בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 1.3.13 סמוך לשעה 19:00 ברחוב יפת סמוך לבית 260 ביפו (להלן "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 88-787-29 (להלן "רכב התובע") ורכב נתבע 1 מס' רישוי 22-365-16 (להלן "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2 (להלן "נתבעת 2").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק על פי דוח שמאי – 6,442 ₪

ב. שכ"ט שמאי – 750 ₪

ג. הוצאות בגין יעוץ משפטי 585 ₪.

ד. הוצאות בגין הפסד ימי עבודה ועגמת נפש – 1,500 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, אישור אי הגשת תביעה, מסמכים ותמונות.

התובע תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה כדלקמן:

"אני הבעלים של רכב מסוג מזדה לנטיס מס' רישוי 8878729. נהגתי ברכב מסוג מזדה שאני הבעלים שלו. נהגתי בשעה 19:00 לערך ברחוב יפת בעיר יפו. הגעתי לרחוב יפת ליד בית מספר 260. ברכב שלי היו עוד 2 אנשים. אחד ישב מאחורי ואחד ישב במושב הקדמי לידי. כשהגעתי ליד בית מספר 260 ביפו עצרתי את הרכב בצד ימין לכוון נסיעתי במקום חניה שמותר לחניה והמקים שבו חניתי נמצא בסמוך לקיוסק בשם "סיני פיצוחים". הרכב שלי עמד ממש ליד הכניסה לקיוסק על הכביש בצד ימין כוון נסיעתי. לאחר שהחניתי את הרכב כיביתי את המנוע יצאתי מהרכב וגם חבר שלי שישב במושב הקדמי לידי שקוראים לו סטניסלב ירד מהרכב יחד איתי. נכנסנו שנינו לקיוסק כדי לקנות דבר מה והחבר השלישי שקוראים לו גיאורגי נשאר ברכב במושב האחורי. איך שנכנסנו לקיוסק והתחלנו לבחור מה שרצינו אז המוכר שהיה ליד הקופה שאל של מי המזדה אמרתי לו שהרכב שלי, אז הוא אמר פגעו לך ברכב תצא החוצה מיד, יצאנו אני וחברי החוצה והחבר השלישי שהיה ברכב יצא מהרכב כדי לראות את הפגיעה וראינו שרכב מסוג גיפ שהמספר רישוי שלו 2236513 הוא זה שפגע ברכב שלי כי ראינו שהנהג של אותו רכב שהסתבר ששמו בן שמעון אמיר יצא מהגיפ ויצא עוד בחור נוסף שהיה צעיר יותר מבן שמעון אמיר, יצא גם הוא מהרכב גיפ, אמרנו לו שהוא בפגע ברכב והוא מסר לי את פרטיו מיד ולא בקש ממני שום פרטים כי הוא ישר ידע והבין שהוא אחראי לנזק שהוא גרם בתאונה. נגרמו לרכב שלי נזקים. אני מציין שהרכב מסוג גיפ שהיה נהוג בידי בן שמעון אמיר מבוטח בחברת שומרה חברה לביטוח בע"מ. אני לא ראיתי איך הנתבע 1 עשה את התאונה כי הייתי בקיוסק. החבר שלי היה בתוך הרכב שלי ראה איך הנתבע פוגע עם הגיפ באוטו שלי".

נתבע 1 לא חקר את התובע בחקירה נגדית כלל באשר לאופן קרות התאונה, אלא התמקד אך ורק בטענה אחת לפיה הוא לא הודה בפני התובע על אחריותו לקרות התאונה.

עד התביעה סטניסלב קבקטון, חברו של התובע תאר את שהתרחש כך:

"בתאריך 1.3.13 בסמוך לשעה 19:00 בערב נסעתי ברכב מזדה שנהג בו התובע נירוסלב וישבתי לידו במושב ליד הנהג. במושב האחורי ישב חבר נוסף שלנו גיאורגי. נסענו ברחוב יפת ביפו, הגענו לרחוב יפת 260 ליד קיוסק סיני פיצוחים והתובע עצר את הרכב בצד ימין לכביש כוון נסיעתו בסמוך לפתח של הקיוסק. אני והתובע ירדנו מהרכב ונכנסנו לקיוסק לקנות ואז המוכר צעק שפגעו במזדה ויצאנו החוצה וראינו את נתבע 1 שהיה בשלב יציאה מרכב שלו והוא ניגש אלינו מהגיפ שלו וגם החבר שלנו יצא מהמזדה, הוא נתן לנו את כל הפרטים שלו וביקש שנתקשר אליו ואמר שיסדר את כל המכה שהיתה באוטו, כלומר הוא לקח אחריות על הפגיעה ברכב התובע והוא לא ביקש את פרטי התובע כלומר הודה באחריות שלו במקום".

