לפני תביעה לפיצוי על שחיקה נפשית מתח ועלבון בסך 4,500 ₪ שחווה התובע בביקור בסניף הנתבעת .

התובע הגיע לשדרג את הממיר וכאשר העיר על נוהלי העבודה וצילם את הסניף מנהלת המשמרת הזמינה משטרה וסירבה לתת שירות.

לטענת הנתבעת הסניף אינו שייך לה אלא לחברה אחרת והיא רק נותנת שירות והתובע השפיל את מנהלת המשמרת וצעק עליה וכי לגופו של עניין לא ניתן היה לספק את השירות מאחר והתובע הביא ממיר לא נכון.

לאחר ששמעתי את הצדדים , אני נאלץ לדחות את התביעה מאחר ומדובר בגרסת התובע אל מול גרסת הנתבעת .

גרסת הנתבעת לא נסתרה , ואין בידי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת מנהלת המשמרת.

גם לעניין נוהלי העבודה בסניף , לא השתכנעתי מעדות התובע על פגם או רשלנות מטעם הנתבעת או על אי כשירותה של גב' עדי לשמש כמנהלת משמרת , מה גם שלא מדובר בסניף של הנתבעת.

לא הובאו עדים או ראיות נוספות לתמוך בגרסת התובע והנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע ולכן אני קובע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

לאור האמור התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.