשם בדברו מסר כי העבירות אותן ביצע נעברו לפני שנים והוא נתן את הדין בגינם. הנאשם הדגיש כי מאז שחרורו לפני כשלוש שנים לא עבר כל עבירה. לדברי הנאשם הוא עבר ניתוח בעת מאסרו הקודם, וכדי לטפל בבעיה דומה הוא נכנס לישראל כדי להיבדק בבית חולים אל מוקאסד. הנאשם הסכים אף הוא כי תיקו הרפואי יוגש לבית המשפט באמצעות שב"ס.
5. מעיון בתיקו הרפואי של הנאשם עולה כי הוא אכן נותח בעת מאסרו וכי הבעיה חזרה בעת הנוכחית והוא אף נבדק בעניין לאחר מעצרו ונמצאו ממצאים רפואיים המאשרים את דבריו.
6. הערך החברתי המוגן בבסיס עבירות אלה הוא הצורך של המדינה להגן על גבולותיה מפני כניסת שוהים בלתי חוקים, דבר המסכן את בטחון המדינה ומטיל ממעסה כבדה על כוחות הביטחון. בעפ"ג 44287-02-13 מ"י נ' אללטיף (ניתן 24/2/13), קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי מתחם העונש ההולם הוא בין 10 ימי מאסר ועד ל-6 חודשי מאסר. נראה כי עונש זה הולם את נסיבות מקרה זה, על אף שהנאשם טוען כי נכנס לישראל לצורך בדיקה רפואית, שכן הנאשם לא עשה כל ניסיון לפנות לקבלת אישור או לתאם ביקור בבית החולים.
7. לחומרה אשקול את עברו הפלילי המשמעותי של הנאשם ואת הצורך בהרתעת הרבים והנאשם. לקולא אשקול את לקיחת האחריות, את החיסכון בזמנו של בית המשפט והעדים, את העובדה כי הנאשם אכן סבל מבעיה רפואית בעת שנכנס לישראל והוא טופל, את העובדה שהנאשם נפגע במהלך מעצרו, את העובדה כי מאז שנת 2005 הוא לא ביצע עבירות נוספות וכן כי חג עיד אל פיטר עומד בפתח. לפיכך אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלהלן:
   1. 45 ימי מאסר מיום מעצרו 6.6.13.
   2. שלושה חודשי מאסר, הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.