עד התביעה גיאורגי גנאשוילי תאר בדייקנות את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 1.3.13 סמוך לשעה 19:00 באתי בנסיעה יחד עם התובע וחבר נוסף באוטו מזדה שנהג בו התובע. אני ישבתי במושב אחורי של הרכב מאחורי הנהג. נסענו ברחוב יפת ביפו. הגענו לבית מספר 260 והתובע עצר את הרכב בצד ימין של הכביש כוון נסיעתו ממש ליד הכניסה לקיוסק של הפיצוחים. והתובע והחבר שלי ירדו מהמזדה ירדו לקנות גרעינים בקיוסק, אני נשארתי באוטו, פתאום ראיתי שרכב מסוג גיפ שהיה לפני האוטו שלנו מתחיל לנסוע רוורס ופגע במזדה ואני יצאתי מהמזדה ובדיוק יצאו מהקיוסק התובע והחבר הנוסף שלנו וגם המוכר יצא, ואז יצא מהגיפ הנתבע שהסתבר ששמו בן שמעון אמיר ומיד אמר שאין לו בעיה ואמר לנו שניקח את הפרטים שלו ואמר אין לי בעיה אני מתקן את האוטו שלכם. הוא פשוט מיד הודה באחריות שלו, אם הוא היה אומר שהוא לא מתקן אז היינו מזמינים משטרה, הוא יצא אמר שהוא אשם מסר פרטים ואמר שיתקן את הנזק".

עד זה לא נחקר כלל בחקירה נגדית על ידי נתבע 1.

נתבע 1 אישר בעדותו כי הוא הבעלים והנהג של הרכב מסוג גיפ מס' רישוי 2236516 המבוטח אצל נתבעת 2. נתבע 1 טען כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע שנהג ברכב התובע בחוסר זהירות ופגע קלות ברכב נתבע 1 כשאין הוא יודע אם הפגיעה היתה "בצד אחורי ימני, או אחורי שמאלי או באמצע הרכב",.לדבריו, לא הודה כלל בפני התובע מיד אחרי קרות התאונה על אחריותו לקרות התאונה.

נתבע 1 תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"אני הבעלים והנהג של רכב מסוג גיפ מס' רישוי 2236616 שמבוטח אצל הנתבעת 2. בתאריך 1.3.13 בסמוך לשעה 19:00 נסעתי ברחוב יפת ביפו, הגעתי לרחוב יפת 260 ליד הקיוסק סיני פיצוחים ישנה מאפיית הגבול. אני החניתי את הגיפ בצד ימין של הכביש אבל לא במקביל לכביש אלא בניצב לכביש באלכסון, ירדתי מרכב וגם חבר שהיה איתי ברכב שקוראים לו אושר סעדון ירד יחד איתי והלכנו למאפיה וקנינו לאכול, חזרנו לרכב לאכול ואני ישבתי במושב הנהג, לידי ישב החבר שלי והמפתחות לא היו במתנע אלא שמתי את המפתחות לילד הנהג וישבנו ואכלנו ואחותי היתה במושב האחורי ופתאום הרגשנו מכה קטנה בחלק האחורי של האוטו שלי, אני לא יודע אם זה היה בצד אחורי ימני או אחורי שמאלי או באמצע הרכב אבל לא קרה כלום לרכב שלי, כשאני וחבר שלי ירדנו מהאוטו כדי ללכת לאכול לא ראינו את המזדה היא לא היתה שם. שחזרתי מהמאפיה גם לא ראיתי את המזדה עומדת אז אני אומר שהיא באה לחנות. יש מאחורי האוטו שלי גלגל רזרבה אז איך יכול להיות שהאוטו של התובע קיבל את המכות שהוא טוען להם. אני מיד אחרי התאונה מסרתי את הפרטים שלי לתובע ולא בקשתי פרטים כי לרכב שלי לא נגרם שום נזק. בקשו ממני פרטים ונתתי, ידעתי שאני לא אשם".

