בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 16/07/13, בהעדר התגוננות.

עסקינן בתביעה ע"ס 88,353 ₪ שהוגשה כנגד המבקשים, בגין טענה לאי תשלום דמי שכירות.

תמצית טענות הצדדים:

1. אליבא דמבקשים, כתב התביעה הומצא לידיהם ביום 25/06/13 ומכאן, שפסק הדין ניתן בטרם חלף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות להתגונן מטעמם. המבקשים הוסיפו וטענו שלא קיבלו הזמנה לדין ויש באמור כדי לשלול את הסמכות ליתן כנגדם פסק דין. בכל הנוגע לטעמי ההגנה נטען, כי למרות שהמשיב פינה את המבקשים מהמושכר בכח, דורש הוא דמי שכירות בגין החודשים בהם מנע מהמבקשים שימוש בחנות. לגישתם, אין הם חייבים למשיב תשלום בגין דמי שכירות, כאשר דווקא הוא שחב להם פיצוי בשיעור הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם.
   המבקשים טענו לחוסר תום ליבו של המשיב, לנזקים שגרם לרכושם ולזכותם לקיזוז.
2. המשיב התנגד לביטול פסק הדין בטענה שפסק הדין הומצא למבקשים כדין, בצירוף טופס הזמנה לדין. לגישתו, בקשתם המקורית של המבקשים לביטול פסק הדין "מטעמים פרוצדורליים", נדחתה על הסף. בכך, מנועים היו המבקשים מהגשת בקשה נוספת לביטול פסק דין. המשיב דחה את טענות המבקשים לעניין פינויים בכח וטען, כי המבקשים עשו שימוש חופשי במושכר עד ליום 21/07/13. חלק מחפצי המבקשים הושארו, לבקשתם, בחצרי המושכר.
   כנטען בתגובת המשיב, התנהלות המבקשים מפקיעה את זכותם ליומם בבית המשפט.

דיון:

1. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הדנה בביטול החלטה על פי צד אחד קובעת את שלהלן: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים...".
2. הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט לשקול ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין שני מקרים: הראשון - ביטול מחובת הצדק, שעה שנוכח בית המשפט כי נפל פגם בהליך. המקרה השני - לא נפל כל פגם בהליך וביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
3. כאשר בביטול משיקול דעת בית המשפט עסקינן, שניים הם השיקולים המנחים את בית המשפט: הראשון- מדוע לא התגונן מבקש הביטול במועד, האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי, או שמא עסקינן במי שלא התגונן מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות. במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה של מבקש הביטול.

"לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו... ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי. כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" (רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו] 30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2))" (רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן).

ומן הכלל אל הפרט.

1. במקרה שבפני, כתב התביעה נשלח ע"י מזכירות בית המשפט, כאשר בהתאם לאישורי המסירה הסרוקים בתיק, כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו לידי המבקשים ביום 13/06/13. יודגש, בתיק סרוקים ההזמנות לדין שהופקו ביום 10/06/13 ונחתמו ע"י מנהלת המדור האזרחי. לנוכח האמור, אין מקום להורות על ביטול מחמת הצדק.
2. באשר לביטול משיקול דעת בית המשפט, המבקשים הסתמכו על מועד המסירה, בהתאם לנתונים המצויים באתר דואר ישראל. אין באמור כדי להצביע על זלזול בהליך השיפוטי או בהתעלמות מדעת ואין מקום למנוע בגין האמור מהמבקשים את יומם בפני בית המשפט.

סיכויי ההגנה:

1. על מנת שבית המשפט לא ישחית את זמנו לריק בכל הנוגע לבקשה לביטול פסק-דין, נדרשים המבקשים להצביע על סיכוייהם לזכות במשפט, באם יבוטל פסק-הדין. לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מבלי לקבוע מסמרות בעניין, על פניו למבקשים טענות הגנה הדורשות ליבון והמצדיקות ביטול פסק הדין.

מסקנת הדברים הינה, כי פסק הדין יבוטל. המבקשים ישאו בהוצאות המבקש בסך 500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"ד, 21 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.