התיקים שבנדון נדונים במאוחד, כקבוע בהחלטת בית המשפט מיום 13.5.14.

עניינם התנגדויות שהגיש המבקש לתביעות על סכומים קצובים שהגישו המשיבים: בת"ת 21851-06-13 תביעה ע"ס כ-6,400 ₪; בת"ת 25248-06-13 תביעה ע"ס כ-1,100 ₪; ובת"ת 25127-06-13 תביעה ע"ס כ-10,000 ₪.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 9.7.15 והמבקש נחקר על תצהיריו. לאחר מכן ביקשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב.

ב"כ המבקש טענה בסיכומיה כנגד הסחבת, לעמדתה, בה נוהגים המשיבים בהתנהלותם בתיקים אלו. עוד נטען כי בהתקשרות בין הצדדים התנהלו המשיבים בצורה מסורבלת ולא מסודרת – ללא פירוט ביחס לחיובים השונים שנדרשו ממנו בין כרטיסי האשראי שנופקו לו על ידי המשיבים. משכך, טוען המבקש, תובעים המשיבים תשלומים על חובות שכבר שולמו וזוכו על ידם. משכך, טוען המבקש, רב הנסתר על הגלוי אצל המשיבים ויש לקבל את ההתנגדויות ולחייב המשיבים בהוצאות.

ב"כ המשיבים טען מנגד, בסיכומיו, כי המבקש אינו מתכחש לחיובים בכרטיסי החיוב שהונפקו לו על ידי המשיבים, כי הוא נותר ביתרת חוב בגינם וכי אין לו טענות הגנה. ב"כ המשיבים הצביע על כך שהתמשכות ההליכים בתיקים אלו נגרמו בשל העדרותו של המבקש מן הארץ ולא בשל התנהלות המשיבים. עוד נטען כי המשיבים השיבו בצורה מסודרת לכל טענותיו של המבקש וכי המבקש מנסה לאחז את עיני בית המשפט, לשפר בסיכומיו את טענותיו מגרסתו הראשונה ולבלבל את היוצרות.

לטענת ב"כ המשיבים אין מחלוקת כי המבקש ביצע תשלומים על חשבון חובו אליהם – והחוב הנתבע הינו יתרת החוב שנותר לאחר ביצוע תשלומים אלו (ס' 12 לסיכומים), אך המבקש, לטענת המשיבים, מפרש בצורה שגויה ומטעה את מסמכי המשיבים וטוען – לאור זאת – לתשלומים שלא היו ולא נבראו. לאור המפורט בסיכומי המשיבים, עותר ב"כ המשיבים לקבוע כי המדובר בהגנת בדים ולפיכך – כי יש לדחות ההתנגדויות שהוגשו.

ב"כ המבקש הגישה סיכומי תשובה בהם חזרה על עיקרי טענות המבקש.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית.

אשר על כן, ניתנת בזה למבקש רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.

לאור סכום התביעות יידון התיק המאוחד בסדר דין מהיר.

המשיבים ישלמו את הפרשי האגרה, ויגישו תצהיר והשלמת מסמכים מטעמם, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבים, עם העתק ישירות למשיבים.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 15.11.15 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבים ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

בשולי הדבר יוער כי נוכח אופיה "החשבונאי" של המחלוקת בין הצדדים, דומה כי טוב יעשו הצדדים אם ימצאו את הדרך לקיים הידברות ישירה ועניינית – על אף טענותיהם ההדדיות בעניין זה – בנסיון להגיע לפתרון מוסכם ובדרכי נועם, מחוץ לכתלי בית המשפט, של המחלוקת ביניהם.

המזכירות מתבקשת לוודא כי החלטה זו תעודכן בכל שלושת התיקים שבנדון.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ה, 24 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.