עדת ההגנה מיכל אלימלך אחותו של נתבע 1 תארה בעדותה את שארע כך:

"ביום 1.3.13 בסמוך לשעה 19:00 בערב אני ישבתי ברכב מסוג גיפ במושב האחורי מאחורי הנהג. שכבתי שם במושב האחורי ושלחתי הודעות אס.אמ.אס, הרכב הוא גיפ ששייך לאחי שהוא התובע שהוא נהג ברכב. במשך כל הנסיעה שאחי היה ברחוב יפת ביפו אני שכבתי במושב האחורי וסימסתי. במושב הקדמי ישב בחור ליד אחי שנהג. אחי החנה את הרכב והוא והבחור יצאו לקנות אוכל במאפיה ליד פיצוחי סיני. אחי החנה את הגיפ בניצב למדרכה באלכסון. אחי והבחור ירדו לקנות ואני נשארתי באוטו ושכבתי במושב האחורי ופתאום שמעתי בום והיתה מכה קטנה ברכב של הגיפ אני אומר שאחרי שהנתבע 1 והבחור חזרו מהקניה וחזרו לאוטו הם התחילו לאכול ואז שמעתי את המכה. הגיפ עדיין היה במצב שהוא לא נסע והיה כבוי".

עד ההגנה אושר סעדון, חברו של נתבע 1 תאר את אופן קרות התאונה כך:

"ביום 1.3.13 בסמוך לשעה 19:00 הייתי בגיפ שנהג בו שמעון בן אמיר, אנחנו חברים. אני ישבתי במושב הקדמי ליד הנהג. נסענו ברחוב יפת ביפו והגענו ליפת 260 ואמיר עצר את הגיפ ליד מסעדת אבולעפיה, אני מתקן את עצמי שזה בית מאפה אחר שנמצא ליד הקיוסק סיני פיצוחים. אמיר החנה את הרכב בניצב למדרכה באלכסון. אני ואמיר ירדנו מהרכב והלכנו לקנות את המאפים. יחד אתנו היתה אתנו מיכל. היא היתה במושב האחור. לפי מיטב זכרוני היא שכבה במושב האחורי. אחרי שקנינו חזרנו לרכב, נכנסנו לרכב ואכלנו. כשסיימנו לאכול היתה פתאום מכה. אמיר נהג בגיפ. אמיר לא התחיל להסיע את הגיפ. המפתחות של הגיפ היו בצד המושב ליד המקום שבו מעבירים הילוכים. המכה לא היתה חזקה, זה היה מן היתקלות, ששמענו את המכה אמיר יצא מהגיפ אני לא זוכר אם יצאתי מהגיפ, אני לא יודע מה אמיר ונהג המזדה דיברו לאחר התאונה".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו , שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובע ועדי התביעה מטעמו. עדותם היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם.

לא כך באשר לעדות נתבע 1 ועדי ההגנה מטעמו. עדותם היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי נתבע 1 מנסה להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מלשאת בנזקי התאונה כשעדי ההגנה, אחותו וחברו מנסים לעזור לו בכך. נתגלו סתירות מהותיות בעדות נתבע 1 ועדי ההגנה מטעמו ואיני מוכנה לסמוך על גרסתם.

בעוד אשר עדת ההגנה, אחותו של הנתבע 1 טוענת כי שמעה את המכה ברכב הנתבע כשנתבע 1 וחברו חזרו לרכב הנתבע והם רק "התחילו לאכול" הרי שעד ההגנה 3 אושר סעדון חברו של נתבע 1 טוען כי המכה ברכב נתבע 1 היתה שעה שהם סיימו כבר לאכול וכדבריו "שסיימנו לאכול היתה פתאום המכה" (ההדגשה שלי – א.ט.).

התרשמותי מעדותם של נתבע 1 ועדי ההגנה מטעמו היתה שלילית ואיני מוכנה לסמוך על גרסתם.

בקבלי גרסת התובע שהוכחה בפני קובעת אני כי ביום התאונה הסיע נתבע 1 את רכב נתבע 1 המבוטח בנתבעת 2 לאחור, מבלי שהבחין ברכב התובע שנמצא בחניה מאחורי רכבו מבלי שעצר רכבו בעוד מועד ובנהיגה חסרת זהירות פגע עם רכב נתבע 1 ברכב התובע וגרם לנזקים הכל כפי שפורט בעדויות התביעה ובמוצגים שהוגשו.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 1 המבוטח בנתבעת 2 ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים.

נזקי התובע שהוכחו בפני באמצעות המסמכים שצורפו לתביעתו ופורטו בעדותו ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים הינם כדלקמן:

א. נזק על פי דוח שמאי 6,442 ₪.

ב. שכ"ט שמאי 750 ₪.

עתירת התובע לפסיקת הוצאות בגין ייעוץ משפטי נדחית שכן בתביעות קטנות עסקינן במסגרתן אין ייצוג וטפול משפטי באמצעות עורכי דין.

כך גם נדחית עתירת התובע לתשלום בגין הפסד ימי עבודה – עתירה שלא הוכחה בראיה ממשית כלשהי.

לסיכום, אני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של 7,192 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 1.3.13 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 750 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

פסק הדין ישלח בדואר רשום בצרוף אישורי מסירה לצדדים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ד, 20 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.