1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעים לבקשה לביצוע שטרות.
2. השטרות אשר הוגשו לביצוע ע"י התובעת: שטר 1583 ע"ס 15,000 ש"ח מועד פירעונו 19.8.2012, ושטר 1837 ע"ס 10,000 ש"ח מועד פירעונו 1.1.2013, שני השטרות עשויים בידי "קורנר אירועים בע"מ" לפקודתה של התובעת כנפרעת, השטר הראשון עשוי בערבות שני הנתבעים, השטר השני בערבות הנתבע 2 בלבד.
3. לטענת הנתבעים, התובעת העבירה לעושת השטר, חברה בה היו שותפים עם בעל מניות נוסף, מר ליאור פריבאי, כספים ב"עסקה סיבובית", מעיל גלגול המחאות אשר מטרתו ניזומה על ידי אותו שותף שלישי בעושת השטר. הנתבעים טוענים כי התובעת אוחזת בשטרות מבלי שניתנה תמורה בעבורם, כאשר בעלת השליטה בתובעת הינה בעלת קירבה לאותו שותף בעושת השטר, מר פריבאי. עוד הוסיפו הנתבעים כי מסירת ההמחאות וחתימתם כערבים לחיובים המפורטים בהמחאות, הייתה פרי של הטעייה לחץ וכפייה, פעילות שהייתה מיועדת ומכוונת לגרום להם לנזקים, ובין היתר, בדרך של עיכוב ספרי עושת השטר בידי אותו גורם, מר פריבאי.
4. על פי הוראתי, התובעת נדרשה להשיב להתנגדויות אשר הוגשו. תשובתה של התובעת הייתה כללית וסתמית, לא הכילה פירוט באשר לתמורה או לשירותים אשר ניתנו (למעט על דרך ההפניה למסמכים שאינם בפני בית המשפט), התעלמה מהטענה כי מדובר בקשר לכאורה המצדיק בחינה לעומק (היחס שבין מר פריבאי לתובעת) והתעלמות רבתי מכלל הטענות אשר הועלו.
5. ביום 11.2.2013 התקיים בפני דיון בהתנגדות, כאשר בסיומו (במסגרת הדיון העיד מר מאור קור) הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית, אשר פרטיה כדלקמן: " לאחר ששמענו את עמדת בית המשפט כי די בטענות אשר נשמעו ובחקירה אשר נשמעה כדי להעלות הגנה אפשרית אם כי התובעת סבורה כי מדובר בהגנה דחוקה, נבקש לסכם בקצרה בכתב בשאלת חיוב בהפקדת ערובה כאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי תשנ"ד – 1984. "
6. לאחר שהוגשו סיכומי טענות מטעם הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את ההתנגדות, מבלי להתנות קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה, מהטעמים הבאים:
7. במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, אין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו, ואף לא את טיב ראיותיו. עול ההוכחה המוטל על הנתבע, הינו מצומצם יחסית, לא נשקלים שיקולי מהימנות, ואף לא נקבעים ממצאים, ודי לו לנתבע, כי יוכיח הגנה אפשרית בפני התובענה, ולו בדוחק (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 402-403, וכן ע"א 5480/98 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' שוקי אבו, פ"ד נב (2) 476), ובלבד שהועלתה טענת הגנה הראויה לבירור (בש"א 216/89 אברהמי ובניו בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172)
8. את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).
9. כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).
10. ובמקרה דנן, לתובעת ניתנה יותר מהזדמנות אחת לטעון בהקשר של מתן התמורה בגין ההמחאות, ואולם ראיה בהקשר זה לא הוצגה, באופן המקים את טענות הנתבעים, כהגנה לכאורה המצדיקה לברר את הטענות לגופו של עניין.
11. עוד יצוין, כי די בקיומה של טענה לכפייה ועושק במסגרת שלב עריכת ומסירת ההמחאות, נתון אשר היה רחוק מלהיסתר במסגרת חקירתו של מר מאור קור.
12. סיכומי טענות התובעת, בהקשר זה, לא הרימו כל עילה להתניית קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה, ולמעשה לא היה בהם יותר מאשר חזרה כמעט מדויקת על הנאמר בתגובה להתנגדות, שהייתה כאמור, כללית וסתמית, רצופת התעלמות מטענות עובדתיות (כגון, הפנייה לכך כי החברה לא הגישה התנגדות הגם שממילא לערב קמה כל טענה שיכולה הייתה לשמש את עושה השטר, היעדר פירוט התמורה אלא רק הפנייה למסמכים שלא היו אצל ביהמ"ש), ולמעשה, לא נאמר בסיכומי הטענות דבר.
13. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.
14. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).
15. ובנסיבות העניין, סבורני כי טענות ההגנה מקימות הגנה אפשרית, ולא הגנה דחוקה עד מאוד, ובהתאם אני מורה כי התובענה השטרית תועבר לפסים של סדר דין מהיר, ללא התניית מתן רשות להתגונן בהפקדה כלשהיא.
16. בטרם סיום, אתנצל בפני הצדדים על השהות במתן ההחלטה, עניין זה ככל הנראה "נפל בין הכסאות" בשל שינוי בסדרי עבודתי, והתנצלותי לצדדים שלוחה.
17. המזכירות תנתב התובענה לצורך קביעת מועד לדיון בהליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.