<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המבקשת לאחר שהוזהר כדין:

הבנתי את האזהרה. אני מתחייב לומר את האמת.

חוזר על הבקשה ומצהיר כי כל האמור בה אמת.

קיימת הצהרת תובע לפי סעיף 17 (ד) לחוק.

המבקשת תגיש כתב אישום עד יום 14.6.13 .

ב"כ המבקשת משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ש. נוכח הצהרת התובע החקירה הסתיימה?

ת. כן

ש. שלשום היתה עדות של אמו של הקטין?

ת. האמא מסרה עדות בחקירה

ש. מאז גביתם עדויות מעוד אנשים?

ת. מעוד 2 אנשים

ש. אחד מהם הקטין?

ת. כן

ש. ועד ראייה?

ת. כן

ש. העד מזים את הטענות שמפלילות החשוד?

ת. לא נכון

ש. העד חיזק את גרסת המתלוננת?

ת. כן

ש. עדות הקטין מחזקת את גרסת המתלוננת?

ת. העדויות תואמות אחד את השניה

ש. מה שמו של עד הראיה ?

ת. אחיו של המשיב

ש. יש פה 3 ע.ת. ועדות של חשוד?

ת. אני לא מומחה לכתב אישום, יש עדים וראיות

ש. יש סהכ' 4 עדים בתיק כולל החשוד?

ת. לא חישבתי, יש עדים ויש חומר

ש. מדוע לא הגעת היום עם כתב אישום ?

ת. התיק הובא לפמ"ד היום, איני תובע ואיני מחליט מה יהיה

ש. עילת השיבוש לא מתקיימת בשלב זה?

ת. כן

ש. ע"ס איזו עילה יש לעצור את המשיב?

ת. על סמך הצהרת תובע

ב"כ המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה, ומבקש להעתר לה.

ב"כ המשיב מסכם:

אין ויכוח שיש הצהרת תובע, אין מחלוקת שהחקירה הסתיימה, חברי הסכים שעילת השיבוש לא עומדת בשלב זה, ולא ראיתי את חומר הראיות, אך גם בהנחה ויש בסיס להגשת כתב אישום, יש לבחון חלופה כמצוות המחוקק. אחיו של המשיב ללא עבר, מבוגר ממנו. אם המבקשת סבורה שיש להרחיק המשיב מהמתלוננים, ניתן להשיג זאת בחלופה.

<#2#>

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב ל-4 ימים על פי הקבוע בסעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בבקשה מיוחס למשיב חשד בדבר ביצוען של עבירות של תקיפת בן אחיו, גרימת חבלות ואיומים על אמו של אותו קטין שהותקף.

ב"כ המשיב טען, כי יש לשחרר את המשיב ולחילופין ביקש לשחרר את המשיב בערובה לחלופת מעצר.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי, כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17 (ד) לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים - בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב ולקיומה של עילת מעצר כנגדו, בשל מסוכנותו וזאת לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הצבור.

יאמר מיד, כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.

לנוכח מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

הלכה פסוקה קובעת כי בעת שמוגשת הצהרת תובע לפי ס' 17 ד אין מקום להיכנס לעומק הראיות ויש לאפשר לשופט שידון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לשקול את כל הנסיבות, ללא שינוי מצב, ולפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 13.6.13 בשעה 14.00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.