לפניי ערעור על פס"ד בית משפט תעבורה, מחוז מרכז, תיק פל"א 7974-09-12, כב' השופטת מגי כהן, במסגרתו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ללא רישיון נהיגה בתקף, ללא ביטוח, נהיגה בשכרות מכוח סירוב והעונש שגזר בית משפט קמא 8 חודשי מאסר בפועל, פסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים שלא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות, או תחת השפעת משקאות משכרים, או נהיגה בפסילה, או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף למעלה משנה.

הערעור מופנה לחומרת העונש בלבד.

לטענת ב"כ המערער, טעה בית משפט בהשיתו מאסר בפועל בלא שנתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המערער כפי שהועלו בתסקיר קצין מבחן. עוד נטען, כי בית משפט קמא שגה כשקבע העונש המתאים למערער בהתאם לנסיבותיו האישיות בלא להתייחס בכובד ראש לנסיבות ולתסקיר.

ב"כ המערער שם דגש בעובדה כי המערער היה עצור תקופה ארוכה בגין תיק זה, מאז המעצר נולדו לו תאומים, מדובר במי שהחל בפרק חיים חדש, מצבו הכלכלי קשה ושליחתו למאסר תחמיר עמו ועם בני ביתו.

ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בעונש שגזר בית משפט קמא.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

העבירה נשוא הערעור שבפנינו בוצעה ביום 23.9.2012, בשעת בוקר, 08:15.

ביום 4.7.2012 הודע למערער על פסילות: בתיק 2089-01-11 לתקופה של 30 יום, בתיק 9531-08-11 לתקופה של 13 חודשים, בתיק 10240-01-11 לתקופה של 12 חודשים. המערער הפקיד רישיונו.

במועד ביצוע העבירה סירב המערער לבצע בדיקת שתן, ועפ"י הודאתו הורשע בנהיגה בשכרות.

כל הנימוקים שהועלו בפניי, הועלו בפני בית משפט קמא לצורך קולת העונש.

המערער בעל עבר תעבורתי עשיר, ותק נהיגה מאז שנת 1988, צבר לחובתו 63 הרשעות קודמות, עבירה אחרונה מיוני 2011 בגין נהיגה בזמן פסילה, ובעברו נהיגה בשכרות כאשר רישיון נהיגה פקע מחודש אוקטובר 2010.

בית המשפט העליון בשורה עניפה של פסקי דין קבע, כי אין מקום לעונש מקל בשל העובדה שלא ניתן לקבוע רמת אלכוהול בדמו של נהג שסירב ליתן בדיקת נשיפה, ר' רע"פ 6728/08. כשעבירת הנהיגה בשכרות הינה נוספת לעבירת נהיגה בפסילה, החומרה שבביצוע עבירות אלה מועצמת שבעתיים.

אין מקום לגישה סלחנית לעברייני תנועה באופן כללי, ובפרט כשמדובר בשילוב של העבירות נשוא ערעור זה. חובתנו כבתי משפט לראות בביטחונו של הציבור, בשלמות חייו ובבריאותו הפיזית והנפשית ערך עליון. נסיבות אישיות/משפחתיות מתגמדות לעומת קדושת חיי אדם.

מערער זה שלפניי הוכיח לבית המשפט, כי הוא ראוי לעונש מחמיר, שכן עונשי פסילה לא אחד, אלא שלושה, לא נתנו תוצאות והמערער ממשיך ונוהג. לא רק זאת, אלא כשהוא שותה.

אני מוצאת את גזר הדין של בית המשפט קמא מנומק, ראוי.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 20/10/13 בבימ"ש מחוזי, מחוז מרכז, עד לשעה 10:00.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, במעמד המערער ובא-כוח הצדדים.