1. צו כינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 11.6.13. עם כניסתה להליך הצהירה החייבת על חובות בסכום של 280,000 ₪ למועצה האזורית שומרון.
2. המועצה האזורית שומרון הגישה תביעת חוב באיחור. בקשתה להארכת מועד נדחתה ולפיכך נדחתה גם תביעת החוב עצמה (החלטת המנהל המיוחד מיום 23.2.15). המועצה האזורית לא הגישה ערעור על החלטת המנהל המיוחד.
3. משנדחתה תביעת החוב שהגישה המועצה האזורית שומרון הגישה החייבת בקשה לביטול צו הכינוס ולמתן הפטר חלוט ולחלופין בקשה לקבל את הצעתה לפי סעיף 33 לפקודה וליתן לה הפטר כשהצעתה עומדת על 1 ₪. לטענת החייבת, לבית המשפט סמכות לתת הפטר גם ללא הכרזתה כפושטת רגל. לחלופין טוענת החייבת כי בנסיבות שנוצרו היא רשאית להציע 0 ₪ או 1 ₪ כהצעה לסילוק חובותיה ולסיים את ההליך על פי סעיף 35י לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980 (להלן: הפקודה).

החייבת מדגישה כי במצב שנוצר לא תצמח תועלת למאן דהוא מהכרזתה כפושטת רגל והאיזון הנכון מחייב הימנעות מהכרזתה.

1. ב"כ הכנ"ר טען כי לא ניתן לתת לחייבת הפטר ללא הכרזתה כפושטת רגל וכי מקום בו אין בנמצא נושים אשר תביעות החוב שלהם אושרו, לא ניתן לסיים את ההליך על פי סעיף 33 לפקודה, שכן אין נושים שעמם ניתן לערוך הסדר.
2. המנהל המיוחד בחר שלא לנקוט עמדה במחלוקת בין ב"כ החייבת וב"כ הכנ"ר.

דיון

1. על פי סעיף 61(א) לפקודה: "פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר". מנוסח הסעיף, כמו גם מהרציונל של הליכי חדלות הפירעון, עולה כי תנאי לבקשת ההפטר הוא הכרזת החייב כפושט רגל (ראו לעניין זה גם את סעיף 18ה(א)(3) לפקודה העוסק במתן הפטר מיד לאחר ההכרזה)

החייבת מבקשת שלא להכריז עליה כפושטת רגל ולכן לא ניתן לסיים את ההליך על ידי מתן הפטר.

1. אשר להסדר, על פי הפקודה יכול חייב להציע לנושיו פשרה או הסדר לפני כניסתו להליך של פשיטת רגל (סעיף 19א לפקודה), אחרי מתן צו כינוס ולפני הכרזתו כפושט רגל (סעיפים 33–41 לפקודה) ולאחר הכרזתו כפושט רגל (סעיפים 52–54 לפקודה).

בעבר נקבע מספר מינימלי של נושים כתנאי לפנייה לבית המשפט לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל. סעיף 19א(א) כנוסחו כיום אינו קובע מהו המספר המינימלי של הנושים.

1. על פי סעיף 34(א) לפקודה, העוסק בהסדר לאחר מתן צו כינוס ולפני הכרזה על פשיטת רגל: "הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם".

על פי סעיף 35(ו) לפקודה: "מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע...".

על פי סעיף 35י לפקודה: "פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעת מזונות".

1. מנוסח הפקודה עולה כי מטרת האסיפה היא לקבל את הסכמת כל הנושים לעצת החייב, כאשר רואים הצעה שקיבלה את הרוב הדרוש על פי הפקודה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה. לאחר שניתנת הסכמת הנושים על בית המשפט לאשר את ההצעה.

הסכמת הנושים איננה תנאי מספיק לאישור ההסדר על ידי בית המשפט, אם כי מהווה שיקול חשוב לטובת אישורה (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 155 (מהדורה שלישית, 2010)).

1. כאשר אין בנמצא נושים שתביעות החוב שלהם אושרו, אין נושים שיתנגדו להסדר ויש לראות את ההצעה ככזו שהתקבלה ולהסתפק באישור ההצעה על ידי בית המשפט.
2. לא סביר כי האפשרות לסיים את ההליך ללא הכרזה תישלל מחייב שתביעות החוב שהוגשו נגדו נדחו, בעוד שחייב אשר תביעות החוב נגדו התקבלו, בכל סכום שהוא, יוכל לסיים את ההליך בפשרה או בהסדר עם הנושים ללא הכרזתו כפושט רגל.
3. בנסיבות המקרה ובהיעדר חובות שאושרו אני מקבלת את הצעת החייבת לסיים את ההליך ללא הכרזה.
4. המנהל המיוחד יגיש פסיקתא לפי סעיף 35י לחתימתי.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.