בפני, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, אשר הוגשה על ידי התובעת בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

התובעת הגישה כנגד הנתבע, תביעה כספית בסך של 36,413 ₪, בשל אי תשלום עבור ציוד ושימוש בשירותי תקשורת.

בקשה להארכת מועד

בהתאם לרישומי תיק ההוצאה לפועל, נמסרה האזהרה לידי הנתבע ביום 4/1/13. מנגד, טען הנתבע כי לא קיבל לידיו את האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ונודע לו על תיק ההוצאה לפועל ביום 16/5/13, עת פנה בבירור בנוגע לתיק אחר ללשכת ההוצאה לפועל.

ההתנגדות הוגשה לתיק ההוצאה לפועל ביום 4/6/13. לגרסת הנתבע ההתנגדות הוגשה במועד הקבוע בחוק.

על פי הוראת סעיף 81א1(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל "הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות".

הנתבע נשאל בחקירה הנגדית לעניין המצאת האזהרה, להלן תשובותיו:

ש: איפוא אתה מתגורר?

ת: אני מתגורר בשעב.

ש: מתגורר עם ההורים?

ת: כן

ש: ביום 4/1/11 (צריך להיות 4/1/13) התביעה נמסרה לאבא שלך?

ת: אני גר באותו בניין עם אבא לא באותה דירה. ואבא שלי לא יודע לקרוא ולכתוב.

בסיכומיו טען הנתבע כי התובעת מסתמכת על מסירה שבוצעה לאביו של הנתבע שאינו יודע קרוא וכתוב. יודגש, הנתבע אינו מכחיש שהאזהרה נמסרה לאביו, אלא טוען כי הוא לא קיבל לידיו את האזהרה.

על פי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") "באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית העין מלאו לו שמונה עשרה שנים".

בענייננו, הצדדים אינם חולקים על העובדה כי האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נמסרה לאביו של הנתבע. הנתבע לא צירף לבקשה תצהיר מטעם האב לעניין נסיבות המסירה ומה נעשה באזהרה שקיבל לידיו. אי ידיעת האב קרוא וכתוב, כטענת הנתבע, אינה מעלה או מורידה לעניין מסירת האזהרה. בנסיבות אלה, אין אלא לקבוע כי בוצעה מסירה כדין של האזהרה לידי הנתבע ביום 4/1/13.

תחת נסיבות אלה, ההתנגדות לביצוע תביעה הוגשה באיחור, ללא שניתן כל טעם מיוחד להארכת מועד, כמצוות תקנה 528 לתקנות הקובעת: "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

עם זאת, ככל שיש בידי הנתבע הגנה, ולו קלושה, כנגד התביעה, אני סבורה שאין לנעול את שערי בית המשפט בפניו, וראוי לראות בהגנה הנטענת לצורך העניין, כטעם מיוחד להארכת המועד.

כתב ההתנגדות

הנתבע טען בכתב ההתנגדות כלהלן:

1. לטענת הנתבע, החתימות על גבי "החוזים" שצורפו לכתב התביעה, מזויפות ושונות זו מזו. הנתבע מכחיש באופן גורף את החתימות על מסמכי התביעה.

2. הנתבע טען כי לא מצא "אמצעי תשלום" הקשור אליו בתביעה.

3. הנתבע הצהיר כי אין כל יריבות בינו לבין התובעת ולא קיבל מהתובעת כל תמורה, לא מכשירים ולא שימוש בשיחות.

כבר עתה אומר, טענות 2 ו- 3 לעיל הופרכו במלואן במהלך החקירה הנגדית ואין לתת בגינן רשות להתגונן כנגד התביעה.

הנתבע נשאל האם היה בעבר לקוח של התובעת והשיב: "יש לי אולי מספר אחד או שניים". לאחר מכן נשאל, כמה מספרי פלאפון היו לך בעסק, השיב: "לא זוכר". הנתבע אישר את היותו לקוח של התובעת כאשר נשאל כיצד פרטי חשבון הבנק של הנתבע בבנק ערבי ישראלי מעודכן ברישומי התובעת השיב: "בגלל שאני לקוח של פלאפון". בתשובות אלו של הנתבע נלמד שהנתבע היה לקוח של התובעת.

עוד נשאל הנתבע שאלות בדבר רכישת מכשירים, שלגבי חלקם אישר שרכש וחלקם לא. כשנשאל למה לא פירט בתצהירו שרכש מכשירים ולא ציין איזה מכשירים רכש, השיב: "בגלל שלא ביקשו ממני". עוד נמצא ממהלך החקירה הנגדית, שהנתבע התקין אמצעי תשלום אצל התובעת, חשבון בנק וכרטיס אשראי.

המסקנה המתקבלת מחקירת הנתבע, הינה הפוכה לטענותיו. נמצא שהנתבע היה לקוח של התובעת ועדכן אצל התובעת אמצעי תשלום, אם באמצעות הוראה לחיוב חשבון בנק ואם באמצעות כרטיס אשראי. עוד נמצא כי הנתבע רכש מכשירים מהתובעת וצרך שירותי תקשורת. מכאן, החקירה הנגדית הפריכה את גרסתו הקצרה התמציתית והלא מפורטת של הנתבע.

דבר מהאמור בחקירה לא הופיע בתצהיר המבקש. הנתבע נמנע מלהתכבד ולפרט בתצהירו את הגנתו כראוי, לא פירט בתצהירו, מסכת עובדתית שלמה ומפורטת ולא פירט את טענות ההגנה, כפי שהדברים נחשפו ועלו רק מהחקירה הנגדית, והסתפק בהעלאת טענות כלליות וסתמיות. על פי ההלכה הפסוקה, מי שמבקש רשות להתגונן, אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות (ע"א 105/89 קואופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מה(3)585).

יחד עם זאת, טענת הנתבע כי הוא לא חתם על נספחי התביעה, לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית. על אף שהטענה נטענה בסתמיות ללא גרסה עובדתית התומכת בה, בהתחשב בעובדות שהתבררו במהלך החקירה הנגדית, יש בטענה כדי להוות הגנה כנגד התביעה, במידה ותתקבל.

משכך, מוארך המועד להגשת ההתנגדות ומתקבלת ההתנגדות בטענה שהנתבע לא חתם על מסמכי התביעה בלבד, זאת בתנאי שהנתבע יפקיד עירבון כספי בקופת בית המשפט בסך של 8,000 ₪.

הפיקדון יופקד בתיק בית המשפט בתוך 30 יום מהיום. עם הפקדת הפיקדון, יעבור ההליך לפסים של סדר דין מהיר והצדדים ישלימו מסמכים בהתאם להוראות פרק טז1 לתקנות, אחרת תמחק ההתנגדות.

הוצאות ההליך בסך של 1,500 ₪ יבואו